ישראל פולס

קפצו על המציאה: כולם רוצים לגנות את אם תרצו

p
המחבר
בקצרה
אמנים ופוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית התבטאו נגד קמפיין השתולים, אבל מול רדיפתם של ארגוני זכויות האדם הם עדיין שותקים. בישראל של היום, הרבה יותר קל להגן על סופרים מאשר על פעילי שמאל.

לכאורה, פרשת קמפיין "השתולים" של ארגון "אם תרצו" נגד אמנים התומכים בארגוני שלום ובעמותות הפועלות למען זכויות אדם, הסתיים בכי טוב. ראשי "אם תרצו" לקחו "אחריות מלאה על הפוסט השגוי". הם אפילו הודו "למי שהעמיד אותנו על טעותנו". קדמה לכך מתקפת גינויים מכל עברי הקשת הפוליטית. שר הביטחון משה (בוגי) יעלון הודיע כי "הקמפיין המסית הזה אינו מייצג את הימין השפוי ואת הליכוד‎". יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, צייץ שהקמפיין "מביך, מיותר ומבזה". שרת התרבות והספורט, מירי רגב, כתבה בחשבון הטוויטר שלה כי "פגיעה בכל אדם בגין דעותיו הפוליטיות מהווה מעשה פסול".

קצת באיחור הצטרף ראש הממשלה בנימין נתניהו למקהלה ואמר כי הוא "מתנגד לשימוש במונח 'בוגד' למי שלא מסכים איתך", והוסיף, "בדמוקרטיה יש מקום לריבוי דעות". מובן מאליו שגם האופוזיציה לא החמיצה את ההזדמנות להפגין את סלידתה מהפגיעה באמני ישראל. יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, כינה את הקמפיין "מקארתיזם" וידע לומר כי "האפסים שמובילים אותו ייעלמו כמו שנעלמו בארצות הברית. השאלה היא רק מתי וכמה זה יעלה לנו". יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, זעק כי "הטירוף חייב להיעצר", וקבע כי "זה הזמן שבו חייב כל מי שמדינת ישראל חשובה לו להתייצב נגד ההסתה הפרועה הזאת".

אז האם אם תרצו למדו את הלקח? לא ממש. בהודעת התיקון שפרסמו הדגישו ראשי הארגון כי הם לא כינו את האמנים "בוגדים", אלא "רק" צירפו אותם לרשימת "השתולים", שתומכים בארגוני זכויות אדם (גילוי הנאות: גם כותב שורות אלה נכלל ברשימה הזאת). ועוד יותר מכך, בהודעת החצי-התנצלות של אם תרצו נאמר: "אנחנו גאים בקמפיין השתולים ונמשיך בו". גם בממסד הפוליטי אין שום סימן לעצירת הרדיפה נגד הארגונים הללו. בקרוב נתניהו יעביר בכנסת את חוק העמותות, המכונה "חוק השקיפות", שעבר כבר בממשלה. זהו חוק שנועד להציג עמותות הפועלות למען זכויות אדם ושקיפות של הכיבוש כמשתפות פעולה עם דורשי רעתה של ישראל מעבר לים. השר בנט ימשיך מן הסתם לנקות את משרד החינוך משמאלנים, יעלון יתמיד בחרם על "שוברים שתיקה", ורגב תוסיף לקדם את תוכניתה להתנות תקצוב לאמני ישראל בנאמנות שלהם לסמלי המדינה.

נתניהו הקפיד לצרף לתגובה שלו קמפיין השתולים את המשפט "הציבור מתנגד נחרצות ל'שוברים שתיקה', שמוציא דיבת הארץ רעה בחו"ל". קודם הוא מסית את הציבור נגד הארגון, ואחר כך הוא מכריז שהציבור "מתנגד נחרצות" לפעולותיו. הרצוג מצידו לא מצא לנכון להציע לפעילי זכויות האדם "השתולים" משהו מרוח הקרב שגילה בעניין האמנים שתומכים בהם. גם הוא העדיף למחות נגד מה שנהוג לכנות "הוצאת הכביסה המלוכלכת החוצה". הרצוג ונתניהו יכולים לחיות עם כביסה מלוכלכת בבית שלהם. העיקר שהשכנים לא ייראו.

לפיד לא חזר בו מההשוואה הנואלת בין החיילים המשוחררים משוברים שתיקה, שנאבקים נגד עוולות הכיבוש, לבין הבריונים שמבצעים את אותם עוולות, שתועדו רוקדים ב"חתונת השנאה". הרבה יותר פופולרי להגן על האב השכול, הסופר דויד גרוסמן, מפני ארגון ימין קיצוני, מאשר לגנות את המשטרה על מעצר השווא של פעיל תעאיוש עזרא נאווי. קל יותר לתקוף את "אם תרצו" על העלבת שחקני תיאטרון ידועים, מאשר להסתייג מרדיפה שיטתית של ארגוני זכויות אדם.

איפה היו כולם בשנת 2010, כאשר "אם תרצו" פרסמו שלטי חוצות עם תמונתה של נשיאת הקרן החדשה הקודמת, פרופ' נעמי חזן, אפה ארוך במיוחד וקרן ירוקה במצחה מנגחת את דגל המדינה? "אשמתה" של חזן הייתה תמיכתה של הקרן החדשה בעמותות שהעזו לפרסם נתונים על פעולות צה"ל במבצע עופרת יצוקה. הפוליטיקאים היחידים שיצאו אז להגנתה היו חבריה ממפלגת מרצ, שהיא שימשה בעבר חברת כנסת מטעמה.  

איגוד אמני ישראל (אמ"י) הביע זעזוע מ"קמפיין הרדיפה של 'אם תרצו', אשר מסמן את מיטב האמנים בארצנו כ'שתולים', או במילה אחרת - בוגדים". מיטב האמנים התייצבו אל מול המיקרופונים והמצלמות כדי להביע את סלידתם מהקמפיין של אם תרצו. אך ימים אחדים לפני כן פורסם כי האיגוד החליט להעניק פרס מפעל חיים לזמר אריאל זילבר, שלעומתו ארגון אם תרצו הוא שמאל קיצוני. בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי זילבר ”יצר שירים ולהיטים שעיצבו את הגרוב בישראל” . בין השירים שיצר אפשר למצוא את הפזמון "כהנא צדק".

בין הגיגיו של חתן הפרס כלולים גם גילוי הבנה למניעיו של יגאל עמיר, שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין; קריאה לחיילי צה"ל לסרב לפקודה לפנות את ההתנחלויות בגוש קטיף; ובוז להומואים, לחילונים ולמדינת ישראל. החלטת האיגוד לא הייתה זוכה לתשומת לב, אלמלא מחאתה הפומבית של הזמרת אחינעם ניני, והחלטתה לפרוש מהאיגוד בעקבותיה. ניני כתבה כי "בתקופה שחורה משחור, שבה פוסלים ספרים, מפרסמים 'רשימות שחורות' בוחר איגוד אומני ישראל להעניק פרס על מפעל חיים לאדם שהשתמש בכישרונו הגדול בכדי לקדם אג'נדה זהה: אלימות, גזענות ושנאה".

איש מהאמנים שיצאו מגדרם כדי לגנות את הקמפיין נגד חבריהם לא הצטרף לזמרת, שאינה נרתעת מקללות, איומים וחרמות. בימים הקרובים מיטב האמנים ישתתפו בעצרת מחאה שהקרן החדשה לישראל מארגנת בתל אביב בכותרת "מחאת כפיים". הם יכולים להזמין את בנט, לפיד, הרצוג ורגב. הרי כולם גינו את הקמפיין נגד האמנים. נתניהו יכול לבקש מזמר החצר שלו, עמיר בניון, לעלות לבמה ולשיר את הלהיט שלו על סטודנט ערבי שלומד בירושלים: "אני סתם חלאה כפוית טובה… יבוא הרגע שאתה תפנה לי את הגב ואני אתקע לך סכין מושחז".

בתגובה לציד האמנים אמר נתניהו כי "בדמוקרטיה יש מקום לריבוי דעות". וכך, אם תרצו תמשיך להוציא שם רע לדמוקרטיה הישראלית באין מפריע, ומפיצי רעל "השתולים"ימשיכו לעקור את מה שהממשלה מותירה ממנה. רק שלא יעליבו את אמני ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli society, israeli right wing, israeli politics, human rights activists, benjamin netanyahu, artists

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept