ישראל פולס

כך הפך נתניהו את יום השואה לעוד הזדמנות לגזור קופון בציבור

p
המחבר
בקצרה
בזמן שאזרחי ישראל מתייחדים עם זכרם של קרוביהם, ראש הממשלה, המפחידן הלאומי, מתבל את נאומיו בטקסי יום השואה בהשוואות דמגוגיות בין הנאצים לבין איראן, חמאס ועוד יריבים של ישראל.

מדי שנה, בעת השמעת הצפירה, אני מהרהר בדודי, בדודתי ובבני הדודים שלא זכיתי להכיר. אני חושב על חמי ששרד את מחנה עבודות הכפיה בהונגריה ובחמותי שחיה במסתור. בשנים האחרונות פוליטיקאי ציני מנצל את שעות ההתייחדות הללו כדי לגזור עוד קופון בדעת הקהל. גם השנה, המפחידן הלאומי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא הפר את מסורת זילות השואה שלו. שוב הוא תיבל את נאומו בטקס יום השואה הממלכתי בהשוואה דמגוגית בין הנאצים לבין איראן ובין ההסתה נגד יהודי אירופה חסרי האונים לבין ההסתה נגד ישראל הכובשת. שוב הוא הציג את המפעל הציוני הגדול כפעולת תגמול צבאית למפעל ההשמדה הנאצי.

בשנה שעברה ראש הממשלה הגדיל לעשות. הוא סיפר שניצול שואה הפציר בו למנוע שואה נוספת: ״השבתי לו: ׳כך בדיוק אני רואה את אחריותי, כך בדיוק אני רואה את תפקידי׳״.  בנאום ביד ושם ביום השואה תשע"ג  הוזכרה איראן לא פחות מארבע פעמים, כדי לומר לנו כי "בכל דור חייב אדם לראות עצמו כאילו שרד את השואה". אם כך, מובן מאליו שעם אשר חי יום יום על סיפה של שואה זקוק למנהיג חזק. כזה שלא מחלק שטחים לערבים. מנהיג אשר מוכן אפילו להתקוטט עם נשיא ארה"ב כדי למנוע מאיראן להשמיד את ישראל.

ליום השואה נוסף מנהג חדש: התקשורת מציגה מקררים ריקים של ניצולי שואה קשישים והפוליטיקאים מבטיחים "לא עוד" ניצולים עניים, אף ש-45 אלף מקרב 189 אלף הניצולים נמצאים מתחת לקו העוני. ביום השואה באותה שנה [2013] בישר נתניהו כי הממשלה החליטה להוסיף משאבים לרווחתם של הניצולים, לסיעוד ולתרופות, "ונוסיף עוד ככל שיידרש ובנפש חפצה".

אל-מוניטור ביקש לבדוק אם אמנם מצבם של הניצולים השתפר בשנים האחרונות, או שבנוסף להפחדת שווא של הציבור, יום השואה נוצל גם להפרחת הבטחות שווא. פנינו השבוע אל קולט אביטל, יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, שמאגד יותר מ-55 ארגונים הפועלים למען הניצולים, רווחתם ושימור זיכרון השואה.

כדי להמחיש את גישתם של נבחרי הציבור לנושא סיפרה חברת הכנסת לשעבר אביטל, על פגישה שנערכה לפני כמה שנים בין חברי שדולת הניצולים לבין נתניהו, אז שר האוצר. "התשובה שלו לבקשה שלנו להגדיל את הסיוע לניצולים הייתה ׳מה אתם רוצים?  עשינו מספיק בשביל ניצולי השואה". לדבריה, האוצר ״ממש התעלל״  בקשישים וגרר את הטיפול בהם בתקווה שבינתיים הם ילכו לעולמם. השינוי, היא מוסיפה, התרחש בעקבות הפגנה שהיא ארגנה ב-2007, שבוע לפני יום השואה. ״נפגשנו עם ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט. הוא התחייב בפני הניצולים כי הוא לא יסתפק עוד בעמידה בצפירה ובנאומים. ואמנם הוא הקים את הרשות לניצולי השואה והגישה השתנתה לחיוב״. 

עם זאת, אביטל מציינת שבנוסף ל-45 אלף הניצולים שחיים מתחת לקו העוני, ישנם אלפי קשישים שלא מקבלים תמיכה מהמדינה היות ואינם נכללים בהגדרה של ניצולים על פי החוק. ״יש 80 אלף עולים מברית המועצות לשעבר, שברחו ליערות והודות לנדיבותה של ועידת התביעות הם קיבלו תשלום חד פעמי של 2,500 יורו״, היא אומרת. ״מי שהיו ב"גטאות פתוחים", במחנות כפייה וסבלו מפוגרומים ברומניה והונגריה, מקבלים בסך הכל 3,600 שקל לשנה. הם לא מקבלים תרופות חינם וחיים מקצבת זקנה של הביטוח הלאומי. בחוק להשבת רכוש יש סעיף שלפיו נזקקים מקבלים 6,000 שקל לשנה, לפי רשימה שמכינים באוצר. כמובן שזה לא מספיק לחיים בכבוד. 

״הממשלה מקצה אמנם 4 מיליארד שקל בשנה לתשלומי פנסיות, תרופות וארנונה לניצולים״, מסבירה יו"ר ארגון הגג, ״הבעיה היא שהיא פועלת מהיד לפה. שר אחד מאשים את השר האחר בסחבת ובחוסר מעש ויש מתחים בין השרים. יש בקרבנו חשש שחלוקת תקציבים לארגוני הניצולים נגועה  בשיקולים פוליטיים והעדפת מקורבים״.

לדברי אביטל, ״הגיע הזמן שכולם יבינו שהאנשים האומללים האלה לא יכולים לחכות. לא רק בין ניצולי שואה יש קשישים עניים, אבל ניצולי שואה קשישים מתמודדים, בנוסף לקשיי הזקנה, עם כך שהם חיים מחדש את כל הטראומות. מגיע להם לעבור בכבוד את שנותיהם האחרונות. במקום להדביק טלאי על טלאי, הממשלה חייבת להכין תוכנית כוללת לטיפול בבעיות הדיור, הסיעוד וגם בבעיית הבדידות, שהיא אחת הבעיות הקשות שמטרידות את הניצולים. אי אפשר להיזכר בהם בערב יום השואה ולשלוח להם חבילות מזון בערב פסח״.

על אף שבמשך השנים שילמה גרמניה לישראל ולקורבנות השואה סכומי כסף עצומים שמגיעים  ל-70 מיליארד יורו, מעל ומעבר להתחייבות שלהם, ארגוני הניצולים נאלצים לחזר על הפתחים בברלין.  אביטל מספרת  שלא פעם שרי אוצר שלחו אותה לבקש עוד כסף מהגרמנים באומרם "אנחנו לא אשמים. שהגרמנים ישלמו". לדבריה, גרמניה הגדילה משמעותית לא מזמן את ההקצבה לשעות סיעוד לקשישים מוגבלים, אך לגרמנים יש היום צרות משלהם שנובעות מהצורך לטפל בפליטים שמציפים את אירופה. ״נראה לי שמתחיל להימאס להם מאיתנו״, נאנחת אביטל. 

יום השואה לא נועד לקיבוץ נדבות עבור הניצולים מגרמניה, וגם לא להפחדה מפני שואה חדשה או לסיפור גבורתם של חיילי צה"ל או אנשי השב"כ והמוסד. כפי שקובע חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן יוקדש "להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם". וכל המוסיף -  מוזיל. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: memory, knesset, israeli society, holocaust, european middle east policy, benjamin netanyahu

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept