ישראל פולס

צבי האוזר: על העולם להכיר רשמית בסיפוח הגולן לישראל

p
המחבר
בקצרה
בראיון לאל-מוניטור אומר מזכיר הממשלה לשעבר כי "סוריה כמדינה מאוחדת גמורה". כדי למנוע את השתלטותם של גורמי ג'יהאד הוא קורא להכיר בישות דרוזית עצמאית, וטוען שהנוכחות הישראלית ברמת הגולן חיונית ליציבות האזורית

ההתנגשויות הגוברות בין מתנגדי אסד לדרוזים בדרום סוריה בשבועות האחרונים הביאו לדיון ציבורי חסר תקדים בישראל בנוגע למדיניות הרצויה כלפי משבר זה. צבי האוזר, לשעבר מזכיר הממשלה, מונה בראיון לאל-מוניטור כמה צעדים הדרושים להחזרת היציבות לאזור ולמניעת עלייתם של גורמים ג'יהאדיסטיים. לדבריו, בראש ובראשונה, על ארה"ב והמערב להכיר בסיפוח הישראלי של רמת הגולן, ולפעול לייסוד ישות דרוזית עצמאית בסוריה.

אל-מוניטור: כיצד אתה מתייחס להתפתחויות הזמן האחרון בדרום סוריה?

האוזר: ישנה מציאות חדשה במזרח התיכון, שאנו מתחילים להבחין רק עתה בקווי המתאר המלאים שלה. במציאות חדשה זו, קיומם של גבולות ואף של מדינות, שהיו מובנים מאליהם משך כמאה שנים, מאז הסכמי סייקס-פיקו וסופה של מלחמת העולם הראשונה, מוטל עתה בספק רציני.

אל-מוניטור: מהי "מציאות חדשה" זו?

האוזר: באופן טבעי, היבטים רבים של המצב החדש הם עדיין בהתהוות, ולא כל ההשלכות באו עדיין לידי ביטוי מלא. אך מה שכבר ברור לעין כל, למשל, הוא שהמציאות שהייתה קבועה מזה עשורים רבים במדינות כמו עיראק וסוריה, חלפה לבלי שוב. שינויים משטריים, עלייתן של קבוצות כוח חדשות המבוססות על מרכיבים דתיים ושבטיים, תזוזות אוכלוסין כפויות משמעותיות, שינויים למעשה בגבולות קיימים והתגבשות אזורים אוטונומיים המוגדרים על בסיס זהות אתנית – בין אם בחלקים של מדינה אחת ובין אם באופן החוצה קווי גבול ישנים בין מדינות כמו מקרה הכורדים – הם רק חלק מהמרכיבים המייצרים מציאות חדשה זו.

אל-מוניטור: מהי המשמעות של תמורות אלה מבחינתה של ישראל?

האוזר: ישראל אינה יכולה להמשיך ולהתעלם לאורך זמן מהשינויים הגדולים הללו המתרחשים על מפתנה – שינויים הטומנים בחובם אתגרים חדשים משמעותיים, כמו גם הזדמנויות משמעותיות. ישראל ודאי שלא יזמה או אפילו עודדה את ההתנגשויות הפנימיות המתרחשות בקרב שכנינו, אך בשלב זה הפעולות ופעולות-הנגד שהתרחשו בשטח כבר הניעו שורה של תהליכים שיהיו להם השלכות על ישראל - שליליות וחיוביות. חלק מההשלכות המסוכנות יותר עלולות להיות למשל עלייתה בגבול ישראל של מדינת-ענק סונית ג'יהאדיסטית הכוללת חלקים ניכרים ממה שהן היום עיראק, סוריה ולבנון, או למשל עלייתו באותו המרחב של  "סהר" שיעי קיצוני בהובלת חיזבאללה ובשליטה איראנית. מצד שני, הקמתן של ישויות מדיניות חדשות, המתבססות על אוכלוסיות שלהן אין סכסוך דתי או היסטורי עם מדינת היהודים בפרט והמערב בכלל, כמו הכורדים, הדרוזים, הנוצרים ואפילו העלאווים, עשויה להיות בעלת השלכות חיוביות למדי עבור ישראל, כמו גם עבור ארה"ב.

אל-מוניטור:כיצד צריכה ישראל להגיב?

האוזר: מה שלא נעשה, עלינו לעשות זאת בזהירות רבה. התווך התאורטי האפשרי של תגובה ישראלית למצב נע בין קצה אחד של סבילות מוחלטת, שבה אנו נהיה כמעין "מצודת ישראל" הנמנעת מכל מעורבות בסובב אותה ומרחיקה כל מי שמתקרב לחומות, לבין קצה שני של התערבות פוליטית וצבאית ישירה, הכוללת נוכחות חיילים עם "רגליים על הקרקע" ככל שנראה לנכון. לכל חלופה היתרונות והחסרונות שלה, ועלינו לשקול אותם בזהירות רבה.

בשלב זה ישראל בחרה בגישה פסיבית-הומניטרית, המעניקה עזרה רפואית לפצועים סורים שמגיעים לגבולנו, ואף אשפוז בבתי חולים שלנו למקרים החמורים ביותר. אך אנו נמנענו אפילו מהענקת הסיוע ההומניטרי המוגבל הזה לנפגעים שלא נמצאים על גבולנו ממש, כמו במקרים שבהם קהילות נוצריות או יזידיות נטבחו בידי הג'יהאדיסטים. כעת הסבירות הגוברת לניסיון ג'יהאדיסטי לטבוח בקהילות הדרוזיות המתגוררות בסמוך לגבולנו, מצפון וממזרח לגולן, מעמידה אותנו בפנינו הכרעה חדה – לסייע לדרוזים ולמנוע את הטבח, או לעמוד מהצד ולצפות במרחץ דמים, תוך הסתפקות בסיוע לאותם ניצולים מן הטבח שיצליחו לעשות דרכם עד לגבולנו.

אל-מוניטור: האם התערבות כרוכה בסכנה להסתבכות בביצה הסורית?

האוזר: בהחלט קיימת סכנה כזו, אך הסכנה קיימת גם אם נוקטים בגישה סבילה שמאפשרת למיליציות של איראן או של דאע"ש להתבסס על גבולנו ממש. משום כך, עלינו לצעוד בשדה המוקשים הזה בזהירות רבה, אך לא לקפוא על שמרינו. בדרום סוריה משטר אסד הולך ומתאייד במהירות, וישנן שלוש חלופות לגבי מי ייקח את מקומו: מיליציות שיעיות בהשראת איראן-חיזבאללה, מיליציות סוניות בהשראת אל-קאעידה ודאע"ש, או סוג של שלטון עצמי אזורי, המנוהל בידי האוכלוסייה הדרוזית המקומית.

אני סבור שברור מאליו כי החלופה השלישית היא העדיפה ואפילו הרצויה עבור ישראל, הן בתווך הקצר והן בזה הארוך, כאשר הסכסוך הסורי יתייצב לכדי מערכת פדראלית רופפת מסוג כלשהו, או לכדי התפרקות גמורה לכמה מדינות נפרדות עם גבולות חדשים. לדרוזים ולעם היהודי אין כל עבר של סכסוך היסטורי, ובמדינת ישראל אף כרתו עמנו הדרוזים "ברית דמים", ולוחמים בכל מלחמותינו – והם מציעים לנו עתה להיות הגשר בינינו לבין אחיהם שבסוריה.

אל-מוניטור: מה יכולה ישראל לעשות בנושא הדרוזי, באופן מעשי?

האוזר: ברצוני להדגיש שעלינו להתייחס לסוגיה הדרוזית לא כנושא נפרד העומד בפני עצמו, אלא כמרכיב אחד בתוך ההקשר הרחב יותר של התפוגגות המדינה הסורית. אלה שאינם רוצים לחיות בארץ האגדות, חייבים להודות בכך שסוריה כמדינה מאוחדת גמורה, חלפה עם הרוח. עתה, אם ברצוננו להביא יציבות לכל האזורים של מה שהייתה בעבר סוריה, או אפילו לחלקם, עלינו לשקול כמה הסדרים חדשים שיסייעו לייצב את מצב הדברים, ויתרמו בבוא העת להשיב מידה של סדר לאזור.

ראשון מבין אלה הוא שארה"ב והמערב יכירו רשמית בסיפוח רמת הגולן לישראל. הנוכחות הישראלית ברמה החולשת על דרום סוריה היא כמו נושאת מטוסים ידידותית בתוך ים של סכנות. היא מביאה תועלת גלויה לעין כל, הן עבור היציבות האזורית והן עבור ביטחונם של הדרוזים ושל קבוצות אחרות הנתונות בסכנה עקב עליית הג'יהאדיזם, ולכן יש אינטרס מערבי מובהק להנציח אותה. בהקשר זה, ישות דרוזית עצמאית יכולה להפוך לחלק ממערך אזורי פרו-מערבי, שעשוי לכלול גם את הכורדים וכן אוכלוסיות אנטי-ג'יהאדיסטיות אחרות, המבקשות לעצמן הגדרה עצמית.

למרבה המזל, הדרוזים הם לוחמים עזים, שאינם מבקשים מאחרים להילחם את מלחמותיהם, כך שישראל אינה צריכה בשום פנים להציב חיילים עם "רגליים על הקרקע" בסוריה. ישנן דרכים מעשיות רבות אחרות שבאמצעותן נוכל לסייע לדרוזים באופן ממשי. אני סבור כי אנו יכולים גם לסייע להם במידה משמעותית, בחזית הדיפלומטית, שבה עד כה הם למעשה לא קיימים. ישראל כבר הביעה פומבית את תמיכתה בעיקרון העצמאות הכורדית, ואני מאמין שעלינו לנקוט אותה גישה כלפי ההגדרה העצמית הדרוזית. בנוסף לכך, עלינו לפתוח במאמץ דיפלומטי רחב היקף, שמטרתו להעלות על סדר היום של ארה"ב ואירופה את קיומם ואת סבלם של הדרוזים בדרום סוריה, וכן את הפוטנציאל הקיים להפיכת הדרוזים לבני ברית אזוריים לטווח הארוך.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syrian civil war, jihadists, golan heights, druze, bashar al-assad

ד"ר אופיר העברי הוא מנהל יוזמת האסטרטגיה הלאומית במכון הרצל בירושלים. הוא פירסם מאמרים בנושאי אסטרטגיה של המזרח התיכון ב"מוזאיק", "קומנטרי", ''טבלט'' ו"ידיעות אחרונות".

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept