ישראל פולס

מדוע מלגלגת יחימוביץ' על התוכנית המדינית המרעננת של הרצוג?

p
המחבר
בקצרה
ח"כ יחימוביץ' מעולם לא הציגה תשוקה בוערת לעיסוק בעניינים מדיניים ולכן גם גרמה נזק למפלגתה. השבוע יצאה חוצץ נגד יו"ר המפלגה הרצוג בעקבות ניסיונו ליצור ערוץ עוקף לריק המדיני של נתניהו. האם יש קשר לקרב על ראשות העבודה?

ח"כ שלי יחימוביץ' עמדה בראש מפלגת העבודה במשך כשנתיים [2013-2011], במהלכן הובילה את המפלגה לבחירות כשהיא דואגת להחביא עמוק בארון את דגלה המדיני של המפלגה הבכירה במחנה השלום הישראלי.

יחימוביץ', שנישאה אז על גבי גלי ההדף של המחאה החברתית, הלכה בכל הכוח על קו אסטרטגי שהבליט את דגלה הסוציאל דמוקרטי המעודכן של העבודה, וצמצם למינימום הדרוש את העיסוק בנושא המדיני. יחימוביץ' האמינה, שאם תתמקד רק בנושאים חברתיים וכלכליים ותעמעם את אפיונה של מפלגת העבודה כנושאת דגל הפשרה המדינית, תצליח לגרוף קולות מהימין הרך.

היא עשתה בדיוק את מה שיו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד עשה, כולל ניסיון החנופה למתנחלים. אצלו (בבחירות 2013) זה הסתיים עם 19 מנדטים. אצל יחימוביץ' הקונספציה הזו קרסה והיא הגיעה לקו הסיום עם 15 מנדטים בלבד, תוך איבוד מנדטים למרצ ולתנועה של ציפי לבני.

גם אז יחימוביץ' לא מיהרה להבין את גודל שגיאתה. רק במאי 2013, כעשרים חודשים אחרי שנבחרה ליו"ר המפלגה וכשהבינה שפריימריז חדשים לראשות העבודה מתקרבים, מצאה לנכון ליזום פגישה עם אבו מאזן. "נפגשתי עכשיו עם אבו מאזן לשיחה בארבע עיניים. המעוניינים בעדכון מוזמנים להתקשר אליי", סימסה לחברי סיעתה המופתעים. המסרון שלה לח"כים נשלח במקביל להודעה לעיתונות ששיגרה מיד בצאתה מרמאללה. בשיחות עם פעילים באותם ימים הודתה ששגתה בכך שלא נתנה משקל לנושא המדיני.

הפגישה המאולצת עם אבו מאזן וההכאה על חטא לא סייעו לה. בנובמבר אותה שנה היא הובסה על ידי יצחק הרצוג בפריימריז לראשות המפלגה.

ההקדמה הזו חשובה כדי להבין את מהות הקטטה המתוקשרת שפרצה השבוע בין יחימוביץ' להרצוג. בפוסט ארסי ומלגלג בדף הפייסבוק שלה [24 בינואר], תקפה יחימוביץ' את "תוכנית ההיפרדות" של הרצוג. היא נתלתה במפגש שקיים הרצוג עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד [22 בינואר] ובמהלכה הציג בפניו תמונת מצב לפיה לא ניתן להגיע להסדר מדיני בתקופה הזאת, ולכן יש למצוא חלופות ביניים. הרצוג לא התנער בשום שלב ממחויבותו לרעיון שתי המדינות, אלא הציג ניתוח מדיני לפיו אבו מאזן ונתניהו לכודים בתוך סביבה פוליטית בלתי אפשרית, חלשים ואינם ברי שיח. 

"יכול להיות שיש עכשיו כמה ימנים שמוחאים לבוז'י כפיים, אבל האמת? לא חושבת שיש. זה נתפס כל כך לא אמין, לאגף את ביבי מימין...ככה, במחי יד, הופכים על פניו אתוס מרכזי שעומד בבסיס תפיסת העולם שלנו?", עקצה יחימוביץ'. היא גם הקפידה לכל אורך הטקסט הארוך לכנות את הרצוג בכינוי "בוז'י", במה שנראה כניסיון לגמדו ולהגחיכו.

בהמשך הפוסט כתבה עוד: "לא מסכימה עם בוז'י, חולקת על התפיסה שעכשיו לא זמן מתאים למשא ומתן. להיפך. אבו מאזן הוא לא חובב ציון, אבל  בהחלט ייתכן שהוא המנהיג הפרגמטי החילוני האחרון ברשות הפלסטינית...למחוק במחי הודעה לעיתונות את חזון שתי המדינות ואת הניסיונות הפרגמטיים לבצעו – זה צעד כל כך מבולבל וקיצוני".

יחימוביץ' לא התמודדה בפוסט שלה עם הנזקים שגרמה היא בעצמה לשיח המדיני. היא פטרה זאת כלאחר יד, כשענתה לאלו שהאשימו אותה בהתחנפות למתנחלים כי "תפיסת העולם המדינית שלי הייתה תמיד חדה ובהירה: שתי מדינות לשני העמים, שכונות פלסטיניות אינן ולא יהיו חלק מירושלים, ומימוש מקסימלי של היוזמה הסעודית".

אם אכן תפיסת עולמה המדינית של יחימוביץ' היא כה מובהקת ויקרה ללבה, מדוע לא פעלה כשהנהיגה את העבודה למימוש הרעיונות הללו? כיו"ר אופוזיציה עם 15 מנדטים יכלה לעשות הרבה יותר מפגישה מאוחרת עם אבו מאזן, שלא היה לה כל המשך. יוסי ביילין עם חמישה מנדטים בראשות מרצ הצליח לעורר בישראל דיון מדיני נוקב עם יוזמת ז'נבה בשלהי האינתיפאדה השנייה [2003]. אפילו יועצו של אריאל שרון, דובי וייסגלס, הודה שיוזמת ז'נבה הייתה אחד הטריגרים לתוכנית ההתנתקות מעזה. ביילין היה חדור אמונה ומספיק יצירתי כדי לפעול גם עם כוח פוליטי לא משמעותי, ולחולל שינוי. יוזמת ז'נבה היא עד היום נקודת התייחסות חשובה על הרצף של התוכניות המדיניות.

מה שהרצוג עושה בשבוע האחרון זה בדיוק מעשה בייליני במובן הטוב. הוא מנסה ליצור ערוץ עוקף לכל הריק המדיני. הוא אינו מסתפק רק במנטרות שחוקות כגון "שתי מדינות לשני עמים", אלא מנסה לפרוץ את גבולות השיח.

התוכנית של הרצוג מתכתבת במדויק עם רוחה של מפלגת העבודה בתקופת רבין. הרצוג מציג מצד אחר מחויבות חסרת פשרות לענייני ביטחון בימים של אינתיפאדה שלישית, ומנסה במקביל לנהל את הסכסוך עד אשר תהיה יכולת לחדש את השיח. בינתיים הוא מציע להיפרד ביטחונית מהשכונות במזרח ירושלים. זה לא נשמע כמו קריצה לימין, בוודאי לא כניעה לסמוטריצ'ים. זה כן נשמע כמו התפקחות ומהלך פרגמטי, אשר למרות שאין לו היתכנות פוליטית כרגע כי הימין שולט, הוא יכול לאתגר את נתניהו ושרי הימין, אם יצליח לעורר לחץ ציבורי.

הקטטה בצמרת העבודה מוכיחה שהרצוג כנראה הצליח במהלך. הוא שם את תכניתו על סדר היום הבינלאומי, והוא לא מתכוון להרפות. מעבר לכך הוא מבדל את עצמו פוליטית ומדינית מנתניהו, ומחזיר למפלגת העבודה רלוונטיות שאבדה מול הפעלתנות של לפיד.

יחימוביץ', שכנראה נערכת להתמודד מול הרצוג בפריימריז העתידיים על ראשות העבודה, נראית ונשמעת מעט לחוצה. בצדק השיב לה הרצוג באותו סגנון מזלזל: "את חושבת שאם תגידי מחר לפלסטינים 'היי, זאת שלי, בואו נעשה שלום', הם יניחו את סכיניהם?"

הרצוג שב השבוע מביקור מוצלח בפריז במהלכו נפגש עם כל הצמרת המדינית בצרפת, שהציעה לארח ועידת שלום אזורית. בניגוד ליחימוביץ', אי אפשר להאשים את הרצוג בכך שזנח את המחויבות לתהליך מדיני, אלא להצביע עליו כמי שחישב מסלול מחדש והבין שעליו לפעול מול הריק המדיני של נתניהו, כפי שהעיד על עצמו בראיון כאן באל-מוניטור. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept