הארכיאולוג אלי שוקרון, שחפר בעיר דוד במשך כ-20 שנה, הבין די מהר כמה גדול הגילוי שעשה בחפירות של רשות העתיקות ב-2011 בתעלת הניקוז העוברת מבריכת השילוח, לאורך כמה מאות מטרים, עד למרגלות קשת רובינסון. בתוך הבוץ התגלתה ממצא נדיר ושמור היטב: חרב רומית מסוג גלאדיוס. היא חיכתה להיחשף 2,000 שנה, מאז שככל הנראה נפלה מידיו של חייל רומאי אשר ירד אל תעלת הניקוז בחיפוש אחר לוחמים יהודים שנסו אליה בבהלה. הלוחמים נסו כשהבינו שהמרד שלהם נכשל, ירושלים נכבשה - ובית המקדש השני הוחרב.
שוקרון נזכר אז בתיאור של המקור ההיסטורי היחיד כמעט של הקרבות על ירושלים, הספר "תולדות מלחמות היהודים עם הרומאים״, של יוסף בן-מתתיהו. ״אחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואתם שאריתם לקחו בשבי, חקרו למצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על-גבן ואת כל הנופלים בידם הכו לפי חרב״, נכתב שם, ״נמצאו גם אנשים, אשר תאוות בצעם השיאתם לרדת ולפלס להם דרך על ערמות הפגרים. כי הרבה כלי-חפץ נגלו במחתרות, ואין דרך אשר לא תישר בעיני חומד-כסף״.
