ישראל פולס

קרב חייהם של האבירים מקרני חיטין

p
המחבר
בקצרה
ממשלת ישראל החליטה להקים יישוב קהילתי חדש לבני העדה הדרוזית דווקא בשטח בו נערך קרב קרני חיטין המפורסם לפני 800 שנה ומרכז אליו עד היום חובבי היסטוריה מושבעים של התקופה הצלבנית. ארכיאולוגים, היסטוריונים וגורמי סביבה כבר נערכים למאבק.

ה"צלבנים" שוב פשטו על ירושלים. עטויים שריונות שרשראות, חבושים בקסדות מתכת ונושאי דגלים, מגנים וחרבות הם הגיעו בשבוע שעבר [30 בדצמבר 2015] לבית ראש הממשלה, לקרב נוסף. הפעם, כדי להביע את התנגדותם ליוזמה ממשלתית לפיה יוקם בגליל יישוב קהילתי חדש לבני העדה הדרוזית, דווקא על השטח בו נערך קרב קרני חיטין ביולי 1187. כיאה ללוחמים, הם לא נרתעו מהגשם ומהקור הירושלמי, הקיפו בצעדה את המשכן ובידיהם שלטים הנושאים את הכיתוב "Deus Vult" – קריאת קרב צלבנית שמשמעה בלטינית ״רצון האל״.

המפגינים הללו הם חובבי היסטוריה מושבעים, שמדי שנה משחזרים את קרב קרני חיטין בו הובסו הצלבנים על ידי חייליו של צלאח א-דין. השחזור כולל תלבושות מלאות, כלי נשק, סוסים ומהלכים טקטיים התואמים את רוח התקופה. עתה, הם חוששים, יבוא הקץ על המסורת, ואופיו של האזור החשוב מבחינה היסטורית, דתית וארכיאולוגית ישתנה לנצח.

בהפגנה מול בית ראש הממשלה הם שיתפו פעולה עם ארכיאולוגים ועם קיבוצניקים מהקיבוץ הדתי לביא הסמוך, המתנגדים גם הם לפרויקט במיקומו המיועד.

לדברי גנדי ניז'ניק, מומחה לארכיאולוגיה מקראית וראש "מועדון ממלכת ירושלים" לשחזור היסטורי, שמגיע להפגנה בשריון שרשראות (ונמשח על ידי חברו בשמן כאשר מתחיל לרדת גשם, כדי שלא יחליד) – היישוב החדש עתיד לאכלס כעשרת אלפים בני אדם, בדיוק כמו מספר החללים בקרב ההיסטורי המדובר. ״בימי הביניים מי שקבע היה המלך, ולכן באנו ישר אל ראש הממשלה״, אומר ניז'ניק.

״למה להקים יישוב דווקא במקום שאמור להיות אתר מורשת עולמית וחשוב להרבה קבוצות אנשים בכל העולם?״ תוהה הארכיאולוג ד״ר רפי לואיס, שעבודת המחקר שלו מתרכזת באזור זה. ״ראוי להקים יישוב דרוזי חדש, אבל לא שם״. לדבריו, המקום עשיר בממצאים ארכיאולוגיים, אך רק חלקו נחפר. האופי הטופוגרפי של האזור הביא לכך שאירועים היסטוריים רבים התרחשו בדיוק שם; בין היתר הוא מציין את נפוליאון שנלחם באותו האיזור, וגם וקרבות שונים ממלחמת העצמאות [1948]. ד"ר לואיס מוסיף ואומר, שקרני חיטין נחשב בעיני חלק מהמאמינים הנוצרים כ"הר האושר" – המקום שבו ישו נשא את ״הדרשה על ההר״. לדבריו, ״״זהו אחד הזיהויים של הר האושר, המקובל בעיקר על קהילות פרוטסטנטיות ואוונגליסטיות בארה"ב״. (לפי המסורת הנוצרית המקובלת, הר האושר מזוהה עם הר נחום מצפון לכינרת).

לפני כחודש וחצי [נובמבר 2015] אישרה ועדת משנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמתו של יישוב חדש המיועד לאוכלוסייה הדרוזית באזור קרני חיטין. זאת בהמשך להחלטת ממשלה בעניין ובמטרה לפתור את מצוקת הדיור בקרב בני העדה. ״האדמות האלה שייכות למדינה״, טען סגן השר ובן העדה איוב קרא בעיתון ״מקור ראשון״, ״המקום לא מפריע לאף אחד. הוא שומם״.

לטענת ד"ר לואיס, הליך קידום התוכנית מתבצע במהירות רבה יחסית, בין השאר כדי למנוע התנגדויות מצד גורמים שונים. מסתבר, כי לצד הארכיאולוגים וההיסטוריונים, גם ארגוני איכות הסביבה רוצים לראות את היישוב נבנה במקום אחר.

בימים הקרובים [5 בינואר] תובא התוכנית לאישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה; לאל-מוניטור נודע כי נציג רשות הטבע והגנים במועצה עתיד להביע התנגדות בדיון. גורם בארגון סביבתי המעורה בהחלטות מסוג זה מסביר, שאישור המועצה אינו סוף פסוק וגם לאחריו ניתן יהיה להגיש התנגדויות לתוכנית.

לכל הגורמים המתנגדים חשוב להבהיר, כי הם תומכים בהקמת יישוב דרוזי חדש – סוגיה רגישה ביותר לאור יחס המדינה המפלה כלפי הדרוזים, אולם לא באתר הזה.

״האזור נמצא ברשימה הטנטטיבית של ארגון אונסק״ו להכרה כאתר בעל חשיבות בינלאומית״, טוען ניז'ניק. ״זהו מקום שיכול להיות מוקד משיכה תיירותי ולתרום לקהילה המקומית. יש מקומות דומים בעולם שאיש לא חושב לבנות עליהם. זו אנדרטה בפני עצמה, מקום מקודש לשלוש הדתות, חלק מנוף היסטורי שחייב להיות תחת שימור. הגבעה עצמה הוכרזה כ'גן לאומי', אולם גם המדרונות שעליהם התרחש הקרב (חיטין) היו אמורים להיות מוכרזים כך. בנייה מסיבית שם תשנה לחלוטין את אופיו של האזור״.

גם ד״ר לואיס טוען כי ״זה אתר מורשת עולמית שאמנם לא קשור באופן ישיר לישראליות ולעבריות, אבל הופקד בידינו למשמורת. זו פשיטת רגל מוסרית להפקיר אותו בגלל סיבות פוליטיות כאלה ואחרות״. לדבריו, ארגונים ופוליטיקאים רבים נרתעים מלהתנגד לבנייה בשל החשש להצטייר כגזענים כלפי הדרוזים.

רותי בולביק, חברת קיבוץ לביא, טוענת כי העובדה שמדובר באתר מורשת נוצרי ומוסלמי לא משנה לחברי הקיבוץ הדתיים.

״הפגיעה בערכי הנוף ההיסטורי איומה. זה לא עוד שדה. זה אתר היסטורי לשלוש דתות וזה המקום האחרון שצריך לבנות בו״. מצטרף אליה נתי רוזנצוויג, מנהל ענף הבקר בקיבוץ, שמגדיר את עצמו כ"קאובוי".

״הבקר שלנו רועה בדיוק שם״, הוא מסביר, ״אבל יש שם גם חיות בר, כמו עדרי צבאים, שיינזקו מהבנייה. הרי מדובר על 2,500 יחידות דיור, ברור שתהיה פגיעה בגן הלאומי״.

חברי הקיבוץ תוהים מדוע, בעצם, משרד התיירות אינו מפתח את המקום כאתר תיירותי, ומציינים שכולם בקיבוץ מכירים היטב את המורשת ההיסטורית של האזור.

גורם נוסף שמביע תמיכה במאבק הוא עמותת "לב בגליל". ״אנחנו עדיין מאוד בעד הקמת יישוב דרוזי״, מסביר אופיר שיק, מנהל העמותה. ״סוף סוף המדינה עושה צעד בכיוון הנכון כלפי המגזר. אבל מצד שני למדנו את המורכבות שיש במיקום שנבחר, ואלה ערכים שאסור שיתנגשו. קידום החברה הדרוזית הוא הכרחי, אבל כך גם שמירת אתרי מורשת שחשובים לכל כך הרבה תרבויות. יש חלופות טובות, שחלקים נרחבים בקהילה הדרוזית עצמה מעדיפים אותן בגלל קרבתן ליישובים קיימים".

כפי שד"ר לואיס מציין – הטופוגרפיה האזורית מזמנת לקרני חיטין קרבות שונים כבר מאות שנים. כעת נדמה שהמציאות הישראלית זימנה לאזור קרב נוסף. השאלה שנותרת פתוחה בשלב זה היא רק איזה צד יפסיד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: religion, judaism, islam, housing, galilee, druze, christianity, archaeology

יובל אביבי, עיתונאי ומבקר ספרות, הוא כתב מגזין ב''פירמה'' של גלובס וב''טיימאאוט תל אביב''. אביבי שימש בעבר כסגן העורך של מוסף סוף השבוע של ישראל היום, ''שישבת'',  אחרי שמילא תפקידי עריכה שונים בעתון מאז יצא לאור ועד 2009. בעבר שימש כמבקר תרבות וספרות של אתר החדשות ''וואלה!'' ועורך חדשות באתר וכן פרסם ביקורות ספרות במגוון עיתונים, בהם ''הארץ'', ''העיר'', ''מקור ראשון'' ואחרים.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept