ישראל פולס

המשרד הממשלתי למאבק בחרם לא יספיק נגד ה-BDS

p
המחבר
בקצרה
בינואר 2016 יחל לפעול משרד ממשלתי חדש למאבק בחרם, שתקציבו כמאה מיליון שקל. לא מעט אתגרים ומכשולים מצפים לו, הן בישראל והן מחוצה לה, ואלה מעמידים בספק אם כעשור אחרי תחילת פעילות ה-BDS מצאה הממשלה את המענה הנכון ביותר לתופעה.

החלטת הנציבות האירופית בחודש שעבר [11 בנובמבר] לסמן מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק (הגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן), עוררה זעם בממשלת ישראל. למרות שההחלטה הוגדרה על ידי האירופאים כ"טכנית", בישראל התייחסו אליה כחלק מ"אווירת החרם" נגד המדינה.

עד הקיץ האחרון [2015] נטו מקבלי ההחלטות בישראל להמעיט מערכה של תנועת החרם נגד ישראל (BDS), למרות שהיא פעילה כבר למעלה מעשור בתחום הכלכלי, התרבותי והאקדמי. מטרת התנועה היא לאלץ את ישראל להפסיק את "כיבוש האדמות הערביות", להכיר בזכויות הפליטים הפלסטינים על פי החלטת האו"ם ולהביא לשוויון מלא בזכויות האזרחים הערביים בישראל.

צבר של אירועים בזירה הבינלאומית, ובראשם הדיון בפיפ"א – הגוף המנהל את הכדורגל העולמי,  על השעיית ישראל מתחרויות בינלאומיות [29 במאי], והתבטאות מנכ"ל אורנג' בדבר יציאה מהשוק הישראלי, "שכנע" את השלטון הישראלי כי מדובר ב"איום אסטרטגי" על קיומה של המדינה. לאור הנסיבות החדשות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו ליישם החלטה שהתקבלה בשנת 2014 על הקמת מטה מיוחד שתכליתו המאבק בחרם. תקציב המטה בסך מאה מיליון שקל הכולל עשרה תקנים חדשים של עובדים, אושר בחודש יוני כחלק מתקציב המשרד לנושאים אסטרטגיים בראשות השר גלעד ארדן.

גורמים במשרד סירבו למסור לאל-מוניטור פרטים על תכניותיו של המטה החדש, בטענה כי "הפעלתו הרשמית צפויה רק ב-1 בינואר". עם זאת, בתחילת אוקטובר, עת אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הקמתו של המטה למאבק בחרם כמשרד ממשלתי חדש, נמסר לתקשורת כי הוא יפעל בשני מישורים: האחד, איסוף מידע גלוי וסמוי על ארגוני החרם, בין השאר באמצעות מיקור חוץ, כאשר איסוף המודיעין יאפשר לגבש תמונת מצב עדכנית לגבי הפעילות של תנועות החרם מתוך מטרה לסכלה; המישור השני הוא משפטי ונועד לסכל באמצעים חוקיים את פעילות ה-BDS.

עוד בטרם המשרד החדש פרסם ולו מסמך אחד בנושא החרם, דומה שהוא נפל קורבן להתגוששות פוליטית שתקשה על יכולתו לפעול ולקדם יוזמות נגד החרם. משרד הביטחון, משרד המשפטים ומשרד החוץ, שאמורים לשתף פעולה עם המשרד החדש, הביעו התנגדות להקמתו. למשל, לטענת משרד הביטחון, באגף המודיעין של צה"ל כבר מתנהלת פעילות נגד ה-BDS.

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), חבר ועדת חוץ וביטחון, סבור כי היעדר גיבוי פוליטי ימנע מהמשרד החדש למאבק בחרם להשיג תוצאות של ממש. "כדי לטפל בתנועת החרם", אמר לאל-מוניטור, "צריך כוח משימה לאומי ממלכתי ברמה הבכירה ביותר, שמחבר את כל השרים הרלוונטיים. כוח כזה צריך להיות כפוף לראש הממשלה, לא פחות מזה". והוא מסביר: "המשרד לעניינים אסטרטגיים, שהוא קטן וחסר עוצמה, לא יוכל לרכז את כל הפעילות בנושא ולהנחות את שאר הגופים כיצד לפעול. צריך מקור מרכזי להנחיית המדיניות. רק כך ניתן לטפל בחרם".

ח"כ שי אמנם אינו רואה בחרם סכנה מיידית, אך הוא חושש שלחרם יש פוטנציאל גדול להזיק לישראל. "אנו לא מצליחים לייצר פתרון שיעצור את התנועה הזו, גם אם ההתקדמות שלה איטית. הכיוון הוא הפעלת לחץ גדול יותר על ישראל".

לעומת הפוליטיקאים, הישראלים שאמורים להתמודד עם תוצאות החרם בפועל מודאגים פחות מהתופעה, וסבורים כי היא מוצאת את ביטויה בתקשורת יותר מאשר בשטח. בכיר בקהילה העסקית אמר לאל-מוניטור: "החרם קיים כבר למעלה מעשור, אבל אם בודקים את שווי הייצוא הישראלי ניתן לראות כי הוא רק גדל. בלי להמעיט מחשיבותו, הייצוא משטחי יהודה ושומרון הוא מרכיב קטן בסך כל הייצוא הישראלי".

לפי הבכיר העסקי, הפגיעה הכלכלית של החרם יכולה להיות בעיקר במוצרי צריכה, קוסמטיקה ומזון עליהם יש חובת סימון ארץ המקור לפי תקנות האיחוד האירופי, וזאת ללא קשר לישראל. לטענתו, החרמות נגד מוצרים ישראליים באירופה שוליים ונקודתיים, בעיקר של מוצרים כמו תמרים או תבלינים מבקעת הירדן; באזורים שבעלי עסקים יודעים שקהל הצרכנים הוא ברובו מוסלמי פשוט מעדיפים לא להעלות למדפים מוצר ישראלי כלשהו. הם יודעים שתווית ''מיוצר בישראל'' עלולה לעורר התנגדות. אבל כשמדובר לדוגמה במערכת מתוצרת ישראל לחיסכון במים המותקנת במבנה ציבור, או בתוכנה ישראלית, הרי שהסיכוי להוביל חרם צרכנים כמעט לא קיים. הוא הוסיף, כי במוצרים טכנולוגיים בהם מתמחה ישראל, הביקוש ממשיך לצמוח באירופה, בצפון אמריקה ובדרום מזרח אסיה. "העסקים חזקים מהכל. אם יש מוצר איכותי במחיר הנכון והוא נגיש – יביאו אותו. גם אם הוא מישראל", הוא מדגיש.

דברים דומים ניתן לשמוע גם מפי פרופ' דייויד ניומן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון. ניומן, יליד בריטניה, עוקב מקרוב במהלך העשור האחרון אחרי הניסיונות של ה-BDS ליצור חרם אקדמי על ישראל. בשיחה עם אל-מוניטור הוא נשמע נחרץ: "יש רעש תקשורתי מצד תנועת החרם וזה לא נעים, אבל האימפקט על המחקר ושיתוף הפעולה האקדמי בין ישראל לבין ארה"ב ואירופה הוא לכל היותר מזערי. אני חושב שהוא בכלל לא קיים".

יחד עם זאת, פרופ' ניומן לא מזלזל בפוטנציאל תנועת החרם, וגורס כי באחרונה יוזמות החרם בארה"ב מתגברות הרבה יותר מבאירופה. "מדובר ביוזמות של איגודים אקדמאיים שממליצים לחברים שלהם להימנע משיתוף פעולה עם ישראל. אין כאן הוראה מחייבת וגורפת", הוא מדגיש.

באשר להקמת המשרד החדש למאבק בחרם, פרופ' ניומן מביע את חששו כי מדובר בפתרון מוטעה ולא יעיל. הוא גם חושש שבשנים הקרובות נושא ה-BDS ייהפך ל"תעשייה משגשגת" שתוביל להוצאה ממשלתית מנופחת על משרדים, תקנים, כנסים ונסיעות לחו"ל תוך כריכת הנושא באנטישמיות. לדעתו, כדי לבסס את הקשרים האקדמיים של ישראל בעולם דרוש צעד פשוט יותר כמו מינוי נספח מדעי בעל רקע אקדמי בשגרירויות ישראליות חשובות בעולם.

כעשור אחרי תחילת פעילות ה-BDS, נדמה שישראל מצאה מענה לתופעה בדמות הקמת משרד ממשלתי מיוחד. ההתנגדות הפוליטית לגוף החדש וגם הטענות כי מדובר ב"אווירת חרם" יותר מאשר חרם בפועל, יוצרות רושם כי המשרד הזה צריך להיות חלק מתכנית ישראלית מקיפה יותר, שתנסה קודם כל להתמודד עם מקורות החרם ושורשיו. 

נמצא ב: west bank, united states, knesset, fifa, europe, boycott, bds

דורון פסקין הוא מזרחן ומומחה לשווקי מדינות המזרח התיכון והרשות הפלסטינית. פסקין הוא בעל טור העוסק במזרח התיכון באתרי האינטרנט של ynet וכלכליסט. 

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X