על רקע אינתיפאדת היחידים מתנהל בישראל בשבועות האחרונים [פברואר 2016] שיח טעון ורווי אמוציות על קדושת החיים של הישראלים לעומת קדושת והאדרת המוות בקרב הפלסטינים. אם הוויכוח היה מתנהל רק ברשתות החברתיות או בין טוקבקיסטים המעניקים "הסברים" אידיאולוגיים, דתיים או פסיכולוגיים לסכסוך, ספק אם שיח זה היה זוכה להתייחסות רצינית. אבל השיח מגיע ממקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל.
הטענה העולה מפי הדוברים היא, בדרך כלל, כי הפלסטינים שולחים בקלות את בניהם אל מותם וכי מבחינתם החיים נחשבים זולים; זאת לעומת הישראלים, המבכים מרה כל קורבן פיגוע או חייל לוחם בשדה הקרב, שמהווה על פי תפיסת היהדות "עולם ומלואו".