״הייתה לי אחות בשם נעמי זינר שאושפזה בבית החולים בהר הצופים. אבי ז״ל הגיע לבקר את הילדה והתבשר על ידי הרופאים שהיא נפטרה. אבי ביקש לראות את הגופה או לקבל תעודת פטירה, אבל התעלמו מבקשתו בכל מיני תירוצים. הוא חזר בלעדיה הביתה...אני מתבייש במדינה שאלו בוניה מחד ומהרסיה מאידך. אני בז להם״.
העדות הזו של נחמיה זינר היא רק אחת מאלפי עדויות שמרכזת עמותת עמר״ם בארכיון ענק שעלה לאוויר לפני כמה שבועות [יוני 2016]. עמוד הבית של האתר עמוס תמונות, שלחיצה על כל אחת מהן מובילה לעדות של משפחה ישראלית ממוצא תימני (בעיקר), הטוענת כי אחד מבניה או בנותיה נחטף על ידי הממסד הישראלי בשנותיה הראשונות של המדינה.
