ישראל פולס

הצעת החוק של שקד: רדיפה פוליטית, כוחנית ומטרידה

p
המחבר
בקצרה
"חוק השקיפות" של שרת המשפטים הוא מתקפה פרועה על השמאל. הוא לא נועד להגן על ישראל ממעורבות של ממשלות זרות, אלא להגן רק על הימין. למרבה הצער, אין אף שר בממשלה שיעצור אותה.

שרת המשפטים איילת שקד רשמה לעצמה ביום ראשון (1 בנובמבר) הישג אישי ואלקטורלי כשהפיצה את מה שהיא מכנה "חוק השקיפות" - הצעה שנועדה לחייב עמותות לחשוף בפני הציבור אם הן מקבלות תמיכה כספית ממדינות זרות. בין האמצעים לגילוי נאות יידרשו נציגי העמותות הללו בכנסת לענוד תג מיוחד, שעליו תצוין שם העמותה שלהם.

לא בכדי בחרה שקד להכניס לשם החוק את המילה "שקיפות", הלקוחה מעולם המחאה החברתית ומעוררת בציבור קונטציות חיוביות של מינהל תקין. בפועל, זו לא יותר ממכבסת מילים צינית לחוק שנועד להמשיך את הדה-לגיטימציה לעמותות שמאל ולשמאל בישראל בכלל. החוק אינו מזכיר כמובן את המילה "שמאל", אבל אין בכך צורך: מצב העניינים בישראל הוא כך שעמותות [רבות] משמאל, שתומכות בקידום פתרון עם הפלסטינים, זוכות למימון ממשלות זרות בעיקר ממערב אירופה ומארה"ב. עמותות ימין מקבלות בדרך כלל כספים מאנשים פרטיים, והצעת החוק לא עוסקת בתרומות כאלה.

שקד מבקשת לסמן את ארגוני השמאל בסוג של אות קין, כך שהשם המתאים ביותר לחוק הפופוליסטי שלה הוא "חוק הסלקציה". שרת המשפטים אפילו לא חשבה לעכב מעט את החוק המפלג והמסית הזה, ולא לפרסמו בסמיכות לציון יום השנה העשרים לרצח רבין [י''ב בחשוון ה'תשנו''ו]. במקום זה, היא בחרה לשגר אותו כחץ רעיל אל ליבת הדמוקרטיה הישראלית. גם אם החוק לא יעבור בסופו של דבר, הנזקים כבר נעשים בעקבות השיח המתלהם והמשתלח נגד ארגוני השמאל שחולל פרסום ההצעה. נציגי עמותות השמאל מיהרו לגנות ולהתגונן בתוכניות האקטואליה בכלי התקשורת, ומנגד בימין תקפו אותם עם אחת ההאשמות הקשות שאפשר להאשים אנשי ציבור בימים אלה: שהם נגד "שקיפות".

אין זו הפעם הראשונה בה שקד מנסה לקדם חוק שיפגע בארגוני השמאל. היא עשתה זאת בקדציה הקודמת כחברת כנסת, אז הגישה שתי הצעות חוק דומות יחד עם רוברט אילטוב מישראל ביתנו. באחת מהן היא ניסתה להטיל מיסוי מיוחד על עמותות שמאל הממומנות על ידי ממשלות זרות. למרבה המזל החוק לא קודם עקב התנגדותם של שרי יש עתיד והתנועה. אולם שקד, שהחלה את הקריירה הפוליטית שלה יחד עם שר החינוך נפתלי בנט כמייסדי תנועת "ישראל שלי" - ארגון ימין חוץ פרלמנטרי - הגישה נוסח דומה פעם נוספת. גם הצעה זו נפלה יחד עם הממשלה הקודמת.

כעת, כשרת המשפטים שעומדת בראש ועדת השרים לענייני חקיקה וכחלק משמעותי מממשלת הימין של נתניהו, היא עושה ניסיון שלישי. הפעם סיכויי ההצלחה שלה טובים. באין שומרי סף בממשלה כמו ציפי לבני ויאיר לפיד, או שרי ליכוד ליברליים כמו דן מרידור ובני בגין, אין מי שיעצור את "חוק השקיפות" שידרדר את ישראל צעד נוסף אל עבר הקו האדום הדמוקרטי.

