ישראל פולס

גם בנט הבין: הסגר על עזה נכשל

p
המחבר
בקצרה
אחרי שהסמן הימני ביותר בממשלה הגיע למסקנה שיש להסיר את הסגר על רצועת עזה, לא נותר אלא לתהות – מה בעצם מעכב את נתניהו? הגיע הזמן להודות בטעות הרסנית ארוכת שנים, שגרמה לאבדות עצומות בנפש ולנזק בינלאומי אדיר לישראל.

אם גם שר החינוך נפתלי בנט, הסמן הימני ביותר בממשלת נתניהו, הגיע למסקנה שיש להסיר את הסגר על רצועת עזה, לא נותר אלא לתהות – מה בעצם מעכב את נתניהו? הרי הסרת הסגר היא מהלך נוח וחכם מבחינתה של ישראל.

בדברים שנשא השבוע בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי [19 בינואר], מתח בנט ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו ועל שר הביטחון יעלון, והאשימם ב"קיפאון מחשבתי". בנט הציג את רצועת עזה כדוגמה, ואמר: "אתם הרי לא תחשדו בי שאני שמאלן חלילה, אבל האם בעזה אנו באמת פועלים נכון? האם לא עדיף להשלים עם המציאות ולנתק את אחריותנו על העזתים, לפתוח להם אפיקי חיים עם בקרה ביטחונית נאותה?"

באופן טבעי, תגובתם של המותקפים לא איחרה לבוא. נתניהו ויעלון השיבו בזלזול, אבל תגובת גורמים בלשכת ראש הממשלה שופכת אור על סוגיית הסגר, ומלמדת כי הנושא נבחן בישיבות הקבינט המדיני ביטחוני. בנט הוא "מעתיקן", נטען בסביבת ראש הממשלה, "הוא שומע רעיונות וניתוחים בדיונים אצל ראש הממשלה, ומציג אותם כאילו הם שלו". המסקנה המתבקשת, אם כך, היא שגם ראש הממשלה נתניהו חושב שיש להעניק אפיק חיים לתושבי הרצועה.

בנימין נתניהו אינו זה שהטיל סגר על עזה. הוא קיבל את המציאות הזו מקודמו בתפקיד אהוד אולמרט (שהטיל את הסגר עוד ב-2007), אך ממשיך לגרור אותה עד עצם היום הזה.

הנחת היסוד של אולמרט ושל מערכת הביטחון בזמנו הייתה, כי סגר על עזה ילחץ את חמאס ויוביל את ראשי התנועה, שהשתלטו בכוח על עזה, להתקפל ולוותר על שלטונם. התחזית הזאת לא התממשה. חמאס לא רק שלא ויתר על השלטון והריבונות שיצר ברצועה, אלא שאף להסיר את המצור בכוח; זאת לאחר שכל המאמצים הדיפלומטיים והמסרים שהועברו בשעתו לישראל, כשלו מבחינתו.

כשמונה וחצי שנים נמשך הסגר על כמעט שני מיליון תושבים ברצועת עזה החיים בתנאים מזעזעים. עזה, להזכיר, הוכרזה על ידי האו"ם כמקום שלא יהיה ראוי למגורי אדם בשנת 2020 [אם המצב ימשיך להדרדר] כלומר בעוד ארבע שנים.

ככול שהסגר על עזה נמשך, הרצועה הפכה לא רק לבעיה הומניטרית קשה אלא גם לאיום ביטחוני גדול יותר על ישראל. שני מיליון תושבים ללא פרנסה וללא עתיד, כולל צעירים שאין להם מה להפסיד – הם פצצה אנושית מתקתקת.

צעירי עזה מדוכאים ומיואשים הרבה יותר מצעירי הגדה, שמנהלים בחודשים האחרונים אינתיפאדה עצמית. מה תעשה ישראל אם עשרות אלפי צעירים וצעירות מעזה יעלו מתוך ייאוש על הגדר המקיפה את הרצועה, כשהם אינם חמושים? איך יגיב הכוח הצבאי המקיף את הרצועה? איזו הרתעה ניתן יהיה להפעיל עליהם?

בתקופת כהונתו נאלץ נתניהו יותר מפעם אחת להקל את המצור. פעם ראשונה וטראומטית מבחינת ישראל הייתה לאחר משט הדמים של הספינה הטורקית "מאווי מרמרה" [מאי 2010], שביקשה לפרוץ את הסגר. כדי לפייס את הטורקים הזועמים, הבטיח נתניהו בעיצומו של המשבר להתיר מעבר סחורות גדול יותר לרצועה עזה, כלומר להעניק "סל הטבות" לתושבי הרצועה רק כדי להוריד לחץ מישראל. אותו סל הטבות נחשב עד לאותו משט, באופן תמוה, לסיכון ביטחוני על ישראל.

לימים פרצו שני עימותים אלימים בעזה (מבצע "עמוד ענן" 2012, ומבצע "צוק איתן" 2014), בעיקר כי חמאס ניסה בכוח להביא את ישראל לשולחן הדיונים ולהסיר את הסגר. חמאס נכשל כידוע, ההרס בעזה עצום, אבל לחמאס הובטח בדיונים על הסכם הפסקת אש שהתקיימו בקהיר כי יהיו הקלות נוספות בסגר בדמות הגדלה של "סל המצרכים" שישראל תאפשר להעביר לעזה.

אבל לא רק לחצים בינלאומיים הביאו את נתניהו ויעלון להסכים להקל על הסגר, כלומר לאפשר כניסת חומרי בנייה, דלק, מוצרי יסוד ומוצרים אחרים שהיו אסורים בעבר לכניסה לרצועה.

צה"ל ומערכת הביטחון הזהירו לא אחת כי המצב ההומניטרי בעזה מתדרדר. בחודש יולי אשתקד [2015] אף המליצו בכירים בצה"ל לפתוח חלקית את המעברים לרצועה. הדאגה העיקרית שלהם הייתה ועודנה המצב הבלתי אפשרי ברצועת עזה ותוצאותיו, אבל אף אחד מהם לא העז לטעון את מה שברור לכולם: הסגר על עזה נכשל כישלון חרוץ. הגיע הזמן להודות בטעות שגרמה לאבדות עצומות בנפש וגם לנזק בינלאומי אדיר לישראל.

עכשיו, לאחר שגילינו שאפילו שר החינוך בנט בעד "חישוב מסלול מחדש" כדבריו ופיתוח קונספציה מחשבתית חדשה בעניין עזה, יש לעשות את המהלך המתבקש ולהסיר את הסגר; עוד לפני שישראל תאלץ לעשות זאת בתנאים שיקבעו אחרים.

לאחרונה פורסם כי במגעי הפיוס בין אנקרה לירושלים, מתעקש נשיא טורקיה ארדואן כי ישראל תסיר את הסגר על הרצועה כתנאי עיקרי לנרמול היחסים בין שתי המדינות. ישראל זקוקה לטורקיה וטורקיה זקוקה לישראל כבנות ברית במציאות המזרח תיכונית החדשה. נדמה כי במוקדם או במאוחר ישראל תאלץ לוותר בעניין עזה, וארדואן ייתפס כגיבור שהסיר את הסגר.

"עלינו לייצר תפיסה ביטחונית חדשנית, יצירתית וברורה. עלינו להתחדש בתפיסות, לא רק בכלי נשק", יעץ נפתלי בנט בנאומו, וזכה לקיתונות של לגלוג משר הביטחון ומראש הממשלה. אבל אם (כמעט) כולם כבר השתכנעו – ממערכת הביטחון ועד הסמן הימני בממשלת ישראל, שהסגר על עזה נכשל ואינו מבטיח ביטחון לישראל, כנראה שהם צודקים.

אז מה עוצר את הממשלה מלקבל החלטה שתיטיב עם הפלסטינים בעזה, תסיר לחץ בינלאומי ותהיה יעילה מבחינה ביטחונית? שני עשורים כמעט התבוססה ישראל בבוץ הלבנוני מתוך תפיסה שרצועת הביטחון נחוצה לביטחונה, עד שהודתה בטעותה ונסוגה [2000]. זה הזמן להודות שהסגר על עזה אינו נחוץ לביטחונה, להפך.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: naftali bennett, moshe ya'alon, israeli-palestinian conflict, intifada, gaza strip, gaza blockade, benjamin netanyahu

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept