פוטין חשוב לישראל יותר מארדואן

"מאבק השליטה" של רוסיה ואיראן בסוריה מקרב הנשיא פוטין אל העמדה הישראלית באשר לנזקי "ציר הרשע" וסכנת עסקאות טילים עם טהרן. זאת הסיבה שנתניהו אינו ממהר לחתום על הסכם הפיוס ההיסטורי עם טורקיה, שסוכם כבר מזמן.

al-monitor .

נושאים מכוסים

vladimir putin, turkish-israeli relations, syrian conflict, russia’s syria policy, russian influence in syria, recep tayyip erdogan, israel-turkey relations, iran-russian relations, benjamin netanyahu, arms sales

מרץ 7, 2016

דרמה מרתקת והפכפכה מתנהלת בשבועות האחרונים על הציר המסקרן שמתחיל בירושלים ונמשך במוסקבה, דמשק, ביירות, אנקרה, טהרן וקנברה. ישראל, רוסיה, טורקיה, אוסטרליה ואיראן הן השחקניות הראשיות, סוריה ולבנון שחקניות המשנה במשחק הזה, שמזכיר לכמה מהמשתתפים בו שח-מט אזורי עם הרבה יותר משני מתחרים.

הכל מתחיל בביקור ממלכתי רשמי שאמור היה לערוך נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין באוסטרליה ב-17 בחודש מארס [2016]. הביקור נקבע במגעים ישירים בין ירושלים לקנברה. בין ישראל לאוסטרליה מערכת יחסים אינטימית וקרובה, ובכירי הממשל האוסטרלי התלהבו מאוד מבואו הצפוי של הנשיא הישראלי הפופולארי ופינו את לוח הזמנים שלהם. אחד מבכירי הממשל אפילו ביטל נסיעה מתוכננת לחו"ל.

אבל אז התברר שריבלין מבטל את הגעתו במפתיע. הסיבה: פוטין חשוב יותר, כרגע, לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

התברר כי במקביל למגעים שנוהלו עם אוסטרליה, ניהל משרד החוץ הישראלי מגעים גם עם הקרמלין באשר לביקור אפשרי ברוסיה. הרוסים העמידו תאריך אופציונלי לביקור כזה אחרי שהביקור עם האוסטרלים נסגר. הבעיה: מדובר באותו תאריך. עכשיו, היה צריך ריבלין להחליט: האם הוא דבק בביקור באוסטרליה, או מעליב את האוסטרלים ומעדיף ביקור ברוסיה.

מעל הדילמה הזו מרחפים אינטרסים אסטרטגיים ביטחוניים רגישים ביותר. הם עלו בשיחה מיוחדת בין הנשיא ריבלין לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. נתניהו הוא שהתגייס על מנת להבהיר לריבלין שאין ברירה: ביקור שלו במוסקבה נדרש כרגע יותר.

בין נתניהו לריבלין יש מערכת יחסים מתוחה, המתאפיינת בתקופות נתק ארוכות. נתניהו ניסה לטרפד את בחירתו של ריבלין לנשיאות והשניים צהובים זה לזה מאז נכנס ריבלין לתפקידו. אלא שהפעם, גברו האינטרסים הלאומיים על האגו והיריבות האישית. נתניהו מרכז מאמץ ישראלי אדיר לשכנועו של פוטין בנזקה של איראן ונזקו של "ציר הרשע" שהיא מחזיקה עם אסד וחיזבאללה. במוקד המגעים אותן סוללות טילי קרקע-אוויר מדגם 300- Sשהרוסים התחייבו למכור לאיראנים לפני שנים, ועדיין לא הגיעו לטהרן.

בסוף השבוע [5 במארס] דיווח העיתון הכווייתי "אל ג'רידה" כי פוטין הורה לעכב את העברת סוללות טילי ה-300- Sלאיראן, מכיוון שאיראן לא עמדה בהתחייבויותיה הקודמות שלא להעביר נשק רוסי מתוחכם לחיזבאללה. על פי העיתון, פוטין החליט להעניש את האיראנים מכיוון שקיבל מידע מודיעיני מישראל שמוכיח כי טהרן העבירה לחיזבאללה סוללות טילי 22 SAלאחרונה. על פי אותו דיווח, טייסים רוסים המשייטים מעל שמי סוריה, מדווחים לאחרונה שמערכות טילים נגד מטוסים "ננעלות" עליהם משטח לבנון. ההערכה היא כי מדובר באותן מערכות מתוצרת רוסיה, שנמסרו לאיראן והועברו לחיזבאללה. מתברר כי במזרח התיכון הכל אפשרי ואתה יכול למצוא את עצמך מיורט על ידי מערכת שאתה בעצמך ייצרת. בדיוק מה שקרה לאמריקאים לפני עידן עם המוג'הידין של אפגניסטן.

"אל ג'רידה" נחשב לעיתון הבית של גורמים המקורבים לנתניהו. מאז חזרתו לשלטון בישראל באביב 2009, השתמשו מקורבי נתניהו כמה פעמים בעיתון הכווייתי על מנת להדליף חומרים ללא מגע יד אדם ועקבות. במערב מתייחסים להדלפה באל ג'רידה כהדלפה ישראלית, מה שמגביר את אמינות הסיפור. על פי התיאוריה הזו, נתניהו ביקש מריבלין להעדיף את מוסקבה על פני קנברה, כדי להמשיך את המומנטום מול פוטין ולהציג בפניו חומרים נוספים שידגישו את הסכנה המוחשית שסוללות ה-300- Sיעברו אף הן מידי איראן לחיזבאללה, אם וכאשר יחליט לספק אותן.

במקביל, ממשיכות לזרום ידיעות מאנקרה, לפיהן הסכם הפיוס ההיסטורי בין ישראל לטורקיה הבשיל וסוכם כבר מזמן. מדוע אינו נחתם? כמעט כל הגורמים הפעילים בתחום הזה מאוחדים בדעתם שמקור העיכוב בלשכת ראש הממשלה נתניהו, בירושלים. גם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התבטא כמה פעמים בשבועות האחרונים בגנות הפיוס העתידי. ההערכה היא כי פוטין לא רואה בעין יפה התקרבות בין ישראל לטורקיה, שהפילה מטוס קרב רוסי לפני כמה חודשים [נובמבר 2015] ומאז מנהלת סוג של "מלחמה קרה" מול מוסקבה.

ישראל נקרעת כאן בדילמה לא פשוטה: מצד אחד, הצורך לסיים את המשבר עם טורקיה ולחזור לסוג של נורמליזציה בין שתי המדינות, שהחזיקו בעבר הלא רחוק ברית צבאית של ממש. מצד שני, הצורך לשכנע את פוטין לנתק את עצמו ככל האפשר מאיראן וחיזבאללה.

בישראל מעדיפים העדפה ברורה את האפשרות השנייה: פוטין חשוב לישראל, בשלב הזה, הרבה יותר מארדואן. הרודן הטורקי נתפס בירושלים כסיפור אבוד. הברית הצבאית בין ישראל לטורקיה לא תתחדש כל עוד המפלגה של ארדואן בשלטון, ובירושלים לא שוגים באשליות: ברור לנתניהו שארדואן הולך לפיוס עם ישראל רק בגלל חולשתו, הצרות שלו עם רוסיה, הגז הישראלי שקורץ לו והעובדה שמעמדו באזור אינו כתמול שלשום.

סיפור הגז מסבך את הסיפור עוד יותר, לאור האינטרסים המובהקים של ישראל למכור גז ישראלי לטורקיה, והעובדה שרוסיה מתחרה על השוק הזה באותו זמן. את כל אלה מכריע פוטין: המהלך שביצע בסוריה שדרג את מעמדה של רוסיה באזור ובכלל בן לילה למעצמה משפיעה ודומיננטית ביותר: המעורבות הרוסית העמוקה בסוריה הוכיחה את עצמה כהימור שהצליח. רוסיה שינתה את המציאות, חילצה את הסכסוך המדמם ממבוי סתום לכיוון כלשהו, הפכה את אסד ממפסיד למנצח וטרפה את כל הקלפים של כל השחקנים בתצוגת העוצמה והנחישות שלה. לאחרונה, באחד המאמרים שפורסמו כאן, הבאתי ציטוט מפי גורם צבאי ישראלי בכיר מאוד לפיו "גם אם מטוס רוסי יחדור לשטח ישראל ויטוס מעל תל אביב, ישראל לא תיירט אותו". הדברים מדגישים את התיאום והקרבה בין ישראל לרוסיה, ואת ההחלטה האסטרטגית הישראלית לא להיקלע, בשום מחיר, לחיכוך עם הרוסים.

כעת שוקדת ישראל על הידוק הברית עם רוסיה, כמעט בכל מחיר. בירושלים, וגם במערכת הביטחון בתל אביב, אופטימיים. לדברי גורמים ישראלים בכירים, הרוסים מודעים לנזקו של "ציר הרשע" ואין להם כוונה להפוך את איראן לפטרונית של סוריה. גם בנושא חיזבאללה הם מבינים את העמדה הישראלית ושוקלים כעת מחדש את עסקת ה-300- Sעם טהרן.

את הרוסים מעניינים האינטרסים שלהם ואין להם מחויבות מיותרת לחיזבאללה. הם ישתדלו להחזיק את המקל בשני קצותיו: מצד אחד, לא להיקלע למשבר מול איראן, בעידן בו כל החברות הגלובליות מנסות להסתער לתוך הכלכלה האיראנית. מצד שני, לא לסייע לאיראן לצמוח לממדים שהיא מתכננת להגיע אליהם. ישראל מתמרנת בתוך המשחק הזה, ובינתיים משיגה לעצמה הישגים לא רעים.

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020