המלך ביבי: נכס פוליטי לליכוד, נזק אסטרטגי לישראל

ראש הממשלה מחסל את הסיכוי להסדר עם השכנים, מבודד את ישראל ומטפח יצרים של שנאה ופחד. כל זאת תוך מינוי מקורבים, שימוש פורמלי בדמוקרטיה וכישרון נדיר לשמור על השלטון בקואליציה צרה

al-monitor .

נושאים מכוסים

yitzhak rabin, sara netanyahu, israeli politics, fraud, corruption, benjamin netanyahu, attorney general

דצמ 29, 2015

אם לשפוט על פי דוברה האישי של משפחת נתניהו, העיתונאי הבכיר לשעבר ניר חפץ, מדינת ישראל נמצאת בצרות גדולות. חפץ הופיע בליל שבת האחרון [25 בדצמבר] בפאנל יום שישי בערוץ 2. הוא הוזמן לשם כדי להגיב על טענות בדבר לחצים על היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיקי החקירה הרבים נגד משפחת נתניהו המתעכבים על שולחנו (ביבי טורס, פרשת הבקבוקים, החשמלאי ביום כיפור, רהיטי הגן). בשיחה  באולפן אמר חפץ, כי "אם יזיזו את נתניהו, כנראה שמדינת ישראל תצטרך לוותר על הרבה נכסים אסטרטגיים". התנהלותו של ראש הממשלה מלמדת כי דבריו של חפץ מבטאים את רוח בית המפקד. בבית ברחוב בלפור ובווילה בקיסריה נתניהו נחשב ליחיד בדורו, אדם ללא תחליף. לא רק אדם. נכס. עד היום, התואר "נכס אסטרטגי" היה שמור למה שמקורות זרים מכנים "ההרתעה הגרעינית" של ישראל, אותו מתקן סודי בדימונה. כל ניסיון להזיז את מסך הערפל שמכסה את הכור נחשב לפגיעה חמורה בנכס אסטרטגי קיומי. שאלו את מרדכי ואנונו.

נכס אסטרטגי הוא דבר שאין לו תחליף. בסביבת נתניהו רוצים להטמיע את המסר שלפיו על עם ישראל להודות לאל שהואיל להמליך עליו את האיש המיוחד הזה. על נכס כזה יש לשמור מכל משמר. חייבים להרחיק ממנו כל מטרד שעלול להסיח את דעתו מעבודת הקודש שהוא עושה יומם ולילה. והכל למען בני עמו. כמה ראשי ממשלות במדינות דמוקרטיות מוכנים לשאת בעת ובעונה אחת גם את תפקידם כראשי ממשלה וגם את האחריות למשרדי החוץ, התקשורת, הכלכלה ושיתוף הפעולה האזורי? כמה מנהיגים בעולם מצליחים, בנוסף לכך, להקדיש ממרצם, כישרונם וזמנם לעסקנות פוליטית, כדי לשמור בידיהם את השליטה על מוסדות מפלגתם?

אילו החוק היה מאפשר זאת, נתניהו היה ממנה עצמו גם ליועץ המשפטי לממשלה שלו ולראש התביעה הכללית. כך היינו יכולים לחסן את הנכס האסטרטגי שלנו מפני הטרדות מצד חוקרי משטרה ואנשי פרקליטות. היועץ המשפטי הוא הפקיד הממשלתי היחיד שאינו כפוף למרותו של ראש הממשלה. בכוחו להורות על כתב אישום נגד ראש הממשלה או על  סגירת תיק חקירה ששמו מתנוסס עליו. בג"ץ הוא הגוף היחיד שניתן לערער בפניו על החלטות היועץ.

למרבה האירוניה, נתניהו הוא זה שאחראי לכך שהממשלה איבדה את סמכותה למנות יועץ משפטי כלבבו, מישהו בדמותו של מקורבו יהודה וינשטיין, אשר יסיים בחודש הבא את תפקידו. כדי להעביר את מזכיר הממשלה שלו, אביחי מנדלבליט, למשרד המשפטים, צריכה הייתה ועדת משפטנים מיוחדת להשתכנע שמנדלבליט הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד. הוועדה הזו הוקמה ב-1997 בעקבות חשיפת קנוניה מכוערת של ראש הממשלה נתניהו ומנהיג ש"ס אריה דרעי שמכונה מאז "פרשת בר-און - חברון". השניים גיבשו עסקת חליפין, שלפיה ש"ס תצביע בכנסת בעד הסכם חברון המעניק לפלסטינים שליטה ביטחונית בחלק מהעיר, תמורת מינויו ליועץ המשפטי לממשלה של עורך הדין רוני בר-און, אז עסקן ליכוד ירושלמי. כחלק מהעסקה, בר-און היה אמור להגיע להסדר טיעון בתיק הפלילי שהתנהל אז נגד דרעי. מינויו של בר-און לתפקיד סוכל, ומשפטו של דרעי הסתיים בהרשעתו בלקיחת שוחד ובמאסר של שנתיים.

פרקליטת המדינה אז, עדנה ארבל, קבעה כי מדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים. ואולם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שמונה לתפקיד במקום בר-און, החליט כי אין ראיות להעמיד את נתניהו לדין. גם במקרה אחר, פרשת קבלן ההובלות אבנר עמדי, רובינשטיין דחה את המלצתה של הפרקליטה ארבל באותו נימוק. בספטמבר 2000 המליצה ארבל להעמיד לדין את בנימין ושרה נתניהו באשמת ניסיון לקבלת דבר במרמה, ואת בנימין נתניהו לבדו באשמת מרמה והפרת אמונים, לאחר שעמדי הגיש למדינה דרישת תשלום בסך 440 אלף שקל עבור עבודות פרטיות שעשה לבני הזוג נתניהו.

התנהלותם של היועצים המשפטיים אהרן ברק ויצחק זמיר, שניהם משפטנים עצמאיים שצמחו באקדמיה, יכולה ללמד מדוע נתניהו התאמץ כל כך למנות לתפקיד פקיד שחייב לו את המשרה הרמה. ברק נהג כבית שמאי בפרשת חשבון הדולרים של משפחת רבין, וגישתו הביאה להתפטרותו של ראש הממשלה [1977]. סירובו של זמיר לשתף פעולה עם ראש הממשלה יצחק שמיר בפרשת טיוח חקירת הוצאתם להורג של מחבלים שחטפו אוטובוס (קו 300) בשנת 1984, הביאה להתפטרותו של ראש השב"כ אברהם שלום . על העימות המתוקשר עם ראש הממשלה זמיר שילם בסופו של דבר במשרתו, והוא הודח מתפקיד היועץ המשפטי.

בפרשות חשבון הדולרים ואוטובוס 300, השפעתם של היועצים המשפטיים חרגה מהתחום הפלילי והפרטני. ברק קבע כי בכל הנוגע להפרת החוק הפלילי, דין אחד לראש ממשלה ולפועל בניין. טענה בנוסח "אם יזיזו את רבין, מדינת ישראל תצטרך לוותר על הרבה נכסים אסטרטגיים" לא עברה את מפתן לשכתו. זמיר ניקה את האורוות בשב"כ והביא לחקיקת חוק השב"כ. בפרק הדן בפרשה באתר השב"כ נכתב כי הארגון החל מאז "בתהליך עמוק ויסודי של הפקת לקחים, בתחום הערכי והמקצועי, שתוצאתו גיבוש דפוסי התנהגות ונהלי עבודה חדשים...ברבות השנים, גובשו ערכי שירות הביטחון הכללי ונחקק חוק השב"כ".

מועמדו של ראש הממשלה חצה בנקל את משוכת ועדת האיתור של היועץ המשפטי לממשלה, ונתניהו השלים שלב משמעותי נוסף בשרשרת המינויים של אנשי שלומו לתפקידי מפתח. יו"ר הליכוד הוא בהחלט נכס אסטרטגי חשוב לחברי המפלגה שלו - אך נזק אסטרטגי מסוכן לחברה שלו. הוא מחסל את הסיכוי להסדר עם השכנים, מבודד את ישראל ומטפח יצרים של שנאה ופחד. כל זאת תוך שימוש פורמלי בדמוקרטיה וכישרון נדיר של הישענות על קואליציה דקיקה של 61 חברי כנסת. אילו היה מפגין שמינית מהכישרון הזה לקידום האינטרסים האסטרטגיים של המדינה, נתניהו היה מועמד ראוי לפרס נובל לשלום. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020