ישראל פולס

מרוץ חימוש פלסטיני-ישראלי

p
המחבר
בקצרה
ברצועה סיר הלחץ מבעבע, ומה שנשאר לחמאס זה לאתגר את ישראל כדי לפרוץ את המבוי הסתום. בזמן שמנהרות תופת נחפרות מסביב לשעון, שוקדת ישראל על פיתוח "כיפת ברזל" תת קרקעית. השאלה כעת היא לא האם יהיה סיבוב נוסף בעזה, אלא מתי.

אזרחי ישראל רגילים לחיות תחת איום מתמיד. ישראל נמצאת במצב מלחמה רשמי מיום הקמתה, זוהי השגרה הישראלית והיא לא מפריעה לישראלים להתמקם תמיד במקום הראשון או השני בכל סקר אושר עולמי: מדד האושר של האו"ם, סקרי ה-OECD ובדיקות נוספות.

רק איום אחד מחריד את הישראלים משלוותם ומעורר בהם בהלה אמיתית: איום המנהרות של חמאס. יש משהו בתופעת המנהרות שגורם לחרדות עמוקות גם אצל הישראלים הקשוחים ביותר. העובדה שג'יהאדיסטים אסלאמיים יכולים בכל רגע נתון להגיח ממעבה האדמה בלבו של קיבוץ ישראלי בעוטף עזה, להרוג או לחטוף אזרחים ולהיעלם כלעומת שבאו, לא נותנת לתושבי "עוטף עזה" מנוח. בשבועות האחרונים האיום הזה חוזר, ובגדול, לתשומת הלב הציבורית בישראל.

ביום רביעי השבוע [3 בפברואר] הודיע חמאס על קריסה נוספת של מנהרה שהייתה בתהליך בנייה, בה נהרגו כנראה שני פעילי ולוחמי חמאס וכשמונה נפצעו. קריסה דומה בה נהרגו שבעה אירעה כמה ימים קודם. חמאס ניסה להסתיר את האירועים הללו, ללא הצלחה מרובה.

על פי חמאס, המנהרה שקרסה קודם לכן הייתה זו ששימשה לחטיפתו של החייל הישראלי אורון שאול ז"ל, במהלך מבצע "צוק איתן" [יולי 2014]. ראש ממשלת חמאס בעזה איסמעיל הניה כבר אישר בקולו שחמאס משקם במהירות את מערך המנהרות ההתקפיות שלו. הפלסטינים טוענים כי כבר עכשיו יש להם את אותה יכולת תת קרקעית שהייתה להם ערב פרוץ "צוק איתן". בישראל סבורים שהם מגזימים הגזמה פרועה, אם כי אי אפשר להכחיש שמערך החפירות הפלסטיני עובד סביב השעון, במשמרות המכסות את כל היממה, על מנת להשמיש מחדש כמה שיותר מנהרות תקיפה שיאפשרו לארגון לבנות יכולת התקפית מול המכונה הצה"לית.

חמאס פנה לדרך המנהרות כמהלך אסטרטגי נועז: לארגון נחיתות בולטת מול צה"ל בשלושת ממדי הקרב המוכרים: באוויר, שליטה מלאה של חיל האוויר הישראלי, מהטובים בעולם, כולל מערך כלי טיס בלתי מאוישים מהמשוכללים בעולם. רק לאחרונה התברר, בעקבות פרסום מסמכי סנודן, כי כלי הטיס הלא מאוישים הישראלים חמושים ותוקפים מטרות ומשמשים לביצוע סיכולים ממוקדים יעילים. על הקרקע, אין לחמאס תשובה לצה"ל, הגדול, המצויד והמאומן ממנו בהרבה. גם בים, הפלסטינים אמנם הקימו "קומנדו ימי", אבל למעט צוללנים נחושים אין להם מה להציע מול ספינותיו המהירות של חיל הים הישראלי.

מה שנותר למוחמד דף, מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס ששרד ב"צוק איתן" את ניסיון החיסול החמישי שלו, הוא לחפש תווך בו יהיה לארגון יתרון יחסי על פני חיילי צה"ל. חיפש, ומצא: התווך התת קרקעי.

חטיפת חייל ישראלי בידי חמאס נחשבת ל"פרס הגדול" ביותר שיכול הארגון הזה לאחל לעצמו. הציבור הישראלי לא יכול לשאת חייל חטוף בשבי של ארגון טרור, והפסיכוזה הלאומית שהתפתחה בפרשת חטיפתו של החייל גלעד שליט הוכיחה את התזה הזו פעם נוספת. חמאס קיבל, לאחר למעלה מחמש שנים בהן הוחזק שליט בשבי [2011-2006], כאלף אסירים פלסטינים, חלקם הגדול רוצחים מורשעים, תמורת שחרור החייל.

המנהרות שחמאס חופר נועדו, בראש ובראשונה, לאפשר לארגון לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים ולגרור אותם בחזרה דרך אותה מנהרה אל מקום מסתור שהוכן מראש. במעבה האדמה החמאסניקים מוגנים מהפצצות חיל האוויר הישראלי, מפגזי הטנקים ואפילו מיחידות החי"ר המאומנות של צה"ל. ב"צוק איתן" הנחית חיל האוויר הישראלי מספר עצום של פצצות חודרות מונחות מסוג ג'יי דאם (JDam) על פירים של מנהרות, רק כדי לגלות אחר כך שהנזק שנגרם למנהרה זניח וכל מה שצריך לעשות זה לחפור פיר כניסה חלופי ממקום סמוך.

בשבועות האחרונים [ינואר 2016] מתרבים הדיווחים מתושבי יישובי עוטף עזה על קולות חפירה אינטנסיביים שנשמעים, בעיקר בלילות. עיתונאים וכתבי טלוויזיה פשטו על המקום והקליטו את הצלילים, שנשמעים בבירור לאורך שעות ארוכות. הנושא עלה לכותרות הראשיות בארץ, והציבור הישראלי דורש תשובה ברורה מצה"ל.

על פי ההערכות, הפלסטינים רחוקים משיקום מערך המנהרות שלהם, שמנה בשיאו 32 מנהרות התקפיות, אשר חלק גדול מהן חצה את תוואי הגבול אל תוך שטח ישראל. ההערכה המעודכנת היא כי חמאס נמצא בעיצומו של מאמץ השיקום ולצה"ל לא ידוע על מנהרות שכבר חדרו לשטח ישראל.

מדובר בסוג של "מרוץ חימוש", כי במקביל לפלסטינים החופרים למגע, בישראל מפתחים מערכת שאמורה להיות התשובה הציונית ההולמת למנהרות. הישראלים מכנים אותה "כיפת ברזל" תת קרקעית. המערכת אמורה לאפשר יכולת זיהוי יעילה של מנהרות בעודן נחפרות, ובדיוק מרבי. הקונגרס האמריקאי אישר השבוע 120 מיליון דולר כסיוע מיוחד לפיתוח המערכת הזו. עד אז, שוקלים בצה"ל לעבות את ההגנה סביב יישובי עוטף עזה, להחזיר מחלקות של חיילי חי"ר אל תוך היישובים ואפילו לנקוט בפעילות התקפית מונעת, כפי שדרש בתחילת השבוע יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג. לדבריו, אם ידוע לנו על מנהרות התקפיות, צריך לפוצץ אותן עכשיו, ולא אחרי שיקרה אסון.

"הפאניקה מוגזמת", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני בכיר השבוע, "חמאס לא ערוכים לעימות עם ישראל כרגע, מצב המנהרות רחוק מלהיות המצב שהיה לפני 'צוק איתן', ישראל מפתחת אמצעי שינטרל את המנהרות והבהלה מיותרת".

יחד עם זאת, כל מי שמבקר ביישובי העוטף לאחרונה מתרשם ממספר עצום של כלי הנדסה כבדים של צה"ל שחופרים, קודחים, מתמרנים ומאזינים בנקודות שונות לאורך הגזרה, בכל מקום בו תושבים מבוהלים מדווחים שחופרים להם מתחת לבית. בישראל מקווים שחמאס לא ינסה לפרוץ את דרכו מהבידוד פעם נוספת דרך מנהרות התופת שלו. "רוב הבתים שנהרסו ב'צוק איתן' בעזה עומדים עדיין בהריסותיהם", אמר לאל-מוניטור קצין ישראלי בכיר בגזרה. "בחמאס יודעים את זה ויודעים היטב מה יקרה אם יתקפו שוב".

ראש הממשלה נתניהו הוסיף איום משלו ("אם נותקף ממנהרות ברצועת עזה נפעל בעוצמה רבה יותר מזו שהופעלה ב'צוק איתן'") וגם מתאם הפעולות בשטחים, אלוף יואב (פולי) מרדכי, העביר לעזה מסרים בעניין. יחד עם זאת, בישראל מודעים לסיר הלחץ המבעבע ברצועה. מדרום אוטם את המנהרות וסוגר את מעבר רפיח הנשיא המצרי א-סיסי, שרואה בחמאס איום על הביטחון הלאומי של מצרים. ממערב רובץ הים התיכון, בשליטה ימית ישראלית. מה שנשאר לחמאס זה לאתגר את ישראל, כדי לפרוץ את המבוי הסתום. ישראל נענית לאתגר והצדדים שואלים את עצמם עכשיו לא האם יהיה סיבוב נוסף בעזה, אלא מתי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: tunnels, operation protective edge, kidnapping, israeli settlements, idf, hamas, gaza strip, blockade

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept