למרות הסטיגמה: עלייה באימוץ ילדים ברצועת עזה

נדמה שהחברה ברצועת עזה מנפצת מוסכמות ואיסורים בשנים האחרונות, שכן משפחות רבות מתחילות לאמץ ילדים שמוצאם אינו ידוע, למרות החסמים החוקיים והחברתיים.

al-monitor .

נושאים מכוסים

sex in the muslim world, orphans, gaza strip, family, children, adoption

מרץ 16, 2016

עזה, רצועת עזה. סיפורי מלחמה אינם הסיפורים הטרגיים היחידים שמתרחשים ברצועת עזה; יש טרגדיות גם מסוג אחר, גם ברצועה וגם ברחבי העולם. אלו הם סיפוריהם של ילדים שמוצאם אינו ידוע.

יארא (שם בדוי), בת 16, היא אחת מ-18 ילדים שמוצאם אינו ידוע ושגדלו במוסד הצדקה ״מברת א-רחמה״ בעיר עזה. היא התרגשה מאוד להראות את הציורים שלה לאל-מוניטור, ונזהרנו שלא לדון עמה בנושאים רגישים מחשש שאלו יעכירו את רוחה.

כשיארא יצאה מהחדר, ח'ולוד גאנם, מנהלת המעונות, סיפרה לאל-מוניטור: "היא היתה תלמידה מבריקה, עד שיום אחד אחד מחבריה לכיתה לחש באוזנה ושאל אותה אם היא נולדה מחוץ לנישואים. בדרך כלל, אף אחד כאן לא יודע את האמת, חוץ ממנהל בית הספר, אבל יש אנשים שמתגוררים באזור ומכירים את הילדים שחוסים אצלנו במוסד. ושמועות כאלה מתפשטות כמו אש בשדה קוצים".

לדבריה, ככל שהילדים מתבגרים, הם מתחילים לשאול שאלות על הוריהם ועל הסיבה לכך שהם מתגוררים במוסד. ולכן, בשלב זה או אחר יש לומר להם את האמת.

גאנם מוסיפה ואומרת שחייה של יארא התהפכו על פיהם מאז העימות עם אותו חבר ללימודים; הציונים שלה צנחו דרמטית, והיא איבדה ריכוז בשיעורים.

בחדר לא רחוק ממשרדי ההנהלה, ישן במיטתו איאס, בן שנה וחצי. לא נמצאה עבורו משפחה מאמצת כיוון שהוא סובל מלקות ראייה כתוצאה מניוון מוחי. הוא מעביר את רוב זמנו בשינה, ומשחק רק עם רעשנים.

חאזם א-נעיזי, סגן יושב ראש מברת אל-רחמה, סיפר לאל-מוניטור שילדי המוסד סובלים מסטיגמות חברתיות ונתפסים כאות קלון. "הדימוי הלא הוגן הזה משפיע עליהם גם בבגרותם, מהווה מחסום רציני לאינטגרציה שלהם בחברה, ומונע מהם לפתח קריירה ואפילו למצוא בן זוג", סיפר א-נעיזי.

לדבריו, "173 תינוקות שמוצאם אינו ידוע הובאו למוסד מאז שנחנך ב-1993. הילדים הללו הם תוצר של יחסים מחוץ לנישואים, והרשויות - כולל המשטרה - מעבירות אותם [למוסד]. מכלל הילדים, 152 אומצו בידי משפחות בעזה ורק 18 נשארו במוסד. כמה מהם הלכו לעולמם מאז שהגיעו למוסד, גם ממחלות וגם מפצעים שנגרמו להם כשהופקרו ברחוב, אם מהקור ואם בעקבות תקיפות של בעלי חיים תועים.

עטיא איברהים, בן 37, הגיש בקשה לפני כשנה לאמץ את הפעוטה ג'נט (שם בדוי), בת שנה וחצי. מאז הוא נתקל באינספור חסמים חוקיים, בעיקר בסחבת הביורוקרטית הנדרשת כדי לרשום את ג'נט בשמו.

בראיון שהעניק לאל-מוניטור בביתו שבדרום הרצועה, אמר איברהים: "התאהבתי בילדה הזאת מרגע שראיתי אותה; היו שם תינוקות הרבה יותר יפים ממנה, אבל אני ואשתי נשארנו ערים כל הלילה וחשבנו עליה ודמיינו לעצמנו איך נטפל בה ונדאג לה. עברו חודשיים לפני שהצלחנו לאמץ אותה ולקחת אותה איתנו הביתה".

הוא הוסיף ואמר: "אני נשוי כבר עשר שנים, ואשתי ואני לא הצלחנו להביא ילדים לעולם. אשתי היתה עצובה מאוד, אבל כשג'נט נכנסה למשפחה, היא שינתה את חיינו ומילאה אותם באושר".

נדמה שג'נט מרוצה מהשמלה האדומה שלה. היא עוברת בסלון מספה לספה, ומרימה כל דבר שהיא רואה. היא מתיישבת בחיקה של אמה, וכעבור שניות היא כבר רודפת אחרי החתול.

ביוני 2012 אישרה המועצה המחוקקת הפלסטינית בקריאה שנייה את התיקון להצעת החוק בנושא מעמד אזרחי. הצעת החוק המתוקנת מאפשרת למשפחות אומנה להוסיף את המילה "מאוולה" (כלומר, אפוטרופסות) לאחר שמו של הילד. מכאן, ששמה החדש של ג'נט יהיה ג'נט מאוולה עטיא איברהים.

הסיבה לכך היא שהשריעה אוסרת על אימוץ. ולכן, הילד המאומץ נשאר בחזקת המשפחה האומנת מבלי לקבל את שמה. לפני שהוצע התיקון לחוק, נאלצו רבים להמציא לילדיהם שמות משפחה מפוברקים, שונים מאלה של המשפחות המאמצות, וזה לכשעצמו הוביל לבעיות רבות.

אל-מוניטור שוחח עם אום אחמד בביתה שברצועת עזה. לדבריה, "אימצתי את הבת שלי צנעא ממברת אל-רחמה כשהיתה בת עשרה חודשים בלבד. היום היא בת עשר, ועד 2012 היתה לה עדיין תעודת לידה עם שם משפחה מפוברק. היא ילדה חכמה מאוד. היא נהגה לשאול אותי למה השם של אבא שלה שכתוב [במסמכים הרשמיים] שונה משמו של אביה האמיתי".

צנעא (שם בדוי) אינה יודעת שהיא מאומצת, והמילה "מאוולה" מופיעה בשמה המלא. גם היום, היא עדיין שואלת שאלות בנוגע לשמה. אום אחמד הוסיפה: "בסוף פנינו לבית המשפט, והיא קיבלה את שמו של בעלי. אז עכשיו היא שואלת למה מופיע השם 'מאוולה' רק לפני השם שלה, ולא לפני שמותיהן של אחיותיה".

אום אחמד אימצה את צנעא אחרי 14 שנים של עקרות. ואז, שנה וחצי לאחר האימוץ, היא הרתה וילדה תאומות. אבל מבחינתה אין שום הבדל בין שלוש בנותיה, והיא אוהבת את שלושתן באותה המידה.

כשהיא לבושה תלבושת אחידה, עם סרט לבן בשיערה, סיפרה צנעא בהתלהבות לאל-מוניטור: "סופסוף יש לי חדר משלי, בנפרד מהאחיות שלי. אנחנו תמיד רבות על השלט ועל הערוצים שאנחנו רוצות לראות".

באשר לתהליך האימוץ, סיפר א-נעיזי שההורים הפונים לאימוץ חייבים להיות נשואים מעל עשר שנים, אמידים וחשוכי ילדים. במברת אל-רחמה עוקבים אחר הילדים המאומצים ועורכים ביקורי בית סדירים. "קיבלנו בסביבות 700 בקשות מזוגות שרוצים לאמץ ילדים. זה המון. אנחנו נותנים עדיפות למי שעומדים בכל הקריטריונים, ובוחנים את הרצון האמיתי של ההורים לאמץ. ואז יש ועדה מיוחדת שמתכנסת כדי לקבל החלטה בתיאום עם הרשויות", הסביר א-נעיזי.

רצועת עזה מתאפיינת אמנם בחברה שמרנית מאוד, אבל יש בה לא מעט ילדים שמוצאם אינו ידוע. הפסיכולוגית זאהיה אל-קורה הסבירה לאל-מוניטור: "יחסים אסורים יש בכל חברה, וילדים מחוץ לנישואים הם תוצר טבעי של יחסים כאלה. אין לזה שום קשר לאופיה של החברה בעזה, אבל הנושא הוא בגדר טאבו, ולכן אי אפשר לדון בו בפתיחות".

לדבריה, הדור הצעיר אינו מקבל חינוך מיני מספק, וניזון בעיקר ממידע מחברים ומהאינטרנט. את החינוך בנושאים שכאלה יש להעניק לו בכיתה.

אום אחמד חוששת לצנעא ולתאומות שלה, לא רק בגלל תנאי המחיה והאיום המתמיד במלחמה ברצועת עזה, אלא משום שהיא יודעת שבבוא הזמן היא תצטרך לספר לצנעא שהיא מאומצת. ואין לה מושג כיצד יגיבו בנותיה התאומות.

"החברה קשוחה כלפי הילדים האלה, ורואה בהם אות קלון. אבל בתי המאומצת היא משוש חיי. מאז שאימצנו את צנעא ידענו רק אושר", סיפרה אום אחמד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים
שלומי אלדר | | פבר 11, 2020
האם העלאת 400 מיוצאי אתיופיה באמת תעזור לנתניהו בקלפי?
דני זקן | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
איומים ריקים מתוכן: גם בנט מכיל את הטרור
בן כספית | | פבר 10, 2020

Featured Video