ישראל פולס

האם ישראל מתקרבת למודל הממשל הטורקי?

p
המחבר
בקצרה
כשמפקד הצבא מותח ביקורת על הממשלה בגלל פגמים במשטר הדמוקרטי, כמו שקרה עם עלייתו של ארדואן ב-2002, על ישראל להבין שהיא אינה יכולה גם להמשיך בכיבוש וגם להישאר דמוקרטיה לאורך זמן.

הריגתו של מחבל פלסטיני על ידי חייל צה"ל ב-24 במארס עוררה ויכוח סוער ורווי יצרים בהנהגה הפוליטית ובדעת הקהל. האתוס הישראלי קובע שהחייל תמיד צודק ושצה"ל הוא צבא העם, הואיל ושירות צבאי מחויב לפי חוק וכמעט כל אזרח יהודי יזכה לראות את ילדיו במדים. ואכן, תוצאותיו של סקר ששודרו ב-27 במארס בערוץ 2 הצביעו על כך שרוב מוצק תומך בטענת החייל שפעל מתוך הגנה עצמית; 57 אחוז מהנשאלים אמרו שלא היה צריך לעצור אותו [ע'יי המשטרה הצבאית].

באופן מפתיע, תגובתו של צה"ל הייתה חריפה. החייל הוקע על כך שהפר את הקוד האתי של צה"ל. ב-30 במארס הפיץ הרמטכ"ל גדי איזנקוט אגרת מיוחדת לחיילים שבה פקד עליהם לדבוק באמות המידה המבצעיות והמוסריות של הצבא. הוא הדגיש את הנקודה בציטוט מדבריו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שאמר כי ביטחונה של ישראל תלוי הן בעוצמתה והן במוסריותה; איזנקוט גם התחייב שצה"ל ימשיך להיות צבא העם במדינה דמוקרטית ויהודית.

זהו מקרה נדיר שבו ראש הצבא מגן על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה.

עמדתו של איזנקוט משכה ביקורת חריפה והשמצות מצד פוליטיקאים בימין ודעת הקהל, אולם נתמכה על ידי שר הביטחון משה יעלון. הדבר דומה למדי למודל הטורקי – במיוחד בעמדה שאותה נקט צבא טורקיה ב-2002, כשמפלגת הצדק והפיתוח האיסלמית זכתה לראשונה בבחירות. בתחילת שלטונו של ארדואן התייצב הצבא להגן על יציבות הדמוקרטיה בשל חששו מהאופי הדתי-איסלאמי של המשטר החדש.

בחזרה לגדה. הפלסטינים לא התרשמו יתר על המידה ממפגן הדמוקרטיה הצה"לי. הדמוקרטיה הוא הערך האחרון שעולה בדעתו של פלסטיני כשהוא חושב על צה"ל. גורם בכיר ברשות הפלסטינית הקשור בחקירת הריגתו של הדוקר בחברון אמר לאל-מוניטור בעילום שם, כי הרשות רואה באירוע רצח בדם קר. אולם האיש הוסיף וטען שאין זה מקרה חריג וכי 200 פלסטינים נהרגו על ידי ישראלים מאז תחילתו של גל האלימות הנוכחי לפני חצי שנה. כשני שלישים מהם, לפי אותו פקיד, היו חסרי ישע, מה שהופך את הריגתם להוצאה להורג.

"גינינו את ההוצאות להורג האלה בפניות לאו"ם, לארה"ב ולאיחוד האירופי כפשעי מלחמה ישראליים", ציין הגורם הפלסטיני. הוא תיאר את המצב בחברון בצבעים קודרים. "הצבא מעניק אור ירוק למתנחלי חברון, לנוער הגבעות ולאנשי תנועת כהנא לתקוף אזרחים פלסטינים, להרוס רכוש ועסקים פלסטיניים ולהציב מחסומים בשכונות פלסטיניות". הפקיד סבור שהמצב בחברון על סף פיצוץ שיוביל לאלימות רחבה יותר וזו הסיבה, לדעתו, שהאלוף איזנקוט יצא חוצץ נגד החייל.

הטענות הפלסטיניות לא נפלו על אוזניים ערלות בקהילייה הבינלאומית. עוד טרם האירוע בחברון, קבוצת חברי קונגרס דמוקרטים, בראשות הסנטור הוותיק פטריק ליהי מוורמונט, האיצו במזכיר המדינה ג'ון קרי במכתב מ-17 בפברואר לחקור הפרות גסות של זכויות אדם על ידי ישראל (ומצרים). המכתב הזכיר מקרים אחדים של הוצאה להורג לכאורה בלא משפט על ידי צה"ל ומשטרת ישראל - והודלף לתקשורת אחרי האירוע בחברון. זהו מכתב יוצא דופן למדי; הקבלה בין הפרת זכויות אדם ישראליות להפרת זכויות אדם מצריות מהווה מסר בוטה.

הדמוקרטיה הישראלית מושכת אש גם מצד הממשל האמריקאי בשל מדיניות הכיבוש שלה. דוברת מחלקת המדינה, אליזבת טרודו, הביעה דאגה ב-1 באפריל בעקבות הריסת בתים של פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, כמהלכים שמטילים ספק לגבי "מחויבותה של ישראל לפתרון שתי המדינות".

הדמוקרטיה הישראלית נתונה במשבר בעיקר בשל מדיניות הכיבוש. ההוצאות להורג לכאורה של מחבלים פלסטינים, בניה בהתנחלויות, הריסת הבתים והפקעת אדמות, מטילות עננה כבדה על זהותה של ישראל כדמוקרטיה יהודית. פגמים אלה בדמוקרטיה גובים מחיר אזורי ובינלאומי. הפלסטינים רואים עצמם כקורבנות של מדיניות זו, ומרבית הקהילייה הבינלאומית אף היא ביקורתית כלפיה.

ישראל מתגאה בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הדבר כנראה עדיין נכון. אולם כשהגנרל מספר אחד מותח ביקורת מרומזת על הממשלה בגלל פגמים במשטר הדמוקרטי, עליה להבין שישראל אינה יכולה בה בעת לקיים דמוקרטיה ולהמשיך לכבוש עם אחר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, terrorists, moshe ya’alon, israeli democracy, idf, human rights violations, hebron, gadi eizenkot

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept