ישראל פולס

האקזיט של ההייטק החרדי

p
המחבר
בקצרה
מדובר בהצלחה חסרת תקדים: 224 מיזמי סטארט-אפ חרדיים, חלקם של נשים חרדיות, הגישו השנה את מועמדותם לפרויקט "קמא-טק" המקדם יזמי הייטק חרדים, בתקווה למצוא משקיע. מסתבר שגם הראש החרדי ממציא לנו פטנטים.

הערב הנוצץ והחגיגי [20 באפריל] בהשתתפות הנשיא לשעבר שמעון פרס, גורו הסטארט-אפים יוסי ורדי ובכירי הייטק אחרים, שציין את סיומו של "מחזור 2" בפרויקט "קמא-טק" – מאיץ ליזמי הייטק חרדים, הוא אות וסמל לכך שמשהו בכל זאת משתנה בחברה החרדית בישראל.

אחד השסעים העמוקים במדינה הוא בין החברה החילונית, הרואה עצמה כמי שנושאת על גבה את עול קיומה של המדינה, בעבודה ובשירות צבאי, לעתים תוך הקרבת החיים; לבין החברה החרדית, שרוב זרמיה ופלגיה מאמינים בתרומתם למדינה באמצעות לימוד תורה של גברים. אמנם ישנם גברים חרדים שעובדים לפרנסתם, אבל רובם עדיין אינם משולבים בשוק העבודה. למעשה רבים מהגברים הנשואים לומדים בישיבות ומקבלים מלגת קיום, בעוד נשותיהם נושאות בעול הפרנסה.

אבל הקידמה, הטכנולוגיה והחיים שמסביב בכל זאת חלחלו בשנים האחרונות אל שולי המרכזים החרדיים. אט-אט הופכת בני ברק – עיר חרדית מובהקת במרחק יריקה מתל אביב, ל"סיליקון ואלי" החרדי. רבים מאלה שהגיעו לשלב האחרון של פרויקט "המאיץ" מתגוררים שם.

במסגרת הפרויקט נבחרו שישה סטארט-אפים חרדיים. כל אחד מהם ייהנה מארבעה חודשים של הדרכה צמודה בחברות ההיי-טק המובילות בישראל, ייעוץ משפטי ושירותי ראיית חשבון. בסוף התהליך הם יוכלו להציג את חזונם לפני משקיעים בתל אביב, בלונדון או בניו יורק, בתקווה לגייס חמצן למיזם שלהם.

"עד גיל 22 למדנו בישיבה", מספר אריאל קליקשטיין, בן 31 מבני ברק, שיחד עם שותפו יוני לוקסנברג פיתח את אחד מששת הסטארט-אפים הזוכים. כמו רוב החרדים, השניים התחתנו צעירים מאוד, בתחילת שנות העשרים לחייהם. "אנחנו אוטודידקטים ולמדנו הכל לבד ממדריכים ומקורסים שונים", מספר  קליקשטיין לאל-מוניטור, "הקמנו חברה לבניית אתרים שהתפתחה מאוד בתחום והצליחה, אבל עם הזמן גילינו שלבנות אתרים זו עבודה קשה ולא משתלמת. אז פיתחנו סביבת עבודה ומוצר שמאפשר למעצבי ומפתחי אתרים לחסוך מחצית מזמן בניית האתר, ולהפוך את התשלום למתגמל יותר. מכרנו את החברה והתמקדנו בסטארט-אפ".

לסטארט-אפ שלהם, POJO , כאלף משתמשים משלמים בישראל ועוד כמה מאות בעולם, אבל זה כמובן לא מספיק. השניים מקווים שהשתתפותם במאיץ תזניק את החברה קדימה.

בין ששת הנבחרים גם מיזם בשם EnglishON ההופך אתרים קיימים לזירה של תרגול השפה האנגלית. שני היזמים, אאור שרף ומיכאל משיאן, הכירו בכנס יזמים ולשניהם חשובה היזמות החינוכית. עד כאן הדמיון ביניהם. משיאן הוא חרדי חוזר בתשובה, תושב בני ברק, בן 46, שבילה שנים ארוכות בלימודי קודש. שרף הוא חילוני גמור בן 26, יוצא יחידת המודיעין 8200 הנחשבת בית הגידול האולטימטיבי לאנשי הייטק בישראל.

קשייהם של היזמים החרדים, אשר עברו את המסלול החרדי הקלאסי, מתחילים בהשכלה: לימודי הליבה בחינוך החרדי מצומצמים, כלומר ההשכלה החרדית מעמיקה בכתבי הקודש למיניהם אך דלה מאוד במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית ומדע. רוב אלה המבקשים להשתלב בעולם העבודה נאלצים להשלים לבדם את פערי הידע העצומים. כן, הם נאלצים להתמודד שוב ושוב עם תפיסות רווחות כלפי חרדים בקרב חילוניים, כגון הקשר בין חרדי לעבודה והאם מותר לו לגלוש באינטרנט. מכאן בעצם נוסד פרויקט קמא-טק על ידי היזם החרדי מוישי פרידמן.

פרידמן נולד למשפחה מיוחסת. סב-סבו, הרב יוסף חיים זוננפלד, היה הרב הראשי לירושלים ונחשב למייסד החרדיות בישראל. באופן טבעי יועדה גם לו קריירה של רב גדול וראש ישיבה. "בגיל 30 החלטתי שלמרות אהבתי ללימוד תורה, אני מתעניין גם במה שקורה בחