הרצח במצעד הגאווה: החרדים לא לוקחים אחריות

בקהילה החרדית הזדעזעו מרצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, אבל רוב הקולות מתערים מאחריות ציבורית על המעשה: "לא הסתנו, לא הפגנו, ולא עודדנו מעולם שימוש באלימות".

al-monitor .

נושאים מכוסים

yishai schlissel, yahadut hatorah, ultra-orthodox, lgbt, judaism, homosexuals, gay rights

אוג 5, 2015

התקיפה שביצע החרדי ישי שליסל במצעד הגאווה בירושלים ב-30 ביולי, בה רצח את הנערה שירה בנקי בדקירת סכין ופצע חמישה צעירים נוספים, לא רק שהחרידה את הציבור החרדי, אלא גם תפסה אותו לא מוכן: אם הדת היהודית אוסרת על רצח ועל פגיעה מכל וכל, איך קרה שאדם מתוככי המגזר החרדי, בשר מבשרה ומי שגדל במוסדותיה, הגיע למצב שבו הוא תוקף בסכין משתתפים במצעד הגאווה - בפעם השנייה בעשר שנים - לטענתו ממניעים דתיים.

השאלות המרכזיות שהרחוב החרדי שואל את עצמו בימים אלו הן: האם מעבר לגינוי המוחלט למעשה הרצח, הקהילה נושאת באיזושהי אחריות לאירועים? האם לעובדה שהרוצח גדל והתחנך במוסדות חרדיים, ולטענתו הושפע מעקרונות דתיים, יש חלק כלשהו בעידוד האלימות שהובילה לרצח?

אלו הטוענים כי לחברה החרדית אין סיבה לקחת אחריות על מקרה שליסל, נשענים על העובדה שהחינוך החרדי אינו מסית באופן פעיל נגד הקהילה הלהט"בית. מאז 2008, אחרי כמה ניסיונות כושלים בשנים קודמות, הקהילה אינה יוזמת יותר הפגנות או עצרות נגד מצעד הגאווה. גם לא היו כמעט התבטאויות נגד הארגונים הגאים ופעילותם מצד ההנהגה החרדית - הן הרבנית והן הפוליטית.

מאידך, הציבור החרדי הרי מתנגד נחרצות לקהילת הלהט"ב, על בסיס האיסור ההלכתי האוסר מכל וכל אורח חיים כזה. העובדה שמצעד הגאווה עדיין מכונה "מצעד התועבה" בקרב רבים בקהילה החרדית עלולה, לטענתם של אחרים, להכשיר את התפתחותם של גורמים אלימים.

במאמר בכותרת "אבל אשמים אנחנו" שפורסם השבוע באתר החרדי כיכר השבת ועורר סערה במגזר, ביקר היועץ האסטרטגי החרדי אשר גולד את היחס בציבור שלו לקהילת הלהט"ב – יחס שהוביל, לטענתו, לרצח הנורא. "ישי שליסל, הזוי ככל שיהיה, מנותק ככל שיהיה, דקר בשם אלוקי ישראל", כתב גולד, "בשם אותה השקפה נפסדת, המכנה עצמה 'חרדית', שהסבה כל כך הרבה נזק, פנימי וחיצוני, לציבור שלנו. כששליסל דקר, בראשו ריצדו אותם פאשקווילים [שהופצו ברחובות ירושלים נגד המצעד]".

גולד סירב להתראיין לאל-מוניטור בטענה כי הדיון באחריות החברה החרדית לרצח צריך להתנהל בתוכה ולא בזירות כלליות, אולם ציין כי הוא עומד מאחורי הדברים שכתב במאמר.

מקולות בתוך הקהילה עולה הרושם כי הציבור בחלקו הגדול אינו מזדהה עם טיעוניו של גולד. "ממתי אנחנו צריכים לקחת אחריות על מעשיהם של משוגעים", אומר חיים בריזל, בן 41, גבאי בית כנסת בירושלים. "המניעים שלו הם טירוף, ההצדקה שלו היא הדת. הדת לא צריכה להתנצל על כך שמשוגעים מנצלים אותה לרעה. באותה תורה שבה כתוב נגד משכב-זכר, כתוב גם לא תרצח. זו ההוכחה שהאדם סובל מחוסר יציבות קיצוני ששיבש לו את שיקול הדעת".

לדברי בריזל, "נמשיך לקרוא למצעד הזה מצעד התועבה, כי המעשה הזה מוגדר בתורה כ'תועבה', ואנחנו מתנגדים אידיאולוגית לתנועת ההחצנה של התופעה ורואים בה סטייה פסולה מדרך הישר ופגיעה בקיום העולם. אבל מכאן ועד תקיפה הדרך ארוכה, ועובדה שמלבד אותו מטורף, מעולם לא יצא רוצח מהמגזר החרדי ששלף סכין על מנת לרצוח בטיעון דתי. מעולם לא רצחנו מחללי שבת, מעולם לא רצחנו אנשים שאוכלים טרף, ואין לנו כל סמכות להעניש מי שלא הולך לפי דרך התורה, כל הדיבורים בתקשורת על כך הם הסתה נגד המגזר החרדי".

בסקר אינטרנטי שביצע כיכר השבת נשאלו גולשי האתר אם החרדים צריכים להתנצל על המעשה של שליסל. עד לכתיבת שורות אלה, 64 אחוזים מהמצביעים בחרו בתשובה: "לא! הוא מטורף עצמאי שלא מייצג אף אחד". רק כ-13 אחוזים בחרו בתשובה: "חייבים, הוא משויך בתקשורת לציבור החרדי".

בעיתונות החרדית הממסדית [הכתובה] סיפור התקיפה כלל לא הוזכר, אפילו לא בהשמטת הסיטואציה וזהות המשתתפים. העיתונות החרדית אינה מסקרת אירועים פליליים, ואינה מסקרת כמדיניות את פעילות קבוצות הלהט"ב. הרציונל שעומד מאחורי הרעיון שלא לפרסם פלילים ותופעות שנתפסות כשליליות במגזר הוא ההבנה שחשיפה מייצרת השפעה. כלומר, חשיפה עקבית לפלילים, או במקרה הזה לקהילה הגאה, מייצרת לגיטימציה מסוימת לדבר שאסור על פי ההלכה.

עם זאת, הרב שלמה עמאר, הרב הראשי לישראל לשעבר, והרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, המשויכים לזרם החרדי, גינו בפומבי את האלימות נגד משתתפי מצעד הגאווה.

בזירה הפוליטית, במפלגת ש"ס גינו בפומבי את המעשים, בעוד שבמפלגה החרדית האשכנזית, יהדות התורה, נמנעו מכך. "מיותר לציין שאנחנו מגנים את המעשה הזה בתוקף, כמו שאנחנו מגנים כל מעשה רצח ואלימות", מסביר לאל-מוניטור גורם ביהדות התורה את פשר השתיקה. "אבל בסיטואציה שנוצרה, החלטנו לא להגיב כי תגובה הייתה מתפרשת כסוג של לקיחת אחריות, ולא, אין כאן לקיחת אחריות. לא הסתנו, לא הפגנו, ולא עודדנו מעולם שימוש באלימות, ואין כלל דיבור במערכת החינוך שלנו על התופעה. כנציגי ציבור, לא נגיב על כל מעשה פלילי, ובפרט על מעשה המבוסס על טירוף אישי".

הרצח של שירה בנקי מזעזע את החברה הישראלית, ומעורר שיח חברתי ערני בנוגע ליחס לקהילת הלהט"ב. למרות שיש מי שמנסה לייצר את הרושם הזה, קשה להצביע על הסתה ממוסדת בחברה החרדית לאלימות נגד קהילת הלהט"ב. יותר משהרצח מלמד על קבוצות המעודדות אלימות, הוא מספר בעיקר על מחדל משטרתי: על פריצה לעין כל של מעגל האבטחה במצעד, מצד אדם שפרצופו אמור להיות מוכר לכל שוטר ולבושו אמור למשוך תשומת לב. ובעיקר, על עצימת עין שערורייתית נוכח רוצח שמשתחרר כמה שבועות קודם לכן, לאחר שכבר עשה את אותו מעשה בדיוק, והצהיר בתקשורת שלא שינה את דרכיו ואת תפיסותיו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
האם ליברמן יצליח להמציא את עצמו מחדש?
קסניה סבטלובה | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
ממשלה צרה איננה ברירת מחדל רעה
יוסי ביילין | הבחירות בישראל | פבר 24, 2020
כך שכנע נתניהו את הימין והחרדים שהוא מקודש
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 21, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020