ישראל פולס

כישלון הקונספציה של נתניהו

p
המחבר
בקצרה
הרעיון לסכל הסכם גרעין עם איראן באמצעות חבירה לרפובליקנים – כשל. כעת נתניהו בצומת דרכים: "להתאבד" על ההצבעה בקונגרס תוך גרימת נזק ממשי לתיאום הביטחוני עם האמריקאים, או למנף את המצב לטובת ביטחון המדינה.

בנימין נתניהו צריך לקבל בימים הקרובים החלטה קשה. האם להמשיך את המאבק בהסכם הגרעין עם איראן במלוא הכוח ו"להתאבד", כדבריו, על ההצבעה בקונגרס האמריקאי, או להפנים את התבוסה ולנסות למנף ממנה משהו לטובת ביטחונה של מדינת ישראל.

הרקורד של נתניהו מהשנים האחרונות לא מבשר טובות למי שסבור שצריך לשנות כיוון ולנצל את המצב כדי לחלץ מארה"ב חבילת פיצוי ביטחונית והסכם תיאום ושיתוף פעולה אסטרטגי. בחודשים האחרונים מסרב נתניהו בקביעות לחיזורי הממשל ולא מוכן להיכנס למשא ומתן רציני בנושא. נתניהו הוא מהמר סדרתי ועכשיו הוא רוצה להפוך גם למתאבד שיעי. הבעיה היא, שהוא עושה את זה בשם מדינה שלמה.

בחודשים האחרונים התקבלו בישראל כמה מסרים אמריקאים מדאיגים. הם לא שוגרו על ידי גורמי ממשל רשמיים או פקידים אמריקאים מכהנים, אלא על ידי גורמים מקורבים: חברים במכוני מחקר המקורבים לפנטגון, מנהיגים אמריקאים-יהודיים הנהנים מגישה לוושינגטון, אנשים המקורבים לבית הלבן או לסטייט דיפרטמנט. המסרים שוגרו על ידי הממשל בדרך עקיפה שתאפשר להתנער מהם פומבית אם ייחשפו, אבל הרמז הובן. על פי המסרים, המשך המלחמה של ישראל בממשל אובמה יחלחל בסופו של דבר גם ליחסים הביטחוניים המלבלבים בין שתי המדינות. לא יכול להיות, אמר מי שאמר, שנתניהו ושר הביטחון שלו, משה (בוגי) יעלון, ימשיכו את מלחמת החורמה במדיניות הנשיא ובעיקר במשא ומתן עם איראן, בלי שזה יגרום נזק בסופו של דבר גם לתיאום הביטחוני, ואפילו ליחסי העבודה בדרגי השטח בנושא הביטחוני.

המגמה הזו כבר קיבלה ביטוי בצורות שונות. במהלך מבצע "צוק איתן" [יולי-אוגוסט 2014] עיכבו האמריקאים אספקת תחמושת, ובעיקר טילי "הלפייר" למסוקים (שאזלו ממחסני צה"ל), אותה ביקשה ישראל בדחיפות. גורם ביטחוני ישראלי סיפר לאחרונה לאל-מוניטור, כי בשנה האחרונה חל שינוי בפרוצדורה של אישור בקשות רכש ביטחוניות ישראליות. אם עד עכשיו מספיק היה אישור בפנטגון כדי שהמחסנים ייפתחו והסחורה תשוגר לישראל ביעילות, כעת עולה הבקשה הישראלית, לאחר אישורה בפנטגון, גם למועצה לביטחון לאומי בבית הלבן. שלב בירוקרטי נוסף, שמאפשר שיקול דעת נוסף, ותורם גם עיכוב נוסף. סוג של רמז עבה.

הנשיא אובמה הדגיש אתמול, פעם נוספת, בנאום שנשא אחרי השגת ההסכם, את הסיוע הביטחוני "חסר התקדים" שהוא מעניק לישראל. נכון לעכשיו, הנשיא מדייק.

ביום שלישי בלילה [14 ביולי], אחרי השגת ההסכם, התקשר אובמה לבנימין נתניהו ושם קץ לשבועות של נתק בין השניים. בשבועיים האחרונים ישראל כמעט ולא עודכנה בידי האמריקאים על ההתקדמות במשא ומתן. בישורת האחרונה של המסע לעבר ההסכם מצאה את עצמה ישראל בפינה מבודדת, מנודה ונטולת השפעה, מחליפה מקומות עם איראן.

השיחה בין נתניהו לאובמה, לדברי אנשים שנחשפו לתוכנה, לא הייתה קלה. נתניהו לא חסך מאובמה את ביקורתו הקטלנית על ההסכם ותוצאותיו. "טעות היסטורית גדולה", מכנה נתניהו את מה שקרה בווינה, אבל דוברים אמריקאים שהתעקשו על עילום שם הדגישו במהלך יום שלישי ש"אף אחד לא מקשיב עוד לנתניהו". הם לא מדייקים. לנתניהו מקשיבים רוב הישראלים, וגם חלק מהסונים המודאגים במזרח התיכון. מקשיבים לו בקהיר, בריאד, בעמאן ובעוד כמה מקומות במזרח התיכון, אבל חוץ מלהקשיב הם יכולים גם לשלוף את הארנקים ולהתחיל לגשש אחר פצצה גרעינית בעצמם.

"אין מצב", אומר גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "שתהיה במזרח התיכון פצצה שיעית מבלי שתוצב מולה פצצה סונית". אובמה וג'ון קרי ישיבו לטענה הזו תשובה פשוטה: הרי זה כל העניין, ב-15 השנים הקרובות לא תהיה פצצה שיעית, ואחר כך, זה מה שההסכם הזה מבטיח, האלטרנטיבה הייתה גרועה בהרבה.

נתניהו כינס ביום שלישי בערב את הקבינט המדיני-ביטחוני. למרבה הגיחוך, פורסם אחר כך כי הקבינט הישראלי הצביע פה אחד נגד ההסכם ודחה אותו. ההתעלמות מהעובדה שהקבינט הישראלי לא רלוונטי להסכם העלתה גיחוך, בעיקר בקרב האירופים.

ההסכם שם קץ לאופציה הצבאית הישראלית לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, אופציה שעלתה למשלם המסים הישראלי מיליארדים רבים. ישראל הכריזה אתמול כי היא "לא כפופה להסכם", וגם זה מוזר, כי היא לא צד בו. ההערכה במערב היא כי ישראל תשקיע בשנים הקרובות מאמץ אדיר במישור המודיעיני, כדי לאתר הפרות של איראן את ההסכם.

גורמי הביטחון שדיברו בישיבת הקבינט התיישרו עם הראיה של הדרג המדיני כי מדובר בהסכם רע שהופך את איראן למעצמת טרור אדירה ומשחרר מאות מיליארדים לטובת ליבוי האש במזרח התיכון ותדלוק הגורמים השיעים השונים, מחיזבאללה ועד החות'ים בתימן. יחד עם זאת, במודיעין הישראלי יש גם כאלה שרואים ומכירים בכמה מיתרונותיו של ההסכם, שמקפל אחורה את תכנית הגרעין האיראנית ומנציח את הקיפול הזה ליותר מעשר שנים.

הביקורת הקטלנית ביותר, גם על ידי גורמים צבאיים, נמתחת בישראל על משטר הפיקוח שעליו הוסכם, ובעיקר על סעיפים 78-74 בהסכם. מדובר, בעיקר, בפיקוח על האתרים החשודים או החדשים, שאינם מוכרים למערב. הדרישה האמריקאית הראשונית הייתה פיקוח חודרני, מיידי, "בכל מקום ובכל מצב". מה שהוסכם בסוף אמור להדאיג כל שוחר שלום: למעצמות ייקח 24 ימים להגיע לביקורת באתר חשוד, וגם זה רק לאחר התייעצות מול האיראנים והצבעה בפורום שכולל את איראן וחמש המעצמות. "לאיראן יש רקורד של הקמת אתרי גרעין חשאיים, היא עשתה את זה בפורדו ובנתנז, האתרים האלה נחשפו לעולם בזכות גורמי מודיעין מערביים והאופוזיציה האיראנית, ועכשיו הם מקבלים הזדמנות נוספת לרמות, תחת חסות הפיקוח", אמר אתמול גורם צבאי ישראלי רם דרג.

בנימין נתניהו פועל נגד הגרעין האיראני כבר 20 שנה. הוא הגדיר את עצמו כמי ש"זיהה ראשון" את האיום, העיר את המערב והעלה את הנושא לסדר היום. יש בקרדיטים האלה גרעין של אמת (אם כי נתניהו לא זיהה ראשון את האיום האיראני, אלא יצחק רבין). הבעיה היא, שההבטחה העיקרית של נתניהו לבוחריו לא התקיימה.

לשיטתו של נתניהו, איראן הפכה להיות "מדינת מרחב סף גרעינית", במשמרת שלו. הקונספציה שלו, שכללה חבירה לרפובליקנים במטרה להפיל את הנשיא אובמה או למנוע ממנו להעביר הסכם עם איראן, קרסה בקול רעש גדול. את מסע המגננה וההצטדקות שלו פתח נתניהו ביום שלישי בערב, בהופעה טלוויזיונית. יהיה אשר יהיה, הוא חייב למצוא לעצמו אג'נדה חדשה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us-israel relations, israeli security, iranian threat, iran nuclear talks, iran deal, inspections, benjamin netanyahu, barack obama

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept