ברמאללה מתנערים מחמאס

את שידורי הטלוויזיה של חמאס מכנים ברמאללה "הסתה" וחוששים שהארגון יצליח באמצעות פיגוע אחד משמעותי לדרדר את הגדה לסבב דמים. "אנחנו לא רוצים מלחמה ולא רוצים שהצעירים שלנו ילכו למות אצלכם", אומרים בעיר הפלסטינית הגדולה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

west bank, terror attacks, ramallah, palestinian youth, mahmoud abbas, intifada, incitement, hamas

אפר 25, 2016

רמאללה. הביקור הראשון שלי בעיר הפלסטינית הגדולה מאז פרץ גל הטרור הנוכחי [אוקטובר 2015] הסתיים בחיוך אופטימי.

מלוויי סברו שהדרך המהירה ביותר לצאת מהעיר ולעבור את מחסום קלנדיה הפקוק היא לעלות על טרמפ בנקודה קרובה לקו הבידוק הישראלי. "זה שלומי והוא מישראל, אולי תוכלי לצרף אותו למכוניתך?", פנה המלווה לנהגת פלסטינית אקראית. לצדה ישב בנה בגיל העשרה. להפתעתי, תגובתה הייתה "אהלן וסהלן". הנה תרגיל מחשבתי: מעניין מה תהיה תגובתה של נהגת ישראלית לו אפנה אליה ואומר, נניח, "זה מוחמד מרמאללה, תוכלי להסיעו במכוניתך?..."

"אני מקווה שאין לך חגורת נפץ", צחקה הנהגת הפלסטינית האדיבה ואני הגבתי בחיוך רחב. "שמע", היא אמרה, "כל מה שאנחנו רוצים זה עתיד לילדים שלנו. זה עלי בני, מה בסך הכל אני רוצה? שיהיה לו טוב בחיים. אז יאללה, תגיד לעם שלך שהגיע הזמן שיראו אותנו".

הסיור שלי ברמאללה [23 באפריל] התקיים שלושה ימים אחרי שפעילי חמאס בבית לחם הודיעו כי חוליה של הארגון היא שביצעה את הפיגוע בקו 12.

התחושה בעיר היא שארגון חמאס מנסה להתסיס את הגדה באמצעות פעילי שטח, הרשתות החברתיות ושידורי הטלוויזיה שלו מעזה, אך במקביל חושש מאוד מעימות נוסף עם ישראל ברצועה.

"אין אינתיפאדה", אומר עלי מרמאללה לאל-מוניטור. פגשתי אותו במסעדת "נצרת" המקומית. "אם זו הייתה אינתיפאדה אמיתית", הוא מסביר, "לא היית יושב כאן ואוכל אתנו חומוס. זה אפילו לא 'הבה' (התפרצות). אבל לכם נוח להגיד שיש אינתיפאדה ושאבו מאזן תומך בה וכך כל העם הפלסטיני. תסתכל סביב, מה אתה רואה? אנשים שרוצים לחיות ולא רוצים מלחמה. אנחנו לא רוצים דם ולא רוצים שהצעירים שלנו ילכו למות אצלכם".

ברמאללה, כמו בערים פלסטיניות אחרות, חוששים שחמאס יצליח באמצעות פיגוע אחד משמעותי לדרדר את הגדה לסבב דמים גדול. כל הפלסטינים ששוחחתי עמם ציינו שהם מקווים שאנשי הרשות ואבו מאזן בעיקר יידעו לטפל ב"מסיתים". כן, כך מגדירים ברמאללה את שידורי תחנת אל-אקצה של חמאס ותחנת אל-קודס.

"הם (חמאס) מראים בטלוויזיה שלהם אירועים שאין להם קשר למציאות", מסביר דהוד, עובד משרד התקשורת הפלסטיני. "זה צירוף של קטעי תמונות וצילומים ישנים שנלקחו מהאינתיפאדה השנייה. הם מנסים להטעות את הציבור".

לדבריו, יש אמנם מי שמאמינים לתעמולה של חמאס, אבל הדעה הרווחת בגדה היא שגם אם תנועת חמאס, הפוליטית והצבאית, תתאמץ מאוד, היא לא תוכל לשחזר את ימי האינתיפאדה השנייה, אז נחשבו פעילי עז א-דין אל-קסאם למוביליה.

עוד הוא אומר, כי הציבור הפלסטיני בגדה, גם אלה שהצביעו לחמאס בבחירות למועצה המחוקקת [2006], גילה במהלך השנים כי תנועת חמאס אינה מקיימת את הבטחותיה לבוחרים בגדה וכי הביאה אסון לעזה והנהיגה שם שלטון עריצות.

"הם (חמאס) הרסו את הסכם השלום עם ישראל ממניעים פוליטיים ולא לאומיים", אומר לאל-מוניטור תושב רמאללה, "הם לא חשבו על טובת העם, אלא רק על עצמם. לאן הם הביאו אותנו ואותם? אין שלום עם ישראל ואין אפילו תקווה. הם הרסו הכל, ועכשיו הם מחפשים דרך לשרוד".

בעקבות הפיגוע בקו 12, הפיצו פעילי חמאס כרזה עם תמונתו של מבצע הפיגוע – עבד אל-חמיד אבו סרור, בן 19 מבית ג'אללה. אבל בניגוד לכרזות שהידים ישנות של חמאס, אבו סרור אינו אוחז בנשק, הוא אינו לובש מדי צבא או בגדים שחורים, והוא אינו כורך כאפיה סביב צווארו. אין בחזותו החיצונית כל סימן דתי מוסלמי שיכול לקשור אותו לתנועת התנגדות דתית.

תנועת חמאס, כפי שכבר נכתב כאן, מצויה בפרשת דרכים. נדמה כי פעילי התנועה בבית לחם ניסו ללכת בין הטיפות – הם התהדרו כי איש התנועה ביצע את הפיגוע באוטובוס, אך לא לקחו על הפיגוע אחריות כנהוג בפעולות טרור שביצעו פעילי הארגון בעבר. זוהי הוכחה לדילמות המלוות את חמאס.

ברמאללה יש הסבורים, כי תשתית חמאס בבית לחם אימצה את אבו סרור מתוך מבוכה ותסכול. "תרנגולות מבוהלות", מכנים את פעילי חמאס ברמאללה. ההסבר לשיטת אנשי רמאללה הוא, שחמאס היום היא תנועה מוכה, ששומרת על שקט בגבול (הרצועה) עם ישראל ועוצרת את כל מי שמנסה לירות קסאם לעבר ישראל, אך מצד שני מתרברבת באמצעי התקשורת שלה כאילו האינתיפאדה בעיצומה. "כך מתנהגות תרנגולות מפוחדות", מדגיש איברהים מרמאללה, וכל יושבי המסעדה המקומית צוחקים בקול גדול.

"ארגון חמאס הוא כמו נמר קשור", מתאר איהאב, תושב שכם שהגיע לרמאללה לביקור. גם הוא טוען שחמאס מייחלת לאינתיפאדה בגדה, אך מעוניינת שזו תתנהל בלעדיה. לדבריו, החשש (של חמאס) הוא לא רק מישראל אלא גם ממנגנוני הביטחון הפלסטינים, שעצרו עשרות רבות של פעילי חמאס בחודשים האחרונים.

כשחצינו את מחסום קלנדיה, עצרה הנהגת ובירכה אותי לשלום. "אם יש עוד משהו שאתה צריך, אנחנו מוכנים (לעזור)", הוסיפה.

בדרכי למכוניתי, בצדו האחר של המחסום, תהיתי, האם זו החברה הישראלית שהקצינה לעומת החברה הפלסטינית שהתמתנה? האם זו רוחו [הממתנת] של אבו מאזן ששורה על החברה הפלסטינית, מול מדיניות הימין של ממשלת נתניהו?

עובדה היא, כי רוב תושבי הגדה לא הצטרפו לאינתיפאדה. הרושם הוא שרובם מעוניינים ומתאמצים להרגיע את השטח, על אף התסכול וחוסר התקווה, ואף מצליחים בכך.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
ישראל מעוניינת באבו מאזן חלש אבל שולט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020