ישראל פולס

תוכנית הרצוג להיפרדות מהפלסטינים

p
המחבר
בקצרה
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג הציג השבוע תוכנית מדינית חדשה שמבטאת התפקחות מרעיון שתי המדינות בזמן הזה – תוכנית היפרדות בטחונית מיידית מהשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים ובידודן באמצעות חומה. בראיון לאל-מוניטור הוא מספר שנואש מחולשתם של נתניהו ואבו מאזן.

ביום חמישי בלילה [21 בינואר] המריא יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, לביקור מדיני בפריז, ובתיקו "תוכנית ההפרדה מהפלסטינים", אותה גיבש ושאותה הוא מתכוון להציג בפני נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובפני שר החוץ שלו, לורן פאביוס

בבסיס התוכנית עומד הטיעון לפיו לא ניתן בטווח המיידי ליישם הסכם של שתי מדינות. גם בנימין נתניהו וגם אבו מאזן חלשים פוליטית וחוששים לנוע לעבר הסכם כזה. לכן, הרצוג מציע בשלב הראשון להרגיע את השטח ולהתמקד בהשבת הביטחון, באמצעות שורת צעדים שתנקוט ישראל, ובראשם "היפרדות מכמה שיותר פלסטינים" בזמן הקצר ביותר האפשרי. את תשומת הלב תופסת בצדק הצעתו להיפרד מהכפרים הפלסטינים במזרח ירושלים. זאת, באמצעות בניית חומה שתשאיר אותם מחוץ לבירה, באופן שיבודד את האוכלוסיות. הרצוג גם ממליץ להשלים את הבנייה של גדר ההפרדה בגדה המערבית באופן שישאיר את כל גושי ההתנחלויות הגדולים בישראל.

יו''ר המחנה הציוני חשף את התוכנית לראשונה בנאומו השבוע [19 בינואר] בכינוס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. תוכניתו מהווה חידוש מרענן מצד המפלגה הראשית בשמאל-מרכז, "המחנה הציוני", משום שהיא מבטאת הבנה ריאליסטית, לפיה לא ניתן להגיע בעת הזאת להסכם של שתי מדינות, ולכן אין ברירה אלא לדחותו לזמן אחר ובינתיים להתמקד בהשבת הביטחון. עד לבחירות האחרונות מנהיגי השמאל, בכללם הרצוג וציפי לבני, נצמדו לפרדיגמת שתי המדינות שנשחקה, מבלי יכולת להתמודד עם טענות הימין ש"אין עם מי לדבר".

הרצוג מציג סוג של התפכחות. הוא מנתק את עצמו מההיצמדות האוטומטית למו"מ מדיני על בסיס רעיון שתי המדינות, ומגבש תוכנית ביניים שאמורה למנוע את הפיכת שתי המדינות לרעיון בלתי ישים, באמצעות הקפאת הבנייה בין הגושים, במקביל לצעדים בוני אמון בתחום הכלכלי, כאלה שבעיקר ירגיעו את השטח. את התוכנית הזו מתכוון הרצוג לשווק בתקופה הקרובה לציבור הישראלי, בתקווה שתייצר לחץ ציבורי אשר יוביל את נתניהו לאמץ לפחות חלק מהרעיונות.

הרצוג מצליח בתוכניתו המדינית להיחלץ סוף סוף מבעיית חוסר הרלוונטיות של השמאל המדיני בשנים האחרונות, ולהציג סדר יום מדיני פרגמטי. פוליטית יש כאן חשיבה נכונה, עבור מי שמתכוון להוביל את מפלגת העבודה גם בבחירות הבאות ולהיאבק מול יאיר לפיד על קולות המרכז המתון. זאת, משום שהוא מצליח להציג סדר יום רלוונטי ואפילו מקורי, שמצד אחד משלב אלמנטים בטחוניים ובד בבד מקדם את החתירה להסכם מדיני באמצעות צעדים חד צדדיים.

"עידכנתי את המסלול, והגעתי למסקנה שאין טעם לעסוק עכשיו במשהו שאי אפשר להשיגו", אומר הרצוג בראיון לאל-מוניטור, בניסיון להסביר מה גרם לו דווקא עכשיו לחפש דרכים מדיניות אחרות, אחרי שני עשורים ויותר של היצמדות למו"מ עם הפלסטינים, על בסיס רעיון שתי המדינות.

אל מוניטור: מה גרם לך דווקא עכשיו להגיע למסקנה שאין טעם לדבר כרגע על הסכמים?

הרצוג: כבר כמה זמן שאני מסתכל על המצב ואני מבין שלא ניתן כרגע לקיים משא ומתן על שתי מדינות לשני העמים. שלא יהיו אי הבנות, לא ויתרתי על הרעיון, ועמדתי הבסיסית היא שהפתרון היחיד לסכסוך הוא פתרון שתי המדינות. הסיבה שלא ניתן להגיע לכך כעת, היא שני המנהיגים, נתניהו ואבו מאזן. שניהם מחושקים על ידי הציבור שלהם, ושניהם מנותקים אחד מהשני. אין ביניהם שום אמון והם עוסקים בהישרדות פוליטית. כל זה בתוך גל טרור קשה. בחודשים האחרונים אני מסתובב בין לוויות לבין בתי אבלים של קורבנות גל הטרור הנוכחי ואני לא יודע את נפשי מרוב צער. רק ביום שני האחרון [18 בינואר] השתתפתי בלוויית ההמונים של דפנה מאיר זכרונה לברכה ולא ידעתי את נפשי מרוב צער. זאת הייתה סיטואציה בנאלית מצד אחד, ומצד שני מאוד סוערת וכואבת. מין תחושת דז'ה וו.

כל החודשים האלה אני מתגבש עם הרעיונות האלה, והיה ברור לי שחייבים בראש ובראשונה לדבר על הביטחון, לפני הכל - זה התנאי. כי כשיש ביטחון, קל יותר לדבר. אני רוצה קודם כל להרגיע את השטח. השלום הסופי צריך לחכות ומה שצריך זה ביטחון עכשיו.

אל מוניטור: אז אתה למעשה מסכים עם נתניהו וליברמן שאבו מאזן אינו פרטנר.

הרצוג: עם נתניהו אחרי הבחירות ביררתי את הנושא הזה לעומק והגעתי למסקנה שהוא לא בכיוון, שהוא אינו פרטנר לדרישותיי, שהוא פוחד לזוז. נפגשתי באוגוסט האחרון עם אבו מאזן וגם שם לצערי מצאתי שאין את המנהיגות והאומץ להסכים לפשרות כואבות. הקיצוניים בשני הצדדים נותנים את הטון, כמו בתמונת ראי. עם מי נעשה הסכם על שתי מדינות? כרגע אבו מאזן מייצג רק חלק מהפלסטינים. מה עם עזה? נעשה פה שלוש מדינות? נגיד שלוש מדינות לשני העמים. המסקנה שלי הייתה שאת שניהם הפחד משתק, שהם רק רוצים לשרוד ולכן אין סיכוי שיובילו מהלכים אמיצים. זו גם הייתה הקרקע לפרוץ מה שמכונה 'האינתיפאדה השלישית'. אני הזהרתי אז את אבו מאזן.

אל מוניטור: גם נתניהו וממשלתו מדברים כל הזמן על ביטחון, במה אתה שונה?

הרצוג: אני לא רוצה לספח את יהודה ושומרון, ואני לא רוצה לשלוט על שלושה מיליון פלסטינים. עקרון הבסיס זה היפרדות מהפלסטינים. איפה שרק אפשר להיפרד – זה יגביר את הביטחון. השלמת הגדר מסביב לגושים. אנחנו פה והם שם. זה יוריד את מפלס הטרור באופן מיידי, אריאל שרון עשה את זה בהצלחה. חומת ההפרדה תצמצם את הפיגועים, וכל אחד יחיה את חייו.

אני מציע להיפרד מ-28 כפרים פלסטיניים שעוטפים את ירושלים, ונבנה חומה שתשאיר אותם מחוץ לעיר. אנחנו לא צריכים בעיר הבירה שלנו מאות אלפי פלסטינים. עיסאוויה היא לא חלק מבירת ישראל הנצחית וגם לא מחנה הפליטים שועפט. באופן הזה נצמצם את רמת החיכוך. מי שירצה לעבוד אצלנו יצטרך לקבל אישור מגופי הביטחון. אני לא מגדיר זאת כמהלך מדיני, אלא כמהלך בטחוני. אני אומר שהשלום לא ישים כרגע, ולכן אנחנו נשיג ביטחון כדי לדבר על שלום.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, mahmoud abbas, israeli occupation, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict, isaac herzog, intifada, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept