בירושלים לא נרשם בימים האחרונים ביקוש חריג לממחטות נייר. בנימין נתניהו לא בזבז דמעות על החלטתם של אזרחי בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי. על פי כללי משחק סכום האפס שישראל מנהלת בזירה הבינלאומית, ככל שהגוים חלשים יותר, היהודים חזקים יותר. ככל שבבריסל מודאגים יותר, בירושלים רגועים יותר. ממשלות אירופה הקלאסית מתחרות עם ממשל אובמה, כך חושבים בירושלים, על אליפות ליגת העל של שונאי ישראל. קיצוץ כנפיו של האיחוד משפר את הסיכויים להסיר מסדר היום את האיום האירופי להפשיר את הקיפאון המדיני ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות.
מבחינתו של ראש הממשלה, עיתויו של הזעזוע שפקד את אירופה לא יכול היה להיות מדויק יותר. זה קרה באותו חודש [יוני] שבו צרפת עוררה מרבצו את "תהליך השלום" שנח על משכבו בשלום זה יותר משנתיים, מאז שמזכיר המדינה ג'ון קרי הרים דגל לבן וקיפל את יוזמת השלום שלו. בחודש הזה התקיימה בפאריז ועידה בינלאומית, שהעלתה מן האוב את בעיית הכיבוש וההתנחלויות. ביוני 2016 נרשם בפרוטוקול של מועצת אירופה כי 28 שרי חוץ הצביעו בעד היוזמה הצרפתית והתחייבו לתמוך בה. מימוש ה״ברקסיט״ יוריד את המספר הזה ל-27 .
