ישראל פולס

דריכות בישראל לקראת ה"פצצה" של אבו מאזן

p
המחבר
בקצרה
יו"ר הרשות הבטיח הכרזה דרמטית בנאומו בעצרת האו"ם בסוף החודש. לאל-מוניטור נודע שבכוונתו להציב אולטימטום: הקפאת ההתנחלויות או העברה לישראל של האחריות הביטחונית על כל הגדה

ביום רביעי הבא (30 בספטמבר) העיניים יהיו נשואות אל בימת העצרת הכללית של האו"ם, והאוזניים יהיו קשובות לנאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן). בראיון שפורסם בעיתון אל-קודס אל ערבי היוצא לאור בלונדון (17 בספטמבר), הבטיח עבאס כי הנאום יכיל "פצצה". אמר ולא פירש. הוא היה מוכן לגלות רק שהיא תתייחס לתהליך המדיני ולהפרות הישראליות של הסכם אוסלו, אשר בימים אלה מלאו לו 22 שנה. ביום שלישי (22 בספטמבר) פורסם בהארץ  כי בפגישה שקיים בימים האחרונים בפאריז עם דיפלומטים ישראלים בדימוס, אמר הנשיא הפלסטיני כי "הנאום יהיה חמור, כי המצב חמור".

עם זאת, עבאס דחה את השמועות שהוא יודיע בנאום על פירוק הרשות הפלסטינית. הוא הכחיש גם את הידיעות  בדבר כוונתו לבטל את הסכמי אוסלו. מקור ישראלי המקורב לצמרת הפלסטינית אמר לאל-מוניטור, כי בסביבתו הקרובה של עבאס קיימת התנגדות עזה לצעדים הללו. הרשות, שהוקמה ופועלת מתוקף הסכמי אוסלו, היא המפרנסת העיקרית של כלכלת השטחים. המדינות התורמות (AHLC) מזרימות מדי חודש מליוני דולרים (יותר ממיליארד דולר לשנה) לחשבון הבנק של הרשות. פירוק הרשות ינתק את 160 אלף עובדיה מתקציבי הקהילה הבינלאומית.

אם לא ביטול הסכמי אוסלו, כולל פירוק הרשות הנובעת מאותם הסכמים, מה יכולה להכיל אותה "פצצה"? ישראל הרשמית הודיעה כבר לפני שנתיים, כי פנייתם של הפלסטינים לאו"ם, שבעקבותיה התקבלה הרשות  בארגון כחברה שאינה מדינה, מהווה הפרה של ההסכמים.

ומה קרה מאז? לא כלום. בספטמבר אשתקד התפייט עבאס מעל במת האו"ם על "צלצולי שעת העצמאות של פלסטין" והודיע כי הרשות החליטה לפנות לגופי האו"ם "במטרה להביא לסיום הכיבוש ולהשיג שלום". הרשות התקבלה אמנם בשנה החולפת למספר גופים של האו"ם, אך פעמוני החרות של פלסטין שתקו. בינואר השנה הגישה הרשות לבית הדין הפלילי בהאג בקשת הצטרפות רשמית. התובעת, פאטו בנסודה, פתחה בבדיקה מקדמית של החשדות על פיהן ישראל ביצעה פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים. גם המהלך הזה לא קירב את סיום הכיבוש ופעמי השלום. 

אז מה יעשה את הנאום באו"ם - אולי האחרון שעבאס יישא בפורום זה - ראוי לתואר "חמור", או "פצצה"? מדוע צריך בכלל להתרגש מהנאום הזה? לפי סקר שפרסם בשבוע שעבר מרכז המחקר הפלסטיני בראשותו של ד"ר חליל שקאקי, הנואם כבר אינו מייצג את עמו. מידת שביעות הרצון מתפקודו של הנשיא צנחה מ-50 אחוזים בסקר הקודם, שנערך בחודש יוני, ל-44 אחוזים. אילו היו מתקיימות היום בחירות לנשיאות בשטחים, ראש ממשלת חמאס לשעבר, איסמעיל הנייה, שמתנגד לפתרון שתי המדינות, היה מקדים את עבאס  בחמישה אחוזים (בכלל השטחים 49 לעומת 44,  ובגדה 49 לעומת 42).

לראשונה, שיעור המתנגדים לפתרון שתי המדינות גדול משיעור התומכים בו (51 לעומת 48). נתון זה קשור מן הסתם לממצא נוסף, על פיו שני שליש מהנשאלים סבורים שגידול ההתנחלויות סתם עליו את הגולל. מקובל לחשוב שבהעדר התקדמות להסדר שתי המדינות, רוב הציבור הפלסטיני יתמוך בפתרון של מדינה אחת, שתקיים שוויון זכויות בין יהודים לערבים. בתשובה לשאלה לגבי הצעד הבא, לאחר ירידת פתרון שתי המדינות מסדר היום, הסקר מראה שפתרון מדינה אחת זוכה לתמיכה נמוכה (30 אחוזים בעד לעומת 69 אחוזים נגד). זאת בהשוואה ל-57 אחוזים שתומכים במקרה כזה בחזרה לאינתיפאדה מזוינת.

התנגדות אלימה לכיבוש אינה מפחידה את ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו הזדמנות מצוינת לגייס את המילה "טרור" - הסוס שעליו רכב כל הדרך לפסגה (אל לשכת ראש הממשלה). ממרום מושבו הוא מתבצר מאחורי חומת ההתנחלויות, הגרעין האיראני והקיפאון המדיני. מה שמטריד את מנוחתו של נתניהו הוא המידע ש"הפצצה" שעבאס ויועציו שוקדים על בנייתה תיטול מידיו את הטיעון הבטחוני, שכן הוא לא יוכל לטעון יותר שהרשות אחראית לפיגועים.

על פי המידע שהגיע לאל-מוניטור, עבאס יציב בפני נתניהו אולטימטום: אם בתוך זמן קצוב ישראל לא תקפיא את ההתנחלויות ותכיר ביוזמה הערבית ובגבולות 67' כבסיס למו"מ, הרשות תחזיר לידיה של ישראל את האחריות הביטחונית על כל הגדה המערבית. ממילא כוחות הביטחון של ישראל נכנסים ויוצאים בערי הגדה ככל העולה על רוחם. בית המשפט העליון אף קבע החודש כי לשלטונות ישראל יש סמכות להרוס מבנים פלסטיניים גם בשטחי A ו-B,  הנתונים לאחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית. הצעד הבא יהיה ויתור על מדינה פלסטינית עצמאית, לטובת תביעה לשוויון זכויות לכל הפלסטינים החיים תחת שלטון ישראל. לפי נתונים של סוכנות הביון האמריקאית (CIA) מספטמבר, מספר היהודים שחיים בין הים התיכון לירדן זהה כמעט למספר הפלסטינים (כ-6.2 מיליון).

כבר באוגוסט 2008 אמר לי נשיא אוניברסיטת אל קודס, פרופסור סרי נוסייבה, שאם לא תהיה פריצת דרך במשא ומתן המדיני בתוך שנה "לא יהיה מנוס מתביעה למדינה אחת. מה שיש לנו היום הוא הרע משני העולמות". שבע השנים של דשדוש במקום וצעידה לאחור חלפו מאז. האינטלקטואל הפלסטיני, שניסה לקדם את פתרון שתי המדינות (ללא זכות השיבה לישראל) ביחד עם ראש השב"כ והח"כ לשעבר, עמי אילון, הוסיף ואמר אז כי "במוקדם או במאוחר, בעוד 50, 100 או 200 שנה, נחיה בשלום, במסגרת של מדינה אחת, שתי מדינות, קונפדרציה או סידור אחר.'' "השאלה היחידה", חתם נוסייבה, "היא כמה כאב נסב זה לזה עד שנגיע לשם". השאלה הקשה הזאת שמלווה אותנו עשרות שנים, תוסיף מן הסתם להדהד במלוא עוצמתה גם לאחר "הפצצה" שתוטל בשבוע הבא באו"ם. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: un general assembly, two-state solution, palestinian authority, palestinian-israeli peace process, palestinian-israeli conflict, oslo accord, mahmoud abbas, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept