בנימין נתניהו צודק. ישראל היא באמת מקום די מסוכן. אלפי טילים של החיזבאללה מכוונים ליישובי הצפון. התגברות ירי הרקטות על אזור עוטף עזה לקצב שלפני מבצע צוק איתן היא שאלה של זמן. ברמת הגולן אפשר לשמוע את הדי המלחמה שהצבא הסורי מנהל נגד האופוזיציה, או מול המיליציות של דאע"ש. השכנה המזרחית ירדן כורעת תחת נטל הפליטים מסוריה, וראש הממשלה הבטיח לבנות גדר לאורך הנהר, כדי לחסום את דרכם של טרוריסטים חמושים. אפילו חוף הים היה נתון עד לאחרונה להתקפה ארסית של מדוזות. וכל זה בלי להביא בחשבון את העמקת ההגמוניה של איראן באזור, מאז שהסכם הגרעין שנחתם בווינה יצא לדרך. מקור דיפלומטי בכיר גילה בסוף השבוע לאל-מוניטור כי שר ההגנה של איראן יקיים בימים הקרובים בבייג'ין פגישת תיאום עם עמיתיו מרוסיה ומסין. כל זה קורה בשעה שהמלחמה שמעסיקה יותר מכל את ארצות הברית, נותנת החסות של ישראל, היא מלחמת הבחירות לבית הלבן בשנה הבאה.
רשימת הסכנות הללו, האורבות לפתחה של ישראל, יכולה להדיר שינה מעיניהם של אנשים מן היישוב. אבל שיחת היום במועדון הספורט, בתור לבנק ובסופרמרקט, היא סכינים, אבנים ומכונית נהוגה בידי מתנקש. בתקופת האינתיפאדה השנייה [2005-2000] ניתן היה להאשים את "פושעי אוסלו", שחתמו על הסכם אשר אפשר לרשות הפלסטינית לצייד את שוטרי רמאללה ועזה בנשק חם. היום, רוב המחבלים והמחבלות נושאים ליד הסכין תעודת זהות ישראלית. את האבנים מיידים נערים שנולדו ב"עיר שחוברה לה יחדיו" ונהפכה ל"עיר שחובלה לה יחדיו".