ישראל פולס

טראמפ וקלינטון מפחידים את נתניהו

p
המחבר
בקצרה
לנתניהו אין שמץ של מושג ממי הוא צריך לחשוש יותר. טראמפ הוא אאוטסיידר מוחלט, אף אחד לא יודע איך עובדים איתו ומהם כללי המשחק. קלינטון נערכת לחדש את התהליך המדיני וכבר בונה צוות מומחים שמתמקד בסוגיה הישראלית-פלסטינית.

בכל הקשור לקמפיין הבחירות בארה"ב, נקלע בנימין נתניהו למצב השנוא עליו ביותר: הוא לא רלוונטי.

בבחירות הקודמות [2012] סייע נתניהו נמרצות למועמד הרפובליקני מיט רומני, בעוד מקורבו איל ההימורים שלדון אדלסון תורם לקמפיין עשרות מיליוני דולרים, ואיש אמונו רון דרמר (לימים השגריר הישראלי בוושינגטון) מפעיל מערכת תומכת בקרב הקהילה היהודית.

בקמפיין שלפני כן [2008] נתניהו עדיין לא היה ראש ממשלה אבל התפלל, בשקט, לניצחונו של המועמד הרפובליקני ג'ון מקיין, על פני אניגמה ושמה ברק אובמה.

הפעם [2016], נתניהו בעיקר חסר אונים. בצד הרפובליקני הוא חיפש, יחד עם אדלסון, את המועמד ה"נכון", העדיף את מרקו רוביו, אבל מצא את עצמו, כמו אמריקה ושאר העולם, עם משהו אחר לגמרי. דונלד טראמפ תפס את נתניהו ואנשיו לא מוכנים ואובדי עצות. טראמפ הוא לא איש ה"בלטוויי" (כינוי לחוג הפוליטי הפנימי של וושינגטון), אאוטסיידר מוחלט, אף אחד לא יודע מה עושים איתו, איך עובדים איתו ומהם כללי המשחק.

בצד הדמוקרטי, המצב לא טוב בהרבה. הילרי קלינטון היא האדם האחרון שנתניהו היה רוצה לראות בבית הלבן אחרי אובמה. בירושלים עוקבים בשבע עיניים אחר הפריימריז ומתחילים להפנים שהילרי היא עובדה מוגמרת. גם ההפסד באינדיאנה לא משנה את הנחת העבודה הזו.

ההתמודדות הצפויה בין טראמפ לקלינטון עלולה לתפוס את נתניהו בסיטואציה מוזרה: לא יהיה לו שמץ של מושג במי לתמוך, או ממי לחשוש פחות. מצ'-אפ מרשים, לכל הדעות.

לקלינטונים מסורת של איבה קשה עם נתניהו, חלק ממערכת היחסים הזו פורטה כאן במאמרים קודמים. נתניהו רואה בהילרי אויבת מושבעת וקשה יותר ממה שהיה אובמה, מהסיבה הפשוטה: יהיה לו קשה מאוד לקעקע אותה בדעת הקהל הישראלית.

המידע שזורם לירושלים מדאיג את נתניהו עוד יותר: על פי הדיווחים, שמעבירים שליחים ישראלים שונים ומקורות מידע בממסד הדמוקרטי ובמערכת, קלינטון בונה צוות נרחב, עוצמתי, שמכין את "היום שאחרי" בזירה הבינלאומית והמזרח תיכונית. הצוות, על פי אותם דיווחים, מקיף כמה עשרות מומחים, רובם הגדול עובדים בהתנדבות, חלק קטן על הפיירול של הקמפיין.

דיווחים שונים כבר פורסמו בנושא בארה"ב (ג'ון הדסון בפוריין פוליסי וג'וש רוגין בבלומברג). השמות שהוזכרו שם לא עודדו את נתניהו: ג'ייק סאליבן (יועצו של אובמה למשא ומתן עם איראן), לורה רוזנברגר ואחרים. הם נועצים, על פי הדיווחים, גם בבכירים לשעבר כליאון פאנטה (ראש סגל הבית הלבן בתקופת הנשיא ביל קלינטון), מישל פלורנוי, ניק ברנס ואחרים. אלה לא שמות שמשמחים את נתניהו. כך או אחרת, מדובר באנשים שהיו מעורבים במערכת היחסים הקטסטרופ-כאוטית שנבנתה בין נתניהו לממשל אובמה בשמונה השנים האחרונות.

כשיורדים לרזולוציות עדינות יותר, ממשיך מצב הרוח של נתניהו להתדרדר: כוח המשימה של קלינטון מכיל גם צוות מיוחד שמתמקד בעניין הישראלי-פלסטיני, כאב ראש אמריקאי קבוע שהולך ומחריף עם השנים. גם בצוות הזה אין בשורות טובות לנתניהו. מומחים שהיו מעורבים בממשל הקודם מוזכרים גם כאן, ביניהם אילן גולדנברג, תמרה קופמן-וויטס, דרק שולה, פרם קומאר, כנראה גם דייויד מקובסקי ואחרים. רוב האנשים הללו עובדים עדיין בהתנדבות, אבל הכיוון ברור. אם אכן הילרי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה של ארה"ב, רובם יאיישו עמדות מפתח בממשל.

המטרה של קלינטון היא פשוטה: אם וכאשר תקבל את התפקיד, היא שואפת לא לבזבז זמן על חפיפות, השתלמויות ולמידות. היא תמשיך מהמקום בו הפסיקה. אין מצב שמפחיד את נתניהו יותר מהשאיפה הזו של קלינטון. לרוץ? לאן היא תרוץ? מדיניות נתניהו, כפי שתואר כאן במאמרים קודמים, היא להקפיא, לבזבז זמן ולבנות על הצרכים הפוליטיים של הנשיא האמריקאי כדי להצליח לחמוק מקבלת החלטות אמיתית. נתניהו הצליח לעשות לברק אובמה בית ספר לפוליטיקה זעירה וערמומית ולהעביר את שמונה השנים במחיצתו בלי לקבל החלטה משמעותית אחת, או לבצע ויתור משמעותי בודד.

הדבר האחרון שנתניהו רוצה זו נשיאה אמריקאית מעודכנת, ששולטת בחומר, מכירה את הסוגיה ודעותיה מגובשות. קלינטון נחשבת לאוהדת ישראל, אבל אינה חובבת נתניהו. "אנחנו מעריכים שהיא לא תרשה לעצמה לא לחדש את התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים", אומר לאל-מוניטור מקור בסביבת נתניהו. מדובר בחדשות רעות מבחינת ראש הממשלה, שהצליח להקפיא את התהליך ולהעלים אותו מסדר היום הבינלאומי לחלוטין, כמעט מבלי לשלם על כך מחיר.

קלינטון הייתה שרת חוץ, ניהלה את המגעים עם נתניהו והייתה שותפה לדרישת ההקפאה של הבנייה הישראלית בשטחים, שהתבררה בדיעבד כאחת השגיאות הבולטות של ממשל אובמה בקדנציה הראשונה שלו. מהבחינה הזו, יש לנתניהו סוג של תקווה קלושה: "אנחנו מאמינים שקלינטון מבינה את גודל הטעות עם ההקפאה ההיא", מצטט גורם מדיני את אחד מאנשי ראש הממשלה בשיחה סגורה, "והיא תסיק מכך מסקנות".

יחד עם זאת, נתניהו יודע את דעתה של קלינטון עליו (דעתו עליה לא טובה בהרבה) ומבין שנטל ההוכחה מוטל על כתפיו. בשיחות פרטיות הוא מרבה לבכות את מר גורלו: "קיבלתי רק נשיאים דמוקרטים", אמר פעם לאחד ממקורביו, כך אומר גורם מדיני לאל-מוניטור, "היה לי את ביל קלינטון בקדנציה הראשונה, ואת אובמה בקדנציה השנייה, שלישית ורביעית. עכשיו אני אקבל את הילרי קלינטון".

כרגע, נתניהו מנסה להכין את עצמו לאחת משתי האפשרויות הגרועות הניצבות בפניו. אם הילרי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה של ארצות הברית, יזדקק נתניהו למלוא כישוריו הפוליטיים והאישיים כדי לרכוש את אמונה מחדש. בהקשר הזה, יהיה בוודאי לאיש העסקים האמריקאי-ישראלי חיים סבן, אחד הקרובים ביותר לקלינטונים, תפקיד מכריע. סבן שומר על קשר עם נתניהו ושימש כמתווך לעת מצוא בינו לבין ממשל אובמה בשנים האחרונות. הוא יהיה, כנראה, איש המפתח.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us elections, us-israeli relations, two-state solution, hillary clinton, donald trump, bill clinton, benjamin netanyahu, barack obama

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept