ישראל פולס

רמת הגולן תמורת הגדה המערבית

p
המחבר
בקצרה
במשרד החוץ הצרפתי שוקלים הצעה שעשויה לנטרל את הססנותה של ארה"ב ואת סרבנותה של ישראל: בתמורה לנכונות ליטול סיכון ביטחוני ולהסכים לפתרון של שתי מדינות, תסכים הקהילה הבינלאומית - לפחות זמנית - להסיר את רמת הגולן משולחן המו״מ האזורי.

במחלקת המדינה ובמועצה לביטחון לאומי של ארה"ב מוקדשת לאחרונה מחשבה רבה לצעדים מדיניים קונקרטיים של ממשל אובמה, שיתניעו מחדש את השיחות בין ישראל לפלסטינים על שתי מדינות לשני עמים. מטרתו של הממשל איננה רק להפיח תקווה חדשה במצב הנוכחי, שגובל בייאוש, אלא גם להותיר לממשל הבא פלטפורמה מדינית לקראת משא ומתן עתידי בין ישראל לפלסטינים.

כמו כן, כוונת הפלסטינים לקדם באו״ם הצעת החלטה לכינונה של מדינה מאתגרת היום את הממשל. החלטה שכזו, שיגישו כנראה צרפת ומצרים למועצת הביטחון של האו"ם, תגנה את ההתנחלויות בגדה המערבית כבלתי-חוקיות, ותציע לכונן שתי מדינות לאורך קווי 67' ועל בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002, כולל ציר זמן של שנה אחת לכינונה הרשמי של מדינה פלסטינית.

לדברי דיפלומט אמריקאי המוצב בתל אביב, הנשיא ברק אובמה אינו שש להטיל וטו במועצת הביטחון - בפעם השנייה בלבד מאז כניסתו לתפקיד (הפעם הראשונה והיחידה הייתה הצעת החלטה שהוגשה בפברואר 2011 בנושא ההתנחלויות). לדברי אותו דיפלומט, עמדתם של האמריקאים תלויה למעשה בניסוח הצעת ההחלטה. ארה"ב עומדת על גינוי מוחלט ועל הפסקת כל מעשי האלימות, הטרור וההסתה לשנאה, ומתנגדת לאזכור כלשהו של ציר זמן. הפלסטינים מסכימים לגנות את האלימות ואת ההסתה, אם תוזכר גם אלימות המתנחלים, אך מתעקשים לכלול ציר זמן מוגדר לסיומו של המשא ומתן. ולכן, נראה שלפחות בשלב זה וטו אמריקאי הוא בהחלט אפשרות סבירה. חברי קונגרס מסוימים, ואולי עוד יותר מזה גם אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, מפעילים על הנשיא לחץ רב להמשיך במדיניות המסורתית ולהטיל וטו.

קובעי המדיניות הצרפתים שמעורבים בשיחות על המהלך הפלסטיני המתוכנן להוטים לקדם החלטה שכזו ב-2016, אך בה בעת הם גם רוצים שיבשילו התנאים המתאימים שימנעו מארה"ב להטיל וטו. בכיר במשרד החוץ הצרפתי המעורב בסבב השיחות הנוכחי בין וושינגטון לקהיר, לרמאללה ולפאריז, סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שהצרפתים הזהירו את הנשיא הפלסטיני אבו מאזן שלא להיחפז ולפעול לקידום ההצעה: "אנחנו לא מעוניינים בהצעת החלטה רטורית בלבד של מועצת הביטחון, אלא בהצעה אופרטיבית ואסטרטגית. כדי שזה יקרה, ארה"ב צריכה להיות שותפה מלאה וישראל צריכה להיות פחות סרבנית. 2016 חייבת להיות נקודת מפנה לקראת פתרון של שתי מדינות."

כדאי לציין, שהפלסטינים כבר החלו להפיץ בין מספר חברות או''ם (באופן לא רשמי) לפני כשבועיים טיוטה הדומה להצעה הזאת.

לאור כל זאת, על פי אותו מקור, העלו קובעי המדיניות במשרד החוץ הצרפתי הצעה שעשויה לנטרל את הססנותה של ארה"ב ואת סרבנותה של ישראל. הרעיון הוא להציע לישראל כי בתמורה לנכונות שלה ליטול סיכון ביטחוני ולהסכים לפתרון ריאליסטי של שתי מדינות לשני עמים על בסיס קווי 67', תסכים הקהילה הבינלאומית - לפחות לעת עתה - להסיר את רמת הגולן משולחן המשא ומתן האזורי. על פי ההצעה הזאת, תעודכן ממשלת ישראל שהנוסחה "שטחים תמורת שלום" מתייחסת כעת אך ורק לגדה המערבית. המצב העגום ששורר בסוריה עשוי להקל על קבלת האפשרות הזאת.

ראש הממשלה נתניהו לא ישוש מין הסתם להצעה להחזיר את השטחים, אך עשוי לקדם בברכה רמזים לכך שנושא הגולן ירד מסדר היום הבינלאומי. בישיבת ממשלה מיוחדת שכינס בגולן ב-18 באפריל אמר נתניהו שהגולן ישאר תמיד בריבונות ישראלית.

כך או אחרת, להצעה כמו זו הצרפתית יש חשיבות רבה. ראשית, חשיבה כזאת "מחוץ לקופסה" בהחלט מחוייבת כדי להתניע מחדש את תהליך השלום בר-הקיימא באזור, ושנית, היא משקפת היטב את המציאות באזור. תהליך שלום בין ישראל לסוריה אינו בא בחשבון, לפחות לא בעתיד הקרוב. ומצד שני, מדינה פלסטינית היא בגדר הכרח אזורי. הכיבוש הישראלי של אוכלוסייה ערבית גדולה הוא המקור לזעם הכרוני של המשטרים ושל דעת הקהל בעולם הערבי; וזה גם המכשול העיקרי ליציבות באזור ולהקמתה האפשרית של קואליציה רחבה למלחמה בטרור, שתכלול בתוכה גם את ישראל. ארה"ב, שותפתה הביטחונית הבכירה של ישראל, כבר הציעה סידורי ביטחון שונים לקראת פתרון של שתי מדינות, וההצעה הנוכחית להוציא את רמת הגולן מהמשוואה של "שטחים תמורת שלום" עשויה להטות את דעת הקהל בישראל לטובת פתרון שתי המדינות לשני עמים. עוד יותר מזה, גם לא שוררת אהבה יתרה בין העולם הערבי למשטרו הפרו-איראני של בשאר אל-אסד.

מכשולים רבים עדיין עלולים להיווצר בדרך למימוש הצעה שכזו, כולל התנגדויות שיעלו חברות הליגה הערבית. ועם זאת, בהתחשב בסכנה שהקמתה של מדינה פלסטינית תהפוך בקרוב לחסרת סיכוי (כתוצאה מהמשך מדיניות הבנייה בשטחים), מן הראוי להמשיך בחשיבה לא קונבנציונלית שכזו, לפחות כל עוד ממשלת ישראל הנוכחית אינה מבינה שסיום הכיבוש הוא לא רק אינטרס ישראל מובהק, אלא גם חובה מוסרית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, two-state solution, settlements, mahmoud abbas, israeli-palestinian negotiations, golan heights, benjamin netanyahu, barack obama

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept