אובמה ונתניהו בקרב על הציבור הישראלי

אחרי שהתפכח מאשליות לגבי כוונותיו של נתניהו, נשיא ארה"ב התראיין לערוץ 2 וניסה להסביר ישירות לציבור הישראלי מה יהיו ההשלכות של הקיפאון המדיני. אולם בכל מה שנוגע לקשב של הישראלים, ידו של נתניהו כרגע על העליונה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

us-israel relations, two-state solution, settlements, israeli-palestinian conflict, benjamin netanyahu, barack obama, bds

יונ 3, 2015

חשיבותו של הראיון שהעניק נשיא ארה"ב ברק אובמה לעיתונאית אילנה דיין [ערוץ 2] אינו טמון רק בכותרות שסיפק, אלא בכך שהוא מזכך בפעם הראשונה את תמונת המצב האמיתית במסלול ההתרסקות הבלתי נמנע של מה שנותר מהתהליך המדיני עם הפלסטינים.

ספק רב אם דבריו הכנים והכואבים של אובמה, שהזהיר כי בעתיד ארה"ב תתקשה להגן על ישראל באו"ם, דברים אשר חשפו בפעם הראשונה ממקור ראשון את היקף המשבר ביחסים בין המדינות, גרמו לזעזוע בציבור הישראלי.

הראיון שודר ביום שלישי בערב (2 ביוני), שבו גם נערך תרגיל גדול של פיקוד העורף אשר דימה התקפת טילים על ישראל. ברקע, באותו שבוע, פורסמו בתקשורת הישראלית כותרות קשות על תופעת הדה-לגיטימציה המתפשטת נגד ישראל - מפיפ"א ועד איגוד הסטודנטים בבריטניה שקיבל החלטה המאמצת את עקרונות תנועת ה-BDS. כל אלה לא סייעו לנשיא האמריקאי בהטמעת המסרים שלו.

דווקא ברגע הזה, נדמה שכל המסכות כבר הוסרו וכל הקלפים על השולחן. בנימין נתניהו נבחר לקדנציה רביעית לא משום שהוא מנהיג אהוב, אלא כי הוא הצליח לספק לישראלים את התחושה שהוא האיש הנכון לשמור על ביטחונם באיזור מלא איומים. אובמה, שבעוד שנה וחצי יסיים את כהונתו השנייה, מעולם לא הצליח באמת להתחבר עם הציבור הישראלי ולקיים איתו יחסים בלתי אמצעיים, כמו ביל קלינטון למשל. מהרגע שבו נבחר, הציבור הישראלי גילה חשדנות כלפי אובמה. החשדנות הזאת התקבעה לאחר נאום קהיר, שבעקבותיו נתפש הנשיא האמריקאי כמי שדואג לאינטרס המוסלמי בעולם.

לא משנה עד כמה דאג אובמה לביטחונה של ישראל, כמו במימון מערכת כיפת ברזל, הוא לא הצליח לשכנע את הישראלים שהוא לגמרי בצד שלהם. גם הנשיא, על פי הדברים שאמר בראיון והאופן שבו הם נאמרו, מבין כנראה שזה כבר לא יקרה - בוודאי לא אחרי בחירת נתניהו לכהונה נוספת, וכשבישראל קמה ממשלה ימנית צרה ושום תהליך מדיני אינו נראה באופק.

לכן עושה רושם שאובמה חש כעת בנוח לשים קץ לנשף המסכות, בדרכו המאופקת אך המדויקת, כשמאחוריו כבר יש ניסיון של שש שנים בבית הלבן. בראיון הוא עשה הפרדה ברורה בין המחויבות האמריקאית לביטחונה של מדינת ישראל לבין ההתנחלויות, שלא יאפשרו לארה"ב להמשיך ולהגן על ישראל באו"ם. הוא הסביר את חומרת מצבה הבינלאומי של ישראל, כשהוא נדרש לשאלת האמירות הסותרות של נתניהו לפני ואחרי הבחירות בנוגע למחויבותו לפתרון שתי המדינות.

"הסכנה כאן היא שישראל, ככלל, מאבדת אמינות. כבר היום הקהילה הבינלאומית לא מאמינה שישראל רצינית בכוונתה להשיג פתרון שתי מדינות", אמר אובמה. הוא אמנם מדבר על מדינת ישראל, אבל ברור לכל שהוא מפנה אצבע מאשימה כלפי נתניהו, שאותו הוא תיאר כמנהיג בעל ראיית עולם פסימית, אשר משתמש בפוליטיקה של הפחדה כדי לשרוד. "אני חושב שנתניהו מטיל ספק ביכולת של הפלסטינים והישראלים לשתף פעולה בשם השלום", אמר הנשיא, "אני חושב שנתניהו הוא גם פוליטיקאי שדואג לשמר את הקואליציה שלו ולשמר את כהונתו".

לדבריו, "אני פחות מודאג מאי הסכמה כזו או אחרת שיש לי עם ראש הממשלה נתניהו אלא יותר מפוליטיקה ישראלית שמונעת אך ורק על ידי פחד.....יש פחדים שמניעים את תגובת הממשלה, ואני מבין את זה, אבל הטענה שלי כלפי נתניהו היא שמה שנדמה נבון וזהיר בטווח הקצר, עשוי להתגלות כלא נבון בטווח הארוך".

יותר משש שנים לאחר כניסתו לבית הלבן, אובמה הוא בעיקר נשיא מפוכח בכל הנוגע לנתניהו ולתהליך המדיני עם הפלסטינים. הוא נשמע כמי שהבין שלראש ממשלת ישראל אין כוונה לנהל תהליך מדיני אפקטיבי, ולכן מנסה להסביר ישירות לציבור הישראלי מה יהיו ההשלכות של המדיניות הזאת.

עד לממשלה הנוכחית, נתניהו הצליח ללהטט בין כל החזיתות ולייצר מראית עין של תהליך מדיני. לפרקים הוא אפילו הצליח לשכנע בכנות כוונותיו. הוא גרם לחלק מהציבור הישראלי לחשוב שאולי כמו יצחק רבין או אריאל שרון בשעתם, הוא חצה את הרוביקון, עבר מהפך ומבין את הצורך החיוני בהגעה להסדר. נאום בר אילן, השותפות בממשלתו השנייה עם אהוד ברק, ולאחר מכן החבירה בממשלתו השלישית לציפי לבני, שהשתתפה בניסיון של מזכיר המדינה ג'ון קרי להביא לפריצת דרך - כל אלה יצרו אשליה של התרחשות בזירה המדינית.

דומה שבממשלתו הרביעית לנתניהו נגמרו הטריקים למשוך זמן, ואובמה הבהיר היטב בראיון שגם הוא הבין והתפכח. כל שנותר לנשיא, הוא להסביר לציבור הישראלי את ההשלכות לטווח הארוך של הקיפאון המדיני על אופייה היהודי של מדינת ישראל.

אולם ספק אם דבריו של הנשיא האמריקאי יחלחלו עמוק מספיק כדי לחולל איזשהו שינוי. דווקא בימים אלה הישראלים נוטים לפרש את המאבק המדיני נגד ישראל, כמו ה-BDS, כמתקפה של אנטישמיות, פרשנות שמשחקת היטב לטובת הנראטיב של ראש הממשלה.

נתניהו אמנם לא הגיב לדברי אובמה בראיון, אבל כמה שעות לפני שידורו, כשביקר בתרגיל פיקוד העורף [2 ביוני] ובחן את התנהלות הגורמים השונים, הוא אמר: "האתגרים כל הזמן נערמים סביבנו, בין השאר על ידי טילים ורקטות שרובן ככולן מסופקות על ידי איראן. כשמדובר בביטחון ישראל אני סומך קודם כל על עצמנו". המשמעות של הדברים האלה ברורה, כמו גם הניסיון של נתניהו להשכיח מהציבור הישראלי מי מספק לו את הרקטות שמגינות עליו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020