ישראל פולס

האם טרור האוטובוסים חוזר?

p
המחבר
בקצרה
מערכת הביטחון מנסה להרגיע: פיגועי התופת של האינתיפאדה השנייה לא חוזרים, אין בשטחים תשתית טרור, אין מהנדסים ואין שדרת פיקוד. אבל כשחמאס מנסה להבעיר את הגדה וכשקיצונים משני הצדדים מייצרים מתח סביב הר הבית – האביב הנוכחי עלול להיות חם מאוד.

ביום שני בערב [18 באפריל] חזר הגיהינום לירושלים. פיצוץ חזק נשמע בתוך אוטובוס מספר 12 שנסע באחת משכונות הבירה הישראלית. הפיצוץ גרם להתלקחות האוטובוס, בו היו כמה נוסעים, והתלקחותם של אוטובוס נוסף שנסע בצמוד לו, ומכונית פרטית. עד מהרה השתוללה במקום שריפה גדולה שהחזירה את הישראלים, בבת אחת, לימי האימה של האינתיפאדה השנייה ששטפו את ישראל בדם ואש לפני יותר מעשור [2005-2000].

רשתות הרדיו והטלוויזיה, מיומנות באירועים מהסוג הזה, פתחו מיד אולפנים ושידורים חיים, שפתחו מצידם פצעים וחששות של ישראלים רבים. בשעות הראשונות לאחר הפיגוע היו למשטרה ספקות אם אכן מדובר בפיגוע טרור. לקראת ערב כבר היה ברור: באוטובוס התפוצץ מטען חבלה שהוטמן עליו, כנראה, על ידי מחבל. בשעת כתיבת המאמר הזה [19 באפריל] עוד לא ידועה זהות המחבל, אף ארגון טרור לא לקח עליו אחריות על האירוע ובבתי החולים אושפזו בסך הכל 21 פצועים, מהם שלושה קשה.

בימי האינתיפאדה השנייה פיגוע כזה כלל לא היה מדווח בהבלטה באמצעי התקשורת. 21 פצועים לא נכנסו באותם ימים לסטטיסטיקה. ישראל נאנקה אז תחת מטר של פיגועי תופת חסרי תקדים. מחבלים מתאבדים התרסקו במסעדות, מועדונים, אוטובוסים ובתי מלון. הם נשאו על גופם חגורות נפץ תקניות, קטלניות, שהוכנו מחומר נפץ פלסטי תקני ומולאו ברסס מתכתי ואמצעים נוספים שהגדילו את הנזק. עשרות הרוגים ספרה ישראל בכל פיגוע כזה, למעלה מאלף ישראלים נרצחו באינתיפאדה השנייה, הטראומה הלאומית ממשיכה לחיות בתוך הנפש הישראלית הקולקטיבית והצלקת טרם נרפאה.

אחר כך ישראל יצאה למבצע "חומת מגן" [2002], הקימה את גדר ההפרדה וריסקה את תשתית הטרור בשטחים, כשצה"ל משתלט מחדש על הערים הפלסטיניות והשב"כ מוחק את תשתית הפיגועים בעבודת נמלים. ישראל ניצחה את הטרור והדבירה אותו ללא תנאי. כל ראשי חמאס בשטחים חוסלו או נכלאו. כל תשתיות הטרור אותרו והודברו.

ישראל זכתה ליותר מעשור של שקט כמעט חסר תקדים. אבל אז, באוקטובר האחרון [2015], חזר הטרור בגלגול חדש ומפתיע: גל של טרור יחידים, בעיקר צעירים, שהתנפלו על ישראלים בסכינים וגרזנים, ולפעמים ניסו פשוט לדרוס אותם במכוניותיהם. היו גם פיגועי ירי ספורדיים, לא מאורגנים. ישראל נתפסה לא מוכנה להתמודדות הזו, אך האירועים האלה לא הוציאו את המדינה משיווי משקלה. זה לא היה "הדבר האמיתי". אבל ביום שני, בירושלים, כשאוטובוס התפוצץ ללא אזהרה מוקדמת ברחובות הבירה, נדמה היה לישראלים רבים שהרע מכל לפניהם. הסיוט חוזר.

אז זהו, שזה עוד לא קורה. "אין סיבה לחשוב שמראות האימה של העשור הקודם בדרך חזרה", אמר השבוע לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני בכיר. "אין בשטחים היום תשתית טרור, אין יכולת, אין תאי טרור, אין חומרי נפץ תקניים, אין מהנדסים ואין שדרת פיקוד. הנוכחות של צה"ל והשב"כ בכל מקום בו מתעורר תא טרור מאפשרת לנו להפעיל את שיטת 'מכסחת הדשא' ולא לתת לטרור להרים ראש".

במערכת הביטחון הישראלית מתעקשים שאין סיבה אמיתית לדאגה. הפיגוע בירושלים חמק מהשב"כ ולא הייתה התראה מוקדמת, אבל סביר להניח שמדובר בהתארגנות מקומית חובבנית למדי שתפוצח בקרוב. "המטען שהתפוצץ באוטובוס", אומר מקור מודיעיני ישראלי לאל-מוניטור, "לא היה תקני, ברור שמדובר במטען מאולתר, זה כנראה תא מקומי שהצליח להוציא פיגוע נדיר. זו אינה סנונית שמבשרת על בוא האביב", הוא מנסה להרגיע.

הישראלים לא ממש נרגעים. בתוך שבוע אחד התחממה הגזרה גם בדרום מול רצועת עזה, עם גילוי מנהרת התופת החדשה, וגם בירושלים, עם האוטובוס המתפוצץ.

ראש הממשלה נתניהו מנסה, נואשות, להיצמד לתדמית "מר ביטחון" שהביאה אותו לשליטה רצופה במדינה מעל שבע שנים, אבל זה נעשה קשה יותר ויותר. מימין, מזנב בנתניהו אביגדור ליברמן; מתוך הקואליציה רוטן נפתלי בנט; ואילו יאיר לפיד נוגס בו מהמרכז. נתניהו יצטרך למצוא תשובות הולמות בקרוב.

למערכת הביטחון הישראלית ברור מי מנסה לייצר את הפיגועים הללו: האצבעות כולן מופנות לחמאס, ובעיקר לראש הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, מוחמד דף. חמאס אמנם לא נטל אחריות על הפיגוע, אבל כן שיבח אותו. זאת, ועוד: חמאס מריץ קמפיין ברשתות החברתיות שהלוגו שלו הוא "האוטובוס המעופף" ובו נראה גג של אוטובוס ישראלי מתפוצץ ועף באוויר.

הפיגוע בירושלים מתרחש כאמור על רקע ההתחממות בגזרה הדרומית, עליה דווח כאן במאמרי הקודם. חמאס בעזה יודע שהוא עדיין לא מוכן לעימות חזיתי מול ישראל, אבל הוא מנסה להבעיר עליה את החזיתות הנוספות, בעיקר זו שבשטחים. עד כה, הצלחת חמאס מוגבלת מאוד. הפיגוע בירושלים הוא ההצלחה המשמעותית הראשונה בתחום הזה.

ישראל תחגוג בסוף השבוע את חג הפסח [23-22 באפריל]. בכל שנה מהווים מועדי וחגי ישראל נקודות חיכוך מדאיגות בהן עולה המתח בין הצדדים ורוחות רעות מנשבות. גם השנה, כולם מתוחים וחוששים מהסלמה.

הדאגה העיקרית היא חידוש המתח סביב הר הבית. לאחר תקופת רגיעה מסוימת, הודיעה השבוע [18 באפריל] ירדן כי [בסופו של דבר] היא לא מתכוונת להתקין את מצלמות הפיקוח במעגל סגור על הר הבית. במקביל, חידשו גורמים פלסטינים את ההסתה סביב ההר. מפכ"ל המשטרה הישראלי, רב ניצב רוני אלשיך, לשעבר סגן ראש השב"כ, שיגר השבוע מכתב לראשי המדינה ובו הזהיר מהתחממות סביב הר הבית וקרא לצמצם מאוד את עלייתם של ישראלים למתחם. הבעיה היא שבשני הצדדים לא חסרים קיצונים שרוצים מאוד לשפוך שמן על הגחלים הלוחשות בירושלים.

ישראל, וגם הפלסטינים, יצטרכו להשקיע מאמץ לא פשוט כדי למנוע מהאביב הנוכחי להיות חם מהרגיל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: passover, jerusalem, israeli security, israeli-palestinian conflict, intifada, hamas, bombings

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept