Palestine Pulse

הפלסטינים בארץ ומחוצה לה שומרים אמונים לשמלת הכלולות המסורתית

p
המחבר
בקצרה
פלסטינים משיקים יוזמות ברחבי העולם כדי להוכיח ששמלת החינה, השמלה שלובשת הכלה הפלסטינית בטקס החינה, ביום שלפני נישואיה, היא שמלה פלסטינית מסורתית, ולא שמלה ישראלית.

רמאללה, הגדה המערבית – דימה אחמאד מרמאללה התארסה בשנת 2014. לקראת יום נישואיה החודש [אוגוסט], מכינה עתה אִמה את שמלת החינה שרקמה במו ידיה לבתה. זה המנהג המקובל בקרב הפלסטינים במרכז הגדה המערבית ובדרומה.

לשמלה הפלסטינית יש משמעות מיוחדת, וגם פלסטינים שהיגרו ממולדתם שומרים אמונים למנהגיהם ובכלל זאת, לשמלה המסורתית שלובשת הכלה הפלסטינית בערב החינה.

טקס החתונה הפלסטיני נמשך יומיים. היום [או הערב] הראשון ידוע בשם ערב החינה, ובו נערכות שתי מסיבות נפרדות, לכלה ולחתן. לאחר מכן, משפחת החתן מבקרת בבית משפחת הכלה כשבידיה חינה, ואם החתן מורחת את החינה על פני הכלה. בערב זה, הכלה לובשת את שמלת החינה.

טקס הכלולות הרשמי נערך בערב שלאחר מכן. בערב זה, הכלה לובשת שמלה לבנה, והנשים במשפחת החתן לובשות שמלות רקומות.

אם כי שמלת החינה עלולה להיות יקרה יחסית – מחירה מגיע לעתים ליותר מ- 5,700 ש"ח – הכלה או אמה נוהגות לקנות או לתפור בעצמן שמלת חינה במסגרת ההכנות לחתונה. אמהות לכלות עושות כל מאמץ כדי לרקום לבנותיהן את שמלת החינה היפה ביותר, וכל אחת בדרכה מנסה להוסיף את המגע האישי שלה, על ידי שילוב חרוזים בשמלה, שזירה של מגוון חוטי רקמה או בחירה באריג מסוג מיוחד. לעומת זאת, האחיות והאמהות של הכלה והחתן וקרובות המשפחה האחרות שלהם לובשות שמלות יקרות פחות במהלך טקס הכלולות.

דימה אחמאד סיפרה שהשמלה שלה עלתה 4,500 שקל, מאחר שאמה תפרה אותה מקטיפה סגולה, ושילבה בה חוטי משי ורודים וחרוזים כדי לעצב שמלה "מלכותית" דומה לזו שאמה שלה לבשה [בטקס כלולותיה] 30 שנה קודם לכן.

אחמאד רואה בשמלת החינה הפלסטינית חלק מהמורשת התרבותית שלה.

"אמנם, השמלה הזו יקרה יותר משמלות שנלבשות באירועים אחרים, שיכולות להיות נאות ואופנתיות יותר, אך יש בה משהו מיוחד. ללא השמלה, הכלה לא תחוש שזה אכן טקס הכלולות שלה. היא מייצגת בדיוק מה שמייצגת שמלת הכלה הלבנה", אמרה אחמאד בשיחה עם אל-מוניטור.

זאהא המדן, הבעלים של רשת החנויות אום סאוסאן לרקמה מסורתית, שהסניף הראשי שלה נמצא ברמאללה, סיפרה שכל הכלות בדרום ובמרכז הגדה המערבית לובשות את השמלה הפלסטינית [המסורתית בערב החינה]. "המנהג נשמר בערים ובכפרים גם יחד. התופעה הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, והיא רווחת כיום גם בקרב הדור הצעיר", אמרה המדן.

בשיחה עם אל-מוניטור הוסיפה וסיפרה המדן ששמלת הכלה שונה מהשמלות שלובשות הנשים האחרות בטקס החתונה, אם מצד החתן ואם מצד הכלה, שכן היא מעוצבת באופן אישי, ומתייחדת בצבעה ובגזרתה. שמלת הכלה עשירה ברקמות ושזורה בחרוזים, המעניקים לה נופך אישי. השמלה יכולה להיות מעוצבת בהשראת דגמים ישנים או ברוח מודרנית יותר. המדן ציינה שהיא למדה את רזי הרקמה המסורתית האותנטית, על כל סוגי התפרים [והעיטורים] שלה, במסגרת עמותת אנעאש אל-אוסרה, באל בירה, קודם שפתחה את החנות הראשונה שלה. תפרי רקמה מסורתיים אלה הם הבסיס לכל שמלה. יש כלות שמעדיפות ללבוש לטקס את השמלה שלבשה אמן או סבתן, ואילו אחרות מבקשות להוסיף רקמות לשמלת האם.

המדן הוסיפה ואמרה שבקרב פלסטינים שהיגרו ממולדתם, יש המייחסים משמעות רבה אף יותר לשמלה המסורתית מזו שמייחסים לה בני עמם שחיים בארצם.

באסימה עזאם משכם, המתגוררת מזה 30 שנה באיחוד האמירויות הערביות, לא ויתרה על קיום טקסי חינה מסורתיים לבנותיה שבאו בברית הנישואים שם. לשמלה יש תפקיד מרכזי וחשוב ביותר בטקס. בשיחה עם אל-מוניטור אמרה עזאם: "שלוש מבנותיי נשואות, וכל אחת מהן לבשה שמלה מיוחדת משלה בטקס. אפילו את שמלת החינה שלבשה אשתו המרוקאית של בני רקמתי במו ידי כאשר ביקרתי את משפחתי בשכם."

עזאם הוסיפה ודיברה על ההיבט הייחודי של הטקסים שערכה לבנותיה: "כולנו חשנו כאילו אנחנו נמצאים בפלסטין. הכלה הופיעה לבושה בשמלה הפלסטינית, וגם את טקסי החינה האחרים קיימנו. זה מאפשר לנו לשמר את זהותנו הלאומית בארצות זרות, הרחק ממולדתנו."

כדי לענות על הביקוש הגבוה לשמלה הפלסטינית המסורתית בארצות חוץ, ובמיוחד בארצות הברית, פתחה המדן חנויות בשיקגו ובקליפורניה, שבהן מוצגות כמה מהשמלות שעיצבה. היא מפרסמת את עיצוביה גם בעמוד הפייסבוק שלה, שאליו היא מעלה תמונות של שמלות חינה. אם השמלה המבוקשת אינה זמינה בחנויות אלה, המדן עורכת שיחה טלפונית עם הכלה המיועדת כדי לברר מה הם הצבעים המועדפים עליה ומהי המידה הנדרשת. כאשר השמלה מוכנה, המדן שולחת אותה לאחת מהחנויות שלה בארצות הברית. אם ההזמנה מגיעה ממדינה אחרת, היא נשלחת ישירות לבית הכלה.

סאמא נור-א-דין קנתה את שמלת הכלה שלה מהחנות של המדן בשיקגו. ואם כי היא עצמה נולדה וגדלה בארצות הברית ומעולם לא ביקרה בפלסטין, משפחתה עמדה על כך שטקס הכלולות שלה, שהתקיים בדצמבר 2014, ייערך לפי כל כללי המסורת הפלסטינית.

ראנא האפז, אחותה של נור-א-דין, סיפרה בשיחה עם אל-מוניטור: "לבישת השמלה הפלסטינית המסורתית בטקסי כלולות היא אחד ההיבטים הבולטים ביותר המאפיינים את הזהות שלנו, שבה אנחנו דבקים ושאותה אנחנו משמרים. אפילו ילדות קטנות לובשות שמלות פלסטיניות מסורתיות, ועונדות את כל האביזרים הנלווים."

היג'אז ציינה שטקסי חתונה הם בין האירועים החשובים ביותר שבהם ניתן להציג לראווה את השמלה הפלסטינית. היא פועלת להעלאת המודעות לנושא בקרב בני הדור הצעיר, התוהים לנוכח העניין שמגלות משפחותיהם בנושא. מאמציה מופנים בעיקר למשפחות פלסטיניות החיות בניכר ואשר מבקשות לחדש את הקשר למורשתן הלאומית ולשמר את מעמדה של השמלה בתרבותם.

מאמר זה מהווה חלק מסדרת המורשת התרבותית המזרח תיכונית שלנו, באוגוסט 2015. כדי לקרוא עוד מאמרים מהסדרה, אנא לחצו כאן.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: west bank, tradition, palestinian women, palestinian society, palestinian culture, nablus
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept