ישראל פולס

דרום אפריקה - חוד החנית של קמפיין ה-BDS העולמי

p
המחבר
בקצרה
דיפלומטים ישראלים מגדירים את דרום אפריקה כאחת המדינות שמובילות את המערכה האנטי-ישראלית הגלובלית. הניסיון להבין את תנועת החרם נגד ישראל צריך להתחיל שם.

תנועת BDS בדרום אפריקה השיקה לאחרונה קמפיין בפייסבוק שמטרתו לעודד חרם נגד רשת הסופרמרקטים וולוורת' (Woolworth). הקמפיין מהווה שלב נוסף במאבק שיזמה התנועה נגד הרשת, ש"אשמה" במכירת מוצרים מההתנחלויות. לפני כשלושה שבועות, ב-15 במאי, יצאו אלפי סטודנטים בדרום אפריקה, בהם גם תלמידי תיכון, כדי להפגין נגד וולוורת' בפרובינציית המדינה החופשית. על ההפגנה ההמונית ניצח קונגרס הסטודנטים של דרום אפריקה (COSAS) "לאות סולידריות עם העם הפלסטיני שממשיך לחיות בתנאי אפרטהייד תחת המשטר הישראלי".

הפעילים מדרום אפריקה ודאי אינם לבדם במערכה להחרמת ישראל. סטפן רישאר, המנכ"ל של ענקית התקשורת הצרפתית אורנג', אמר בקהיר ב-3 ביוני שהיה שמח לנתק את הקשרים עם נציגת המותג בישראל, חברת פרטנר, אלמלא היה מסתכן בכך בקנסות כבדים. דבריו ממחישים את התנופה שיצרה תנועת BDS ברחבי העולם. מאז ניסה אמנם רישאר להפריד את עצמו מתנועת BDS וחזר בו ממילים אלו, אבל התקשורת בישראל התייחסה אל דבריו כאל הצהרה חדה וברורה בזכות החרם. בין אם נכון הדבר ובין אם לאו, וגם אם הקריאה לחרם מתפשטת במהירות ברחבי אירופה, הרי שבאפריקה - אם לא נביא בחשבון את מדינות ערב - דרום אפריקה היא בעצם המדינה היחידה שנושאת את דגל החרם.

הסולידריות שמפגינה דרום אפריקה עם אש"ף ועם התנועה הלאומית הפלסטינית מקורה עוד בימי המאבק נגד האפרטהייד. קשרים הדוקים נוצרו עוד בשנות השישים בין שתי התנועות, שכן ישראל נתפסה אז כבת בריתו של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אבל דרום אפריקה של 2015, כמו ישראל של 2015, רחוקות שנות אור מאותן שתי המדינות בשנות השישים, פוליטית וכלכלית כאחד. דרום אפריקה גם רחוקה אלפי קילומטרים מישראל, ויש בה קהילה פלסטינית זעירה לכל היותר. ובכל זאת, דווקא שם הופכת המערכה נגד ישראל לקולנית יותר משנה לשנה.

כבר ב-2012 הצהיר שר המסחר של דרום אפריקה, רוב דיוויס, שיאסור על תיוג מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית כ"תוצרת ישראל". כיום, הפעילים של BDS כבר לא מסתפקים בעידוד החרם על מוצרים מההתנחלויות, אלא קוראים לחרם תרבותי ואקדמי מקיף על ישראל. החרם אמנם לא קיבל הכשר רשמי, אך אמנים, חוקרים ומוזיקאים מישראל מתקבלים שם תכופות בהפגנות מחאה, אם לא בהודעות על ביטול הופעתם המתוכננת. במצב העניינים הנוכחי, קשה מאוד להעלות על הדעת ביקור של שר ישראלי בדרום אפריקה.

בחוד החנית של הקמפיין עומדת תנועת BDS המקומית (ארגון חברתי), אבל גם פוליטיקאים נבחרים ואנשי ציבור אחרים לוקחים בה חלק פעיל. קווארה קקאנה, ממנהלי הקמפיין בדרום אפריקה, הדגישה ואמרה בראיון לאל-מוניטור: "ב-ANC (מפלגת השלטון) הוחלט בוועידת מנגאונג לשנת 2011 לתמוך בקמפיין החרם; ועוד יותר מזה, בשנה שעברה [2014] החליט הגוף המבצע (NEC) של הקונגרס האפריקאי לתמוך בקריאה לחרם תרבותי ואקדמי".

הדים לקו הפוליטי הזה של דרום אפריקה ניתן היה למצוא גם ב-24 באפריל, כשבערוצי החדשות המקומיים פורסם כי הקונסוליה הישראלית בפרטוריה דחתה את בקשת הוויזה של שר החינוך בלייד נזימנדה, ובכך מנעה ממנו לעמוד בראש משלחת שביקרה באוניברסיטת ביר זית שברמאללה. דובר המשרד סיפר לתקשורת שישראל דחתה את בקשת הוויזה של נזימנדה משום שהוא "מהשרים האנטי-ישראליים הקולניים ביותר בממשלה".

ראש הממשלה נתניהו הכריז לאחרונה על "מלחמה דיפלומטית" נגד תנועת החרם. אך כאמור, נדמה שהמקרה של דרום אפריקה עומד בפני עצמו. שגריר ישראל בדרום אפריקה, ארתור לנק, סיפר לאל-מוניטור שהנוכחות הישראלית בשווקים של אפריקה - כולל דרום אפריקה - ממשיכה לגדול, ובחמש השנים האחרונות יש עלייה מתמדת ביצוא הישראלי לאזור, במיוחד לדרום אפריקה, לקניה ולניגריה. לדבריו, הקריאות לחרם בדרום אפריקה אינן משפיעות על המסחר בין שתי המדינות.

לנק מאמין שלקמפיין המקומי יש השפעה מזערית בלבד על הפוליטיקה בדרום אפריקה, ושאין לו בעצם השפעה בזירה הבינלאומית: "הקריאות לחרם יוצאות מתוך קבוצה קטנה של קיצוניים, שמקווים לזכות ב'קול המוסלמי'. אבל את רוב אזרחי דרום אפריקה זה לא מעניין. רק לפני שבוע ביקרתי באזור הכף המזרחי. כמאתיים איש הופיעו לסמינר חקלאי ראשון מסוגו שיזמנו שם". לדבריו, בסופו של דבר, בקמפיין החרם המקומי "יש הרבה רעש, אבל מעט מאוד תוכן".

לא כל הדיפלומטים הישראלים רואים עין בעין את הקשרים שבין דרום אפריקה לישראל. כמה מהם טוענים כי לקמפיין של BDS יש השפעה מכרעת על מדיניותה הרשמית של דרום אפריקה, שנוטה ממילא לטובת הפלסטינים. הם מסכימים שממשלת דרום אפריקה דחתה עד כה את הדרישה להטיל סנקציות רשמיות על ישראל, לפחות כלפי חוץ, ועם זאת, חוששים שבעתיד הקרוב גם זה יקרה. בסולם המדינות הידידותיות והעוינות את ישראל, הם מציבים את דרום אפריקה כאחת מאלו שמובילות את המערכה האנטי-ישראלית הגלובלית. דיפלומט ששירת בעבר בפרטוריה סיפר לאל-מוניטור על קשיים עצומים שנתקל בהם גם כשביקש רק לקבוע פגישה עם עמיתיו במשרד החוץ של דרום אפריקה.

תהיה האמת אשר תהיה, ובין אם השגריר לנק צודק או טועה בהערכותיו, הקהילה היהודית בדרום אפריקה מוטרדת מאוד. מנהיגי הקהילה היו בעבר זהירים מאוד ודאגו להפריד בין הקמפיין האנטי-ישראלי לדו הקיום בין הקהילה היהודית לשכניה, אבל רבים מהם חשים היום שתנועת BDS חצתה לאחרונה את הקו האדום הזה. הרגשות האנטי-ישראליים, או האנטי-ציוניים, נצבעו בסממנים אנטישמיים.

"הם ללא ספק יוצרים אווירה עוינת, כזו שבה פורחים הרגשות האנטי-יהודיים. הקמפיין של BDS מלבה אנטישמיות, למרות הטענות של ראשי התנועה שהם ארגון לזכויות האדם ושאינם אנטישמיים", טוענת ונדי קהאן, המנהלת הכללית של ארגון הקהילות היהודיות בדרום אפריקה. בתור דוגמה, היא מציינת את המחאה של BDS במופע הג'אז של דניאל זמיר באוניברסיטת ויטס שביוהנסבורג, מחאה שבשיאה שרו המפגינים "לירות ביהודי", וכן את ראשי החזירים שהונחו על מדפי הבשר הכשר בסניף של וולוורת'.

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי כתבה ב-4 ביוני למנכ"ל אורנג' העולמית, סטפן רישאר, וגינתה את "תעשיית השקרים המכוונת נגד ישראל". כעת, כשתנועת BDS הופכת לאחד האויבים המרים של ישראל בזירה הדיפלומטית, נדמה שדרום אפריקה משחקת תפקיד כפול: מצד אחד היא מהקולות האנטי-ישראליים הבולטים ביותר באפריקה הלא-מוסלמית, ומנגד היא ממשיכה לחזק את קשרי המסחר שלה עם ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: south africa, palestinian-israeli conflict, israeli settlements, boycott of israeli goods, boycott, bds, apartheid

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept