ישראל פולס

ברשות ובאיחוד נערכים למאבק בסיפוח הישראלי של שטחי הגדה

p
המחבר
בקצרה
שטחי סי בגדה שבשליטה ישראלית אמורים להיות שמורים לפלסטינים, לקראת כינונה של מדינה עתידית. אך נדמה שכעת ישראל קובעת שם עובדות בשטח, עד שאלה הפכו למכשול שמונע מהפלסטינים מדינה עצמאית.

ברשות הפלסטינית מוטרדים היום ממה שהם מכנים הסיפוח ההדרגתי של שטחי C בגדה המערבית (61 אחוזים מהשטחים שבהם מחזיקה ישראל בסמכות אזרחית וביטחונית מלאה, על פי הסכמי אוסלו), יותר מאשר מהרחבת הבנייה בהתנחלויות.

בשיחה עם חברי כנסת ב-27 ביולי טען שגריר האיחוד האירופי בישראל לארס פאבורג-אנדרסן כי 70 אחוזים משטחי סי (שהם 42 אחוזים משטחי הגדה המערבית) יועדו להפוך לאדמות ישראליות. הוא הוסיף וטען שבשנים 2013-2009, הוענקו לפלסטינים בשטחי סי רק 44 היתרי בנייה.

מקור בכיר באש"ף סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שההנהגה הפלסטינית מתכננת לצאת למאבק, בתחילה באמצעות קמפיין דיפלומטי ובינלאומי, נגד הסיפוח הלכה למעשה שמבצעת ישראל בשטחים נרחבים מהגדה המערבית: "כמעט מחצית מפלסטין נמצאת בידיים ישראליות, וחצי מיליון מתיישבים מתגוררים ממזרח לקו הירוק. נשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותנו כדי למנוע את הסיפוח הזה של הגדה המערבית. המצב רק הולך ומחריף מאז שאביגדור ליברמן מונה לשר הביטחון".

באיחוד האירופי מודעים היטב לתהליך הזה. בכיר באיחוד המקורב לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבבריסל ובבירות אירופה מודאגים מאוד מהסיפוח המזדחל הלכה למעשה, ומתכננים לנקוט צעדים כדי לעצור את התהליך המסוכן הזה. בתוכנית שכזו יצטרכו לדון בסופו של דבר עם הצדדים עצמם (ולהציג גם בפני הקוורטט).

הבכיר אמר שהתוכנית תקרא לפיתוח הכלכלה הפלסטינית בשטחי סי, בתחומים כמו דיור אזרחי, מיזמים חקלאיים ותיירות בקרבת ים המלח. באיחוד האירופי מוכנים לתרום כלכלית למיזמים שכאלה. עם הזמן, כך לדברי אותו בכיר, תצטרך ישראל להעביר 20 אחוזים משטחי סי לסמכות האזרחית הפלסטינית (שטחי  בי). כמו כן, תידרש ישראל להפסיק את ההתרחבות הכלכלית בשטחי סי – כלומר את הנוכחות הגוברת שלה שם ופיתוח תעשיות, חקלאות ותיירות. על פי הסכמי אוסלו, שטחים אלה יועדו להתנחלויות ולשטחים צבאיים בלבד (כלומר לא לפיתוח כלכלי).

הבכיר הוסיף וציין כי מצב העניינים הנוכחי, שזוכה לניתוח מעמיק בדו''ח הקוורטט, מסכן את פתרון שתי המדינות בשל ההפרה של הסכמי אוסלו. בדרגים הבכירים ביותר באיחוד האירופי העלו את הסוגיה גם בפני מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ונראה שגם הוא שותף לדאגה. הבכיר הוסיף ואמר: "הקיפאון המדיני הוביל לקביעת עובדות בשטח, ואלו מגדירות מראש את אופיו של הסכם הקבע. באיחוד האירופי מסרבים להשלים עם מדיניות שהופכת את הקמתה של מדינה פלסטינית לבלתי-אפשרית".

מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי חלק על הפרשנות הזו של הסכמי אוסלו. לדבריו, הסמכות האזרחית (בשטח סי) מאפשרת נוכחות כלכלית של ישראל באזור; והעובדה שהתהליך המדיני נמצא בקיפאון היא אשמתם של הפלסטינים, שמסרבים לחזור למשא ומתן דו-צדדי ללא שום תנאים מוקדמים.

הוא סיפר לאל-מוניטור שהצעות דומות, בקנה מידה מצומצם יותר, הועלו בעבר על ידי ג'ון קרי; ועם זאת, ההצעות כללו גם תביעה מהרשות הפלסטינית לחדול מההסתה לאלימות ולהגביר את התיאום הביטחוני: "אם וכאשר הפלסטינים ישימו קץ לכל ההסתה לאלימות, נהיה מוכנים לדון עם האיחוד האירופי בצעדים כלכליים בוני אמון גם בשטחי סי", ציין המקור.

ה"אם" הישראלי הזה מוכר היטב; הוא משמש אליבי דיפלומטי כדי להימנע מהתקדמות כלשהי: "אם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן יכיר בישראל כמדינה יהודית, נהיה מוכנים לדון בפתרון שתי המדינות"; או "אם הקפאת ההתנחלויות לא תוצג כתנאי מוקדם למשא ומתן, נהיה מוכנים לדון בהסכם הקבע", נוהגים לומר בירושלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע היטב מה יכול הנשיא אבו מאזן לספק ומה לא; מבחינתו, דיפלומטיה היא רק הפניית אצבע מאשימה.

סוגיית ההתנחלויות וההתרחבות הכלכלית היא בעלת חשיבות מכרעת. עוד שנה-שנתיים מהמדיניות הישראלית הזו, ותהליך סיפוחם של השטחים הלכה למעשה יהיה בלתי-הפיך.

ההצעות שמעלים באיחוד האירופי מועילות, ומן הראוי שגם הממשל האמריקאי יאמץ אותן, לכשתעבור הזירה הדיפלומטית לניו יורק בספטמבר הקרוב (לקראת האסיפה הכללית של האו"ם). בינתיים, בונה ממשלת נתניהו מדינה דו-לאומית, כזו שבה לפלסטינים יש זכויות מוגבלות בלבד.

זו סטייה קשה מהסכמי אוסלו. האדמות בשטחי סי אמורות להיות שמורות לפלסטינים, לקראת כינונה של מדינה עתידית, אך נדמה שכעת הן אלו שמונעות את הקמתה מלכתחילה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, two-state solution, settlers, oslo accord, mahmoud abbas, benjamin netanyahu, area c, annexation

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept