זה מישראל או מפלסטין? הנחיות התיוג של האיחוד האירופי מעוררות מחלוקת נוספת

בקונגרס, וגם בישראל, אומרים שהנחיות הסימון החדשות של האיחוד האירופי הן תחבולה אנטישמית. באיחוד האירופי אומרים שהן תואמות חוקי סחר הקיימים כבר 15 שנה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

trade, sanctions, palestine, israeli economy, european union, congress, boycott of israeli goods, bds

נוב 11, 2015

החלטת האיחוד האירופי לסמן בבירור מוצרים שמקורם מחוץ לקווי 67' חושפת מחלוקת בסיסית בין האיחוד לארצות הברית בשאלה כיצד לעצור את התפשטות ההתנחלויות.

ממשלת ישראל ובעלי בריתה בקונגרס הוקיעו את ההנחיות החדשות שהופצו ב-11 בנובמבר, בטענה שזוהי התקפה מפלה הגובלת באנטישמיות. האיחוד האירופי, מצדו, טוען בתוקף כי ההנחיות אינן אלא הבהרה טכנית לאחר 15 שנים של יחסי סחר עם ישראל.

הוויכוח מדגיש את התהום הפעורה בין האיחוד לארצות הברית בשאלה מהי הדרך הטובה ביותר ללחוץ על ישראל בעניין התפשטותה אל תוך שטחי המדינה הפלסטינית לעתיד, תופעה שעשויות להיות לה השלכות מרחיקות לכת ליחסים בין שני הצדדים.

"ממשלים עתידיים חייבים להתנגד בתוקף [להנחיות] באמצעות צעדים משפטיים המערערים על חסימת הסחר הזו, שמאחוריה מניעים פוליטיים", הצהיר מרקו רוביו, סנטור רפובליקאי מפלורידה ומועמד מוביל בהתמודדות על ייצוג המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. "יש לראות בכך גם בעיה משמעותית ביחסים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי", הוסיף.

אזהרה ראשונה מבית הנבחרים לאיחוד האירופי ניתנה באפריל, כאשר ועדה מרכזית של הסנאט הצביעה פה אחד להוסיף לחקיקה המסדירה את הסחר בין ארצות הברית והאיחוד האירופי תיקון המזהיר מפני כל ניסיון להחרים "את ישראל או... את השטחים הנתונים לשליטתה של ישראל". וב-9 בנובמבר המועמד לנשיאות טד קרוז, רפובליקאי מטקסס, והסנטור קירסטן גילברנד, דמוקרטי מניו יורק, שלחו לפדריקה מוגריני, הנציגה העליונה לענייני חוץ וביטחון של האיחוד האירופי, מכתב אזהרה בחתימתם של 34 סנטורים נוספים שבו דרישה לבטל את ההנחיות.

"אנו מודאגים מאוד גם מהאפשרות שהפעלת המדיניות הזו תוביל לחרם נרחב יותר על ישראל", הם כתבו. "הבחנה בין מוצרים המיוצרים על ידי חברות ישראליות יוצרת תקדים מטריד שעלול להוביל בסופו של דבר לפעולות מהסוג שההתניות [של חוק הסחר] מבקשות לסכל".

האיחוד האירופי משיב כי למעשה הוא מבדיל בין ישראל לבין ההתנחלויות שלה כבר יותר מעשור, ועד כה לא נשמע שום ציוץ מהקונגרס. ההנחיות החדשות, טוענת הנציבות האירופית, רק מבטיחות שצרכנים אירופים לא יוטעו בנוגע למוצרים שהם רוכשים.

"מאחר שרמת הגולן והגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) אינן חלק משטח ישראל לפי החוק הבינלאומי, הסימון 'תוצרת ישראל' נחשב [בעינינו] שגוי ומטעה", נאמר בהנחיות. "במקרים כאלה יש להוסיף את הביטוי 'התנחלות ישראלית' או ביטוי שקול לו, למשל בסוגריים. אפשר, אם כך, להשתמש בביטויים כמו 'תוצרת רמת הגולן (התנחלות ישראלית)' או 'תוצרת הגדה המערבית (התנחלות ישראלית'".

ההנחיות עוררו זעם בין היתר בגלל העיתוי שלהן, בעיצומם של גל אלימות פלסטינית ומאמץ מתואם של תומכי ישראל בארצות הברית לעצור את התפשטותה של התנועה לחרם, משיכת השקעות ועיצומים (BDS). בעיני המבקרים, ההנחיות אינן אלא מאמץ לרצות את אלה שרוצים להחרים את ישראל, אף על פי שבאיחוד האירופי טוענים בתוקף שלא זו מטרתם.

"הסימון של תוצרת המדינה היהודית בידי האיחוד האירופי מעלה זכרונות אפלים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במסר מוושינגטון, "אירופה צריכה להתבייש".

נתניהו הוסיף והוקיע את קיומו של "מוסר כפול", בהתחשב בעובדה שאזורי מחלוקת אחרים אינם נתונים לבקרה ברמה שכזו. משרד החוץ הודיע כי הוא משעה את הדיאלוג בינו לבין האיחוד האירופי בסוגיות הנוגעות לפלסטינים ולזכויות אדם.

באיחוד האירופי טוענים בתוקף כי ישראל היא מקרה לגופו, ומוסיפים כי אזורי מחלוקת אחרים – ובמיוחד הסהרה המערבית – אינם מוגדרים בחוק הבינלאומי כנתונים תחת כיבוש בלתי חוקי; לעומת זאת חל איסור על יבוא מוצרים מחצי האי קרים, הנתון בכיבוש רוסי. עם זאת, בדו"ח של הפרלמנט האירופי מיוני השנה נטען כי אין לאיחוד האירופי מדיניות עקבית בנוגע לשטחים כבושים, והדבר סיפק תחמושת למבקרי ההנחיות החדשות.

בשמאל הישראלי נשמעים כמה קולות המגוננים על הסימון.

"ההחלטה לסמן את מוצרי ההתנחלויות היא החלטה נכונה", אמר חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ. "הדבר יאפשר לצרכנים אירופים שאינם רוצים להחרים את ישראל לקנות מוצרים ישראליים בלי לחשוש שהם מממנים את ההתנחלויות ואת הכיבוש".

בכל הרטוריקה הזאת הולכת לאיבוד העובדה שההנחיות הן מסקנה לוגית מתבקשת מהסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, שנכנס לתוקף בשנת 2000. עסקת הסחר הזו אינה חלה על התנחלויות ישראליות, שהאיחוד רואה בהם שטחים הנתונים בכיבוש בלתי חוקי לפי החוק הבינלאומי. למעשה, פקידי האיחוד הממונים על יישום הסכם הסחר מסמנים מוצרים מהשטחים הכבושים מאז 2003 – הם פשוט לא עושים זאת בדרך שקל לצרכנים לזהות.

ב-2010 פסק בית הדין לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג כי מתנחלים ישראלים אכן מנועים מיתרונות הסכם הסחר. אירופה אמנם מייבאת סחורות ישראליות מהגדה המערבית, אבל ערכן בטל לעומת היקף השיא של הסחר עם ישראל ב-2014, שלפי גליון עובדות שהפיצה הנציבות האירופית עמד על 30 מיליארד יורו.

ישראל מתנגדת כבר מזמן למדיניות המפלה, והציעה עסקה שלפיה תציין את מקורם הגיאוגרפי המדויק של מוצריה אך לא תאמר שהם מ"התנחלויות". אולם כמה מדינות אירופיות שבהן פועלות תנועות BDS חזקות מפעילות מזה שנתיים לחץ לנקיטת מדיניות נחרצת יותר, בטענה שצרכנים אירופים לא יוכלו לקבוע בקלות מאיזה עבר של קווי 67' נמצאים אתרים מסוימים.

ארצות הברית, לעומת זאת, רואה במוצרי ייצוא מהגדה המערבית מוצרים ישראליים בכל הנוגע לפטור ממכס, שעליהם חל הסכם הסחר החופשי עם ישראל שנחתם ב-1985 – ההסכם הראשון מסוגו באמריקה. אך ארצות הברית אינה מכירה בריבונות ישראל בשטחים שנכבשו ב-1967, וגם דורשת שמוצרים מעזה ומהגדה יסומנו ככאלה – אולם בלי להשתמש במילה ''התנחלויות''.

ההבדלים בהתייחסות לישראל בעסקות הסחר עם ארצות הברית והאיחוד האירופי הם רק סימפטום של הבדלי מדיניות נרחבים בהרבה, הניזונים בין היתר משיקולים פוליטיים פנימיים. שעה שהאיחוד האירופי לא היסס לכנות את ההתנחלויות הישראליות "בלתי חוקיות" – צרפת אף איימה להעלות את הנושא בפני האו"ם – ארצות הברית נקטה גישה רכה יותר; ממשל אובמה, למשל, הסתפק בשנים האחרונות במונח "לא לגיטימיות".

יחד עם זאת, ייתכן שהסבלנות של האמריקאים מתחילה להישחק. אחרי שהקונגרס העביר את חוק הסחר בקיץ האחרון, דובר מחלקת המדינה ג'ון קירבי האשים את הקונגרס ב"בלבול" בין ישראל לבין השטחים שבשליטת ישראל – אף על פי שזה במידה רבה מה שעשתה עסקת הסחר בין ישראל לארה"ב במשך 30 שנה.

"הממשל האמריקאי", אמר קירבי לכתבים ב-30 ביוני, "מעולם לא הגן על ההתנחלויות הישראליות והפעילות הקשורה בהן ולא תמך בהן, וכפועל יוצא מכך אינו נוקט קווי מדיניות ופעולות שיעניקו להן לגיטימציה".

הערת העורך: המאמר עודכן כדי להבהיר את מדיניות ארצות הברית בנוגע לסימון מוצרים המיובאים מהגדה המערבית ומעזה. ​

מאמרים מומלצים

גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים
שלומי אלדר | | פבר 11, 2020
האם אירופה תציג תכנית שלום אמיתית בין ישראל לפלסטינים?
יוסי ביילין | קשרי האיחוד האירופי-המזרח התיכון | פבר 10, 2020
שטייניץ והקרב על הגז: אם הייתי מהשמאל היו נושאים אותי על כפיים
מזל מועלם | נפט וגז | ינו 24, 2020
ההתנגשות הקטלנית של גרעון ומלחמה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | ינו 16, 2020
התחזית הפסימית של משרד האוצר
דני זקן | כלכלה ומסחר | ינו 15, 2020