הצעת החוק הזאת הוגשה על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי לפני כחודשיים, ושקד כעת פרשה עליה את חסותה. בכך היא שדרגה את מעמדה והפכה אותה להצעת חוק ממשלתית, שלא צריכה לעבור את משוכת ההצבעה הטרומית בכנסת והליכים ביורוקרטיים נוספים. בנוסף, ההצעה צפויה להינות מרוב אוטומטי במליאה בשל תמיכת הקואליציה.

הצעת החוק מבקשת להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור אשר עיקר מימונן - יותר ממחצית מהתקציב שלהן - מגיע מתרומות של מדינות זרות. על פי הצעת החוק, עמותה כזאת תחויב לציין זאת בפרסומים ובדו''חות הזמינים לציבור. כמו כן, בכל פנייה של העמותה לנבחר ציבור, היא תחויב לציין את העובדה בדבר המימון הזר. בנוסף, נציגי העמותה בבואם לכנסת יחויבו לענוד תג זיהוי שבו יפורטו שמותיהם ושם העמותה שהם מייצגים. על פי ההצעה, עמותה שתפר את אחד מסעיפי החוק תיקנס בכ-30 אלף שקלים.

שקד מסבירה שהתמיכה הכספית של מדינות זרות בעמותות הפועלות במרחב הפנים ישראלי חותרת תחת ריבונותה וצביונה של מדינת ישראל, ומערערת על סמכותה של הממשלה שנבחרה על ידי הציבור. לדבריה, "ראינו כיצד דו"ח החקירה של האו"ם שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ופגיעה מכוונת באזרחים במבצע צוק איתן התבסס על עדויות מרכזיות של ארגונים ישראלים כמו בצלם, שוברים שתיקה ועדאללה".

הצעת החוק הזאת חוללה סערה, שספק אם שקד הייתה מופתעת ממנה. כשגולש פרסם ברשתות החברתיות תמונת טלאי צהוב שעליו הכיתוב "שמאלני", היא קפצה על כך כמוצאת שלל רב. בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה לגלגה: "שקיפות על מתווה הגז והצבעות בוועדת שרים – כן. שקיפות על התערבותן של מדינות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל - לא. יש שקיפות שהשמאל אוהב ויש שקיפות שהוא שונא. יש הסתה אסורה ויש הסתה מותרת".

הסגנון המשתלח הזה של הביקורת נגד הצעת החוק סייעה לשקד להימלט מהצורך לתת תשובות ענייניות לשאלות קשות. למשל, מדוע צריך לסמן את הלוביסטים מתנועות השמאל בתג מיוחד בכנסת בשעה שכל הלוביסטים כבר מסומנים מעצם תפקידם? ובכלל, כל עניין השקיפות הוא מטעה במכוון: כל עמותה בישראל, כולל "בצלם", מפרסמת על פי חוק את כל מקורות המימון שלה ומגישה רשימת תורמים לרשם העמותות ולמבקר המדינה. בנוסף, אותן ממשלות זרות תורמות לישראל גם לצורכי מחקר, מדע, בתי חולים וספריות, אז מתי מדינת ישראל מעוניינת בכסף הזה ומתי לא?

אין דרך אחרת להגדיר את החוק, אלא כרדיפה פוליטית, מקרתיסטית, כוחנית, מכוערת ופרועה, שמזכירה משטרים שעדיף לשכוח מהם. ההצעה של שקד אינה מופנית רק נגד עמותות שמאל, אלא נגד השמאל בכלל. היא לא נועדה להגן על ישראל ממעורבות של ממשלות זרות, אלא רק להגן על הימין. שקד בעשותה כן כבר הרוויחה את נקודות הזכות שלה בימין הקיצוני. למרבה הצער, אין אף שר בממשלה הזאת שיפעל לעצור אותה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ngo, israeli right wing, israeli politics, israeli foreign policy, foreign aid, benjamin netanyahu, b'tselem, ayelet shaked

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept