ישראל פולס

תרומת השרה רגב לקמפיין הפשיסטי של האמנים השתולים

p
המחבר
בקצרה
חוק הנאמנות החדש של מירי רגב, כמו ההתקפה הבלתי פוסקת שלה נגד אנשי שמאל, והניסיון הערמומי של בנט להכניס נראטיב ימני קיצוני לספרי הלימוד, מעידים כי שניהם פועלים נגד ערכיה הדמוקרטיים והליברליים של ישראל.

נישאת על גבי האהדה שהיא צוברת על קידום החוק "אין נאמנות - אין תקציב לאמנות", בעיקר בימין הקיצוני, באה ביום רביעי בערב (27 בינואר) שרת התרבות מירי רגב לפרמיירה של ההצגה "אוויטה" בתיאטרון הלאומי הבימה בתל אביב.

כמה שעות לפני כן היא עוד הספיקה להתעמת עם חברי כנסת מהאופוזיציה בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת על הצעת החוק שלה, שתשלול תקצוב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמליה של המדינה. "גוף תרבות שיחתור תחת המדינה לא יקבל ממנה תקציב", אמרה רגב בדיון, "מוסדות תרבות הם לא מעל החוק… מירי רגב לא המציאה חוק כזה או אחר. אני רוצה לעשות חוק פשוט, שהשר שמשחרר כספים יכול גם לעצור תקציב".

לוותיקים מבין חברי הכנסת החוק של רגב נשמע מעט מוכר. הם פשפשו בזיכרונם ונזכרו בהצעה לתיקון חוק הקולנוע שהגיש במארס 2010 ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי. גם רגב וגם בן ארי השתמשו בביטוי "חופש המימון" בהצעות שלהם, כשתיארו את רצונם להגביר את יכולתה של הממשלה לשלול תקציבים ממוסדות.

נראה שבהצעת החוק הזאת רגב קיבלה השראה מאחד הח"כים הקיצוניים ביותר שפעלו בהיסטוריה של המשכן. אולם בניגוד לבן ארי שהיה חבר כנסת ללא תפקיד בכיר כלשהו, רגב היא שרה ואישיות פוליטית בכירה ומשפיעה במפלגת השלטון, שיסודותיה נטועים דווקא בליברליזם.

לאורך הדיון בכנסת רגב דיברה על עצמה שוב ושוב בגוף שלישי באופן שעורר מבוכה אצל מי שהקשיב לדברים. היא חתרה לעימותים עם יריביה הפוליטיים מסביב לשולחן ונראתה כמי שנהנית מההתרחשות. בעולמה של רגב המדינה זו היא. היא תקבע, היא תחליט, והיא תעצב את עולם התרבות הישראלי על פי תפיסת העולם שלה. הילדה מקריית גת תראה לכל הגילה אלמגורים והעמוס עוזים מה היא תרבות יהודית אמיתית. המעמד הזה בכנסת הוציא ממנה הרבה יהירות, חוסר מודעות, כוחנות ורוח רעילה ורעה. למרבה הצער, חברי מפלגתה שהיו בדיון לא עצרו את מופע האימים הזה, שנועד לשרת את צרכיה הפוליטיים ובדרך זרע זרעים של הרס בחברה הישראלית.

מתחילת כהונתה במשרד התרבות רגב פועלת בטקטיקה צינית, שנועדה לסייע לה לשפר את מקומה בצמרת הליכוד בפריימריז הבאים: לתקוף כמה שיותר אנשי שמאל ואשכנזים, ולא משנה כמה נזק היא עושה בדרך. אין זה מקרי שארגון "אם תרצו", שבית המשפט פסק ב-2013 כי בקווי היסוד שלו יש דמיון לעקרונות הפאשיזם, אימץ אותה בחום רב בימים האחרונים. כמה שעות אחרי חשיפת חוק המימון המסוכן של רגב, יצאו אם תרצו בקמפיין שכותרתו "שתולים בתרבות". התזמון של השניים אינו מקרי: על פי אם תרצו, רגב היא קורבן ויעד לחיסול פוליטי של השמאל והאמנים, רק משום שהיא מקדמת את החוק המעודד נאמנות למדינה.

ברשימת השתולים בתרבות של אם תרצו מופיעים בין היתר השחקנית גילה אלמגור, המחזאי יהושע סובול, השחקנית רבקה מיכאלי, והסופרים עמוס עוז ודויד גרוסמן, שהוא גם אב שכול. הרשימה החדשה מהווה המשך לקמפיין השתולים מארגוני זכויות האדם שפרסם הארגון לפני כחודש. אם בקמפיין הראשון הוצגו פעילים ישראלים בארגונים כמו "בצלם" או "שוברים שתיקה" כמייצגי אינטרסים של מדינות זרות, כעת האש מופנית אל אנשי תרבות שהביעו תמיכה באותם ארגונים.

דבריו של יו"ר אם תרצו, מתן פלג, על הקמפיין המחישו את הקשר בין מסע הפרסום החדש לשרה רגב. "בכל פעם שנבחרי ציבור במדינת ישראל מנסים לממש את המשימה שהוטלה עליהם על ידי העם באופן הדמוקרטי והלגיטימי ביותר, אנו נתקלים במסע הכפשה אוטומטי מצד 'אנשי תרבות' המנסים לצייר עצמם כנאורים, מתקדמים וכ'יודעים טוב יותר' מכלל הציבור. פעם זה עמוס עוז, פעם זו גילה אלמגור או דויד גרוסמן. בסיבוב הנוכחי מול שרת התרבות ניצב בגאון יהושוע סובול. הבעיה היא שאותם אנשים משמיטים את העובדה שהם חברים בארגונים שתולים הפועלים במימון ממשלתי זר והקרן לישראל חדשה נגד מדינת ישראל".

פלג למעשה חשף בראיונות הללו את הקשר הסמוי מן העין בין הארגון שבראשו הוא עומד לבין רגב. על פי עולם המושגים שלו, רגב היא שתולה של אם תרצו במשרד התרבות ובממשלת ישראל. ואולי זו הסכנה האמיתית על החברה הישראלית?

"אני לא יכולה שלא להיזכר בהיסטוריה של כל מיני מדינות באירופה - איך שזה מתחיל לחלחל לאט", אמרה בראיון לגלי צה"ל ביום חמישי, רבקה מיכאלי, אחת השחקניות החשובות והמוערכות ביותר בישראל. כדי להמחיש את מופרכות הטענות נגדה באם תרצו, היא הזכירה תחנות בחייה ובחיי משפחתה: אחד מאחיה שירת כקצין רפואה ראשי, אביה היה באצ"ל והיה גם עוזרו של ז'בוטינסקי, אחיה הצעיר שירת בסיירת שריון, וחברתה הטובה היתה היוצרת נעמי שמר, שהיתה מזוהה עם הימין.

מבין הפוליטיקאים שאינם מהשמאל-מרכז, כמעט שלא נשמעו גינויים לקמפיין אם תרצו. הבודדים שהשמיעו את קולם היו ח"כ בני בגין מהליכוד, שאמר כי "סימון של בוגדים הוא סממן פאשיסטי ותיק ומסוכן". יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, כתב בטוויטר שלו כי מדובר בקמפיין "מביך, מיותר ומבזה". רק כאשר רגב הבינה שקמפיין האמנים זכה לביקורת גם מצידו של בנט, היא צייצה בטוויטר כי פגיעה בכל אדם בגין דעותיו הפוליטיות מהווה מעשה פסול.

אף על פי שיש לברך את בנט על הגינוי, גם לו יש חלק חשוב בהשפעה השלילית של הממשלה הנוכחית על ערכיה הדמוקרטיים והליברליים של החברה הישראלית. בימים האחרונים נחשף כי באופן חשאי ובדרך ערמומית הוא הורה לשתול בספרי האזרחות של משרד החינוך את הנראטיב של הימין הקיצוני, וכך הוא מנסה להעביר את ילדי ישראל תהליך של שטיפת מוח. היועץ הלשוני שעבד על הספר עבור משרד החינוך וחשף את העיוותים שנשתלו בו, הפך ליעד הסתה והוצג על ידי המשרד כאויב המדינה.

בנט, כמו רגב, פועל כ"שתול" של זרם בעל מאפיינים פאשיסטיים. יש לקוות שיקומו כבר בממשלה הזאת כוחות אמיצים וחזקים מספקים כדי למגר את ניסיונותיהם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: naftali bennett, miri regev, kiryat gat, israeli society, israel, david grossman, culture war, culture

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept