ישראל פולס

מדוע כחלון מרגיע את הספקולציות על הקדמת הבחירות

p
המחבר
בקצרה
עם הקמתה של ממשלת נתניהו הרביעית נחשב משה כחלון לילד הרע שלה, זה שהביע אי נוחות מכך שנקלע שלא בטובתו לקואליציית ה-61. אבל שנה אחרי יכול ראש הממשלה לנשום לרווחה, דווקא שר האוצר הוא זה שמצהיר כי למרות התנגדותו הנחרצת לתקציב דו-שנתי, הוא מקבל את דין התנועה ולא יפרק את הממשלה.

כשהצטרף יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, לקואליציית נתניהו, הוא סומן ובצדק כחולייה החלשה מבחינת ראש הממשלה.

כחלון קיבל כמעט את כל מה שביקש בתמורה להצטרפותו לממשלה, בראש ובראשונה את תפקיד שר האוצר היוקרתי, אליו צורפו על פי דרישתו עוד ועוד סמכויות שנלקחו ממשרדים וגופים אחרים, אשר רוכזו בידיו כדי לאפשר לו להוציא לפועל את רפורמות הדיור והבנקים. מעולם לפני כן לא היה שר אוצר כה ריכוזי, בעל כוח פוליטי עצמאי משמעותי - 11 מנדטים שנתונים לפקודתו.

בקואליציית 61 המנדטים הצרה והימנית שנתניהו נאלץ להקים, כחלון היה הגורם הפחות מחוייב מבחינה אידיאולוגית. הבית היהודי של נפתלי בנט, מהווה חלק אינטגרלי ממחנה הימין. המפלגות החרדיות רק המתינו לרגע בו ישובו לממשלה. אבל כחלון נתפס כסוג של אאוטסיידר, כזה שרוחש עויינות בסיסית לנתניהו, וכשליט יחיד במפלגתו שיכול ברגע אחד להשאיר את ראש הממשלה בלי ממשלה ולכפות עליו בחירות.

לתחושה כי כחלון הינו אורח לרגע בקואליציה, תרמה גם העובדה שהוא לא הסתיר את אכזבתו מכך שנלכד בתוך ממשלה ימנית צרה. לאחר הבחירות, כחלון היה הראשון לחתום על ההסכם הקואליציוני עם נתניהו, והיה בטוח שהוא הולך לממשלה רחבה. בלא יכולת להשפיע על כך, הסתפק כחלון בהבטחה עמומה שימשיך ללחוץ על נתניהו להרחיב את הממשלה בכל דרך.

בנוסף, שר האוצר גם המשיך לתחזק קשרים פוליטיים ואישיים הדוקים עם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ועם השר לשעבר מהליכוד גדעון סער – שעסוקים בכל רגע נתון בספקולציות ובתרחישים פוליטיים להפלת נתניהו. היחסים בין כחלון לבינם כללו מפגשים ושיחות פוליטיות תכופות ומעולם לא הוסתרו מעיניו של ראש הממשלה.

יתכן שמשם שאב ליברמן את בטחונו והערכותיו חודשים מעטים לאחר הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, שהיא בקושי תשרוד שנה. "אני אומר בבטחון מלא שבמהלך 2016 יתקיימו בחירות חדשות לכנסת ה-21", הצהיר ליברמן בכינוס של ישראל ביתנו בסוף אוגוסט 2015. הערכה דומה פיזר מקורבו והקולגה שלו לאופוזיציה, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, באותו הזמן ממש, בעת דיוני הכנסת על תקציב 2016.

בראיונות לכלי התקשורת הסביר שר האוצר לשעבר כי התקציב הנוכחי [2016] מעיד שהבחירות הבאות לכנסת יתקיימו כבר בשנה הקרובה. "התקציב הנוכחי יעבור, והבא לא", קבע לפיד. "אף פעם לא הייתי פרשן מוצלח, אבל מתוך היכרות שלי עם התקציב, זה בדיוק כמו תקציב 2012. זה תקציב שמחלקים לאזרחים טובות הנאה כי אנחנו בדרך לשנת בחירות".

שנת 2016 אמנם עדיין איתנו, וליברמן ולפיד מתחזקים אמנם באופוזיציה, אבל בחירות אינן נראות באופק והסבירות שהתרחיש הזה יתממש קלושה. אבל מעל לכל, האס שלהם, הסוס השחור עליו הימרו, זה שהיה אמור לפרק את השותפות הקואליציונית, מתגלה כעת דווקא כגורם המייצב אותה.

נראה כי הערכותיהם המאוד בוטחות שניבאו את הקדמת הבחירות, נשענו על הנחת העבודה שכחלון יפרוש. יתכן שהוא בעצמו נטע בהם את התקווה הזאת במפגשים ובשיחות, בהם מן הסתם השם נתניהו עלה כגזרת גורל שצריך להיפטר ממנה.

לכן, לא מופרך להניח ששניהם, ובוודאי גם סער (שמוזכר יחד איתם כמי שעשוי להיות חלק מהתארגנות פוליטית שתמנע מנתניהו להקים את ממשלתו החמישית) - לא אהבו את הצהרות כחלון ביום שני האחרון [14 במארס].

בפגישה עם כתבים בכנסת במלאת שנה לבחירות, סקר כחלון את הישגיו בתחום הדיור – בעיקר בנוגע להגדלת היצע הדירות לזוגות צעירים, ואת תוכניותיו לשנים הבאות כשר אוצר. אבל מעל לכל, הוא ביקש להדגיש שהוא בממשלת נתניהו כדי להישאר, ואמר בין השאר: "מפלגת כולנו זה הדבר הכי יציב בקואליציה".

באותה הזדמנות פיזר כחלון את הערפל מעל השאלה האם ייכנע לדרישת נתניהו ויתמוך, למרות התנגדותו, בתקציב דו שנתי. כחלון הצהיר כי בצער רב ייאלץ ליישר קו עם ראש הממשלה. היה משהו מוזר באופן בו נימק כחלון את התנגדותו, בעודו מבהיר כי בשורה התחתונה אין לו כוונה להתעמת בעניין עם נתניהו. הוא נימק עמדתו בכך שיש קושי לחזות את ההכנסות ואת ההוצאות הצפויות בעוד שנתיים מבחינת המשתנים הכלכליים, הכנסות המדינה ממסים, ההוצאות בתקציב וקצב הצמיחה. כחלון טען שזו התנהלות בעייתית מבחינה מקצועית וכי שיטה זו אינה נהוגה בשום מקום אחר בעולם.

כאמור, למרות שהסביר מדוע תקציב דו שנתי הוא רע, והבטיח שיפעל לשנות את רוע הגזרה, כחלון אמר כמעט באותה נשימה שאין לו ברירה אלא לקבל את הדין מכיוון שהתחייב על כך בהסכם הקואליציוני עם נתניהו.

בנסיון שלא להראות כמי שמתמסר לחלוטין לראש הממשלה, הבהיר יו"ר כולנו שתקציב דו שנתי אינו ערובה ליציבות הממשלה: ש"אפשר לעשות תקציב חד שנתי ולא יקרה שום דבר לקואליציה. לקשור את התקציב ליציבות הקואליציונית זה דבר לא נכון....לא מדובר בתעודת ביטוח ליציבות הממשלה".

למרות זאת, קשה להתעלם מכך ששר האוצר כחלון מעניק לנתניהו אורך נשימה ויציבות קואליציונית לשנתיים, אלא אם כן יתרגש על הקואליציה משבר חמור שאינו נראה כרגע באופק. אפשר להבין אותו: כחלון זקוק להישגים כדי להחזיר לעצמו את המנדטים האבודים שברחו לזרועות לפיד מאז הבחירות, ולשם כך הוא צריך זמן.

מבחינת נתניהו, התקציב הדו שנתי הוא הישג פוליטי חשוב, מכיוון שהוא מסיר את העננה מעל ממשלתו הצרה. בנוסף, הוא "מייבש" את ליברמן לעוד תקופה באופוזיציה - עובדה שאולי תגרום לו לשקול מחדש את הצטרפותו לממשלה תמורת תיק החוץ שעדיין ממתין לו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yair lapid, moshe kahlon, kulanu party, knesset, israeli elections, gideon saar, foreign ministry, avigdor liberman

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept