מפגינים בעיראק ובלבנון דורשים לקיחת אחריות

p
המחבר
בקצרה
ההפגנות בעיראק ובלבנון עשויות לרמז על סבב חדש של "אביב ערבי"; הסעודים עצרו את המוח מאחורי הפיגוע במגדלי חובאר, אבל האם זה ישפיע על מדיניות ארצות הברית כלפי איראן?

העיראקים חוזרים לרחובות

עלי מעמורי כותב השבוע: "ההרג של מונתזר אל-חליפי, שנורה בידי שוטרים ב-16 ביולי באל-מדינה שמצפון לבצרה, בהפגנה למען שיפור השירותים הציבוריים, מזכיר שוב את מותו של מוחמד בועזיזי מתוניסיה, ב-4 בינואר 2011". מותו של אל-חליפי הצית גל של הפגנות נגד השחיתות במרכז עיראק ובדרומה, והמחאה נמשכת בצורה כזו או אחרת גם היום.

רשויות הדת בנג'ף, כולל האייתוללה עלי אל-סיסטאני, תמכו אמנם במפגינים, אך מעמורי מוסיף: "בלטה במיוחד לעין העובדה שהרשויות באיראן, וגם אותן סיעות עיראקיות הידועות בנאמנותן לאיראן, התנגדו נחרצות למחאה העממית, הדפו את ההאשמות שהוטחו בהן ואף ניסו לעצור את ההפגנות. יש גם להוסיף ולציין שהמפגינים הפנו את זעמם בעיקר כלפי המפלגות הפרו-איראניות והאיסלאמיסטיות ששולטות בממשלה, בשל ביצועיהן העלובים".

מעמורי ממשיך וכותב: "המחאה המתמשכת בעיראק מאחדת בין כל הקטבים, דתיים וחילוניים, קומוניסטים ואחרים. כולם רוצים לחולל רפורמה במערכת ולבער את השחיתות שפושה בממשלת עיראק. ונראה שהממשל משתמש בסיסמאות דתיות ובאישים כמו סיסטאני כדי לנגח את המחאה העממית וליצור קרע בין המפגינים... המצב בשטח מעיד על כך שהרשויות האיראניות והסיעות הפרו-איראניות תוקפות את המפגינים ומאשימים אותם בחתרנות, בכפירה בדת ואפילו בקשרים עם דאע"ש [המדינה האיסלאמית], מתוך כוונה להגן על אותן מפלגות איסלאמיסטיות המזוהות עם טהרן.

"לאור המתקפה הבוטה של הרשויות באיראן נגד המפגינים ונגד התמיכה שהעניק להם סיסטאני, נראה שאין מנוס מעימות בין שני המחנות בשאלת הטיפול בענייניה הפנימיים של עיראק. האיראנים רוצים שעיראק תהיה שחקנית מפתח במחנה שלהם אל מול סעודיה, ואילו סיסטאני רוצה להרחיק את עיראק עד כמה שאפשר מהסכסוך האזורי המתמשך, ולאפשר לה לקבל החלטות עצמאיות במסגרת מדינה אזרחית יעילה ויציבה".

מוסטפא אל-קאדימי כותב שהפרלמנט העיראקי תומך אמנם בחבילת הרפורמות של ראש הממשלה חיידר אל-עבאדי, אבל "הקושי הגדול ביישומה אינו רק תוצאה של מחסור במומחים, במדענים ובשאר אנשי מקצוע כדי להתמודד עם הבעיות - במיוחד לאור בריחת המוחות הגדולה בעשר השנים האחרונות, כמעט בכל תחום אפשרי - אלא גם של אי-רצון מצד הפוליטיקאים בעיראק לאמץ פילוסופיה של רפורמות לטובת אחדותה של החברה".

קאדימי מוסיף וכותב שיישום הרפורמות של עבאדי מחייב הקמה של "קבוצות עבודה רציניות והגונות" מקרב חברי הפרלמנט, וגם כמה "קיצורי דרך שיובילו לשינוי אמיתי בשטח".

"עבאדי יכול להאיץ את יישום הרפורמות, אם יזכה בתמיכה נוספת של רשויות הדת, שתמכו עד עכשיו ברפורמות שהחליט עליהן, וכן אם יקבל את אישורם של הגושים הפוליטיים במדינה. כדאי לציין שנשמעו גם כמה השגות בעניין הרפורמות מצד סגן הנשיא איאד עלאווי וסגן הנשיא אוסמה אל-נוג'איפי, שרואים ברפורמות הפרה של החוקה. יישומן של הרפורמות מציב בפני הממשלה אתגרים של ממש, בהתחשב בעומק הבעיות - המבנה השלטוני הרעוע, המוסדות המתפוררים, המבוכה והבלבול וחוסר-העקביות ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, וכמובן גם השחיתות ששורשיה העמוקים מגיעים עד למערכות הרגולציה עצמן", כותב קאדימי.

מוחמד סאלח מדווח על דו''ח שהוגש לפרלמנט העיראקי ואושרר ב-17 באוגוסט, ושמואשמים בו ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מאלכי ומעל 30 פקידים בכירים בנפילתה של מוסול; לדבריו, זה עשוי להיות "נייר לקמוס" ליוזמת הרפורמות של עבאדי.

"במדינה שסועה כמו שלנו בשל העימותים, אשר השחיתות והיריבויות האישיות שוברות בה שיאים חדשים, אם עבאדי רציני בכוונתו להנהיג שיטת ממשל רעננה וחדשה, אפשר וכדאי לנצל את הדוח על מוסול כדי ליישם את הרפורמות הנחוצות כל כך", כותב סאלח.

מוחמד עלי שעבאני מדווח על התפקיד המורכב של איראן בפוליטיקה הפנימית בעיראק. נשיא איראן חסן רוחני ושר החוץ מוחמד ג'וואד זריף העניקו לעיראק עדיפות עליונה. זריף מבקר בעיראק לעתים מזומנות, ונפגש בין השאר עם האייתוללה עלי א-סיסטאני, שמוצאו איראני ושהשפעתו בעיראק עולה על זו של כל השחקנים האחרים, בהם גם קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס במשמרות המהפכה האיסלאמית של איראן.

שעבאני כותב: "בזמן שכוחו הצבאי של סולימאני גובר והולך, נדמה שהשפעתו הפוליטית נשארת מרוסנת. למעשה, האיראני המשפיע ביותר בעיראק היום הוא לדעת רבים האייתוללה עלי אל-סיסטאני. הוא צבר את כוחו לאורך שנים, אבל זכה לעלייה מטאורית במיוחד בעקבות הבליץ של דאע"ש בצפון עיראק בקיץ האחרון. נפילתה של מוסול, והמתחים הגוברים בין ממשלת כורדיסטאן העיראקית למנהיגים הסוניים, אינם הגורמים היחידים שהאיצו את מפלתו של ראש ממשלת עיראק נורי אל-מאלכי. למעשה, הגורם המשפיע ביותר היה מורת הרוח של האייתוללה. גם תמיכתו האישית של סולימאני וגם הקולות הרבים שקיבל הגוש שלו לא הצליחו להגן על מאלכי מפני נג'ף."

שעבאני מסכם ואומר, "לעת עתה, נדמה שטהרן נמנעת ממעורבות ישירה או עקיפה בסכסוך הפנימי בתוך ההנהגה השיעית בבגדאד. ואיראן תשמור כנראה על עמדתה זו, אלא אם יצא המצב משליטה; אז, ורק אז, היא עשויה להתערב כדי ליצור קונצנזוס חדש. למעשה, זו המגמה של השנים האחרונות, והיא עשויה לדרבן בתורה את ההנהגה השיעית בבגדאד להקדים תרופה למכה ולפנות מיוזמתה לאייתוללה, שמנסה להימנע מהתערבות בפוליטיקה הסיעתית. במשחק ההמתנה הזה, שעלול להפוך לנפיץ, הקורבנות העיקריים יהיו כנראה אזרחי עיראק, השקועים היום במלחמה מתמשכת נגד דאע"ש, ובמקביל סובלים מבית משחיתות ומסיעתיות".

רוחות חדשות נושבות בלבנון?

באקונומיסט מדווחים השבוע על המחאה שפרצה בביירות בחודש האחרון, כביכול בגלל האשפה שנערמה ברחובות, אף שהייתה זו רק "אמתלה" לנגע עמוק יותר שמקורו "בבסיס החוקתי והעדתי שעליו נשענת המדינה".

כמו בעיראק, גם כאן מייצגת הדרישה לרפורמות ולנטילת אחריות מגמה מעודדת של אחדות עדתית, באזור שבו קווי השבר האתניים והדתיים, המלחמות המתווכות ושפיכות הדמים הם שמגדירים לא פעם את המפה הפוליטית.

באל-מוניטור דיווחנו עוד ב-2014: "אזרחי לבנון מוצאים היום מטרה משותפת, ומתאחדים סביב אג'נדה חדשה, אולי אפילו תנועה חדשה, המבוססת על כל החוליים החברתיים והכלכליים שמתפרצים סופסוף להפיכה עממית שהגיעה זמנה, ושקוראת לסדר חברתי חדש - כזה המבוסס על סדר עדיפויות לאומי, ולא סיעתי או עדתי".

סאמי ג'ומאייל, חבר פרלמנט לבנוני ובכיר במפלגת הכתאיב, דיבר גם הוא על אותה מגמה כשאמר לאל-מוניטור בדצמבר 2013: "אנחנו צריכים לדבר על השחיתות במדינה. על האופן שבו היא מנוהלת. על הכל, על השחיתות ועל המערכת כולה... ביזור הוא המפתח לעצירת המאפיה הזו שתפסה מונופול על מקורות העושר ומחזיקה את האזרחים כבני ערובה. וזה בדיוק המצב, כי יש לנו היום אנשים ספורים ששולטים במדינה כולה, מחזיקים בכל עמדות הכוח ומשתמשים בכספי הציבור. זה קל מאוד. אתה תצביע לי, ותקבל כל מה שאתה צריך. אבל אם לא תצביע לי, לא תקבל שום דבר. ככה מתנהלת המדינה".

תפיסתו של המחבל מחובאר בידי הסעודים היא צירוף מקרים?

ברוס רידל כותב השבוע על עיתוי תפיסתו בידי הסעודים של אחמד איברהים אל-מועאסיל, המוח מאחורי פיגוע הטרור של 1996 בחובאר, שבו נהרגו 19 חיילים אמריקאים.

במאמר המערכת מ-28 באוגוסט, דוחק הוול סטריט ג'ורנל בקונגרס "לפקוח עיניים. מהפיגוע של 1938 בבסיס הנחתים בלבנון, דרך מגדלי חובאר ועד מטעני הנפץ המאולתרים מתוצרת איראן שגבו את חייהם של רבים מחיילינו בעיראק ובאפגניסטן, איראן ושלוחותיה מעולם לא היססו לשפוך דם אמריקאי".

רידל, ששירת ב-1996 כעוזר למזכיר ההגנה, והגיע לזירה במגדלי חובאר תוך שעות מהפיגוע, תוהה האם היה זה צירוף מקרים שהסעודים תפסו את מועאסיל דווקא כעת, כמעט 20 שנה לאחר מעשה, ובעיצומו של הדיון בקונגרס על הסכם הגרעין עם איראן ("תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה", JCPOA). הוא כותב: "מועאסיל הסעודי היה בכיר בחיזבאללה ואיש הקשר של הארגון עם האיראנים. הוא בוודאי יודע היטב מי בטהרן היה מעורב במזימה. אם ישתף פעולה (אף שזה בסימן שאלה גדול), הוא עשוי לבסס את שרשרת הפיקוד [של הפיגוע]. גם בתרחיש הסביר יותר, שבו חקירתו של מועאסיל תודלף לתקשורת באופן סלקטיבי, זה עדיין עלול לעורר שאלות מביכות ומסוכנות מאוד על תפקידו של [המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי] חמינאי. הבשורה על תפיסתו של מועאסיל עלולה לעורר במקביל תהייה מדוע הסתיים דווקא עכשיו המצוד בן 20 השנים אחריו. העיתוי בהחלט מעורר חשד. האם נועדה הבשורה להזכיר לאמריקאים היסטוריה ארוכה של מעורבות איראנית בטרור, רגע לפני שמגיע לשיאו הדיון בקונגרס על הסכם הגרעין עם איראן? הסעודים חוששים מאוד שההסכם ישים קץ לבידודה של איראן ויחזק את יכולתה להמשיך ולבחוש באזור כולו. בריאד שמרו עד כה פחות או יותר את החששות לעצמם, אך בה בעת הם שקועים עמוק במלחמה מתווכת מול איראן בתימן. גם אם מועד מעצרו של מועאסיל הוא אכן צירוף מקרים, ההחלטה להדליף את הבשורה דווקא עכשיו נועדה מן הסתם להטות את הכף בדיון".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ayatollah ali khamenei, saudi arabia, protests, nouri al-maliki, khobar towers, haider al-abadi, beirut, ali al-sistani, ali khamenei
אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept