ישראל פולס

השלום המצרי יצא מהבקבוק

p
המחבר
בקצרה
חבר הפרלמנט המצרי תאופיק עוכאשה לא היה מזמין אליו לארוחת ערב את השגריר הישראלי בקהיר ללא קריצה מגבוה. הוא יודע שמצרים של מעלה – מהנשיא ועד הצבא והאליטה, רואה בישראל בעלת ברית רבת חשיבות ועוצמה במאבקים האזוריים.

תאופיק עוכאשה, חבר פרלמנט ומגיש טלוויזיה מצרי פופולרי, שחרר את השד מהבקבוק. למרות שחטף מכה מנעל שהטיח בו חבר פרלמנט אחר, כמאל אחמד, ולמרות התקפות פרועות שניחתות עליו בתקשורת ובציבוריות המצרית בימים האחרונים, עוכאשה, שעשה לעצמו שם בלשונו החדה ובוטות שידוריו, לא מתרגש. פשעו הוגדר כ"פשע נורמליזציה", בכך שהזמין לארוחת ערב בביתו את שגריר ישראל בקהיר, ד"ר חיים קורן, ואף הפליג בשבחיו ובשבחי שיתוף הפעולה והנורמליזציה של הקשרים בין ישראל למצרים [24 בפברואר].

עוכשה לא היה נוהג כפי שנהג ללא קריצה מגבוה. הוא יודע שמצרים של מעלה, החל מהנשיא דרך צמרת השלטון, הצבא, המודיעין והאליטה, רואה בישראל בעלת ברית רבת חשיבות ועוצמה במאבקים האזוריים. מצרים השנייה, של מטה, עוד לא הפנימה את השינוי הזה. ההמונים, ויחד איתם מרבית הפוליטיקאים, מוליכי דעת הקהל, העיתונאים והסופרים, רואים עדיין במדינה היהודית סוג של שטן גדול, אויב נצחי, מיתולוגי ושנוא, שאין שום סיבה להתייחס אליו בסלחנות.

הסכם השלום בין ישראל למצרים נחתם החודש [מארס] לפני 37 שנים על מדשאת הבית הלבן, במעמד ראש הממשלה מנחם בגין, הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר והנשיא המצרי אנואר סאדאת. ההסכם שורד את תהפוכות השנים ומפגין יציבות מרשימה, אבל לא משפיע על חייהם של המוני המצרים. נורמליזציה אין – ביקורים של אזרחים מצריים בישראל נאסרו על ידי המוחאבאראת; כל הבזק או רמז של שיתוף פעולה כלשהו עם גורמים ישראלים רשמיים או סממנים ישראלים בתרבות, בקולנוע או בספרות, נתקלים מיד בחומה של גידופים, נאצות ואלימות מכל עבר.

על הרקע הזה, הרומן הסוער שמנהלת היום מצרים עם ישראל, בדרך כלל בחשאי, הוא אירוע דרמטי. הצנזורה הצבאית בישראל אוסרת לפרסם את פרטיו המדויקים של שיתוף הפעולה המעמיק בין המדינות. היה זה דווקא הנשיא המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, שבראיון ל"וושינגטון פוסט" [מארס 2015] סיפר שהוא מרבה לדבר עם ראש הממשלה נתניהו, לפעמים כמה פעמים בחודש. במציאות, סיסי מדבר עם נתניהו יותר, ולא רק עם נתניהו.

ברשימת בעלות הברית הקרובות של מצרים, מתנוסס שמה של ישראל בצמרת. באופן חסר תקדים, כמעט כל האינטרסים של שתי המדינות הללו משותפים ומשלימים זה את זה. גם רשימת האויבים של ישראל ומצרים מכילה, פחות או יותר, את אותם שמות.

לסיסי נוח שמתחת לפני השטח הוא נהנה מפירות המודיעין, הניסיון והעוצמה הישראלית, בעוד שמעל פני השטח הוא ממשיך לתת להמוני עמו לגדף ולנאץ את ישראל, ככלי לניקוז כעסים וסוג של דמון שאפשר להאשים אותו בכל חוליי הכלכלה והחברה המצרית. יחד עם זאת, אין ספק שהקרבה בין סיסי לצמרת הישראלית אינה שטחית. "האיש מבין את המצב", אומר גורם ישראלי ביטחוני רם דרג. "הוא יודע בדיוק על מי הוא יכול לסמוך באזור, ועל מי לא. הוא רואה את טובתה של מצרים לנגד עיניו, ובמצב הנוכחי טובתה של מצרים היא גם טובתה של ישראל".

בעקבות התקרית בה סעד השגריר הישראלי קורן על שולחנו של עוכאשה, סיפר השגריר לערוץ 10 [28 בפברואר] כי הוא פגש בעצמו, באופן אישי, את הנשיא סיסי לאחרונה לא מעט פעמים. גם זה חסר תקדים. עד עידן סיסי, השגרירים הישראלים במצרים היו מנודים, מבוצרים בשגרירות המבודדת, מנותקים לגמרי מהמדינה שסביבם. את סופי השבוע בילו בישראל, על מנת לשאוף אוויר ולהסתובב בין הבריות. לפתע, השגריר הישראלי הופך לבן בית בחצרו של הנשיא.

הגנרל א-סיסי עצמו מכיר היטב ומקיים יחסי קירבה ממושכים עם הרמטכ"ל הישראלי רב אלוף גדי אייזנקוט. הם היו פעם בתפקידים מקבילים, זה בצה"ל וזה בצבא מצרים, ושיתוף הפעולה ביניהם הוא רב שנים, גם השפה משותפת וההערכה הדדית. גם עם צמרת צה"ל מקיים א-סיסי ומקיימים הגנרלים שלו מערכת מסועפת של קשרים אינטימיים.

לראשונה זה שנות דור, חלוקת המודיעין בין הצדדים, בעיקר בכל הקשור למאבק בסניף דאע"ש בסיני, היא כמעט טוטלית. ישראל ומצרים נסמכות זו על זו במאבק המשותף בחמאס ובדאע"ש. "מבחינת המצרים", אומר מקור צבאי ישראלי רם דרג, "האחים המוסלמים משולים לנאצים. חמאס נתפסים כזרוע של האחים המוסלמים, לכן גם הם מוגדרים כאויב שיש להשמיד. דאע"ש הצטרפו למשוואה הזו לאחרונה, והם באותו מעמד בדיוק".

ישראל התחננה בפני מצרים שנים ארוכות לחסום את מנהרות ההברחה של חמאס, שאפשרו לו להפוך את עזה למחסן של אמצעי לחימה, רקטות וטילים. בתקופת מובארק, וגם בתקופת מורסי אחריו, המצרים כמעט לא נקפו אצבע. פעולותיהם היו נרפות ולא השפיעו על המציאות. סיסי הסתער על המשימה הזו בעוצמה רבה והמצרים השמידו את כל המנהרות, חלקן הוצף במי ים וחלקם נסתם. הם עשו את זה מתוך אינטרס מצרי מובהק: המודיעין, שחלקו מגיע מישראל, מצביע על שיתוף פעולה הדוק בין חמאס לבין "אנסר בית אל-מקדס" בסיני, שהפך לשלוחה המקומית של דאע"ש. סיסי הכריז מלחמת חורמה על דאע"ש והוא לא יכול היה להגיע להישגים שהגיע אלמלא קיבל סיוע רב, בתחומים רבים, מישראל. "האפקטיביות של צבא מצרים במלחמתו בדאע"ש", אומר גורם צבאי ישראלי בכיר, "הולכת ומשתפרת. גם במודיעין, גם בדיוק, גם במהירות התגובה. המצרים יודעים שחמאס עזה מספק לדאע"ש מומחים צבאיים, הם יודעים שבעזה מטפלים בנפגעים של דאע"ש סיני, הם יודעים שיש קשר רציף והדוק בין הצדדים, ולכן הם מנסים לאטום את כל דרכי המעבר בין הרצועה לסיני".

לדברי בכירים בצה"ל, אם יש מקום אחד בו אפשר להנחית על דאע"ש מהלומה ניצחת ולנצח אותו ניצחון מכריע, הרי שזה סיני. "מדובר בחצי אי מבודד, דאע"ש מנותקים בו משאר העולם, הם מוקפים במצרים ובישראל, עוצמתם מוגבלת, מדובר בכמה מאות לוחמים בסך הכל", אומר גורם ישראלי צבאי בכיר, "הכל עניין של נחישות. אם סיסי יראה נחישות לאורך זמן, הוא יוכל להשיג ניצחון היסטורי בסיני".

למרבה הפרדוקס, דווקא בעניין רצועת עזה מתפצלים האינטרסים של ישראל ומצרים. אם בקהיר הכריזו מלחמת חורמה על חמאס, כולל סגירת הרצועה והשלכת המפתחות לים, הרי שבישראל יש סוג של הכרה שסיר הלחץ הזה עלול להתפוצץ פעם נוספת בעוצמה רבה, במודל "צוק איתן", על הפרצוף של ישראל. הדרג המדיני מסרב עדיין להפצרות של הדרג הישראלי הצבאי להתחיל בתכנון נמל ימי לעזה, אבל ההצעה לאשר לפועלים עזתים לעבוד בישראל והמאמץ להקל ככל האפשר על תנאי החיים בעזה הם סימני היכר של הבנה ישראלית את המצב. המצרים מתחשבים בו פחות. כשעזה מתפוצצת, זה קורה מול ישראל, ולא מולם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: muslim brotherhood, israel defense forces, israel-egypt peace agreement, gadi eizenkot, embassy, egyptian parliament, benjamin netanyahu, abdel fattah al-sisi

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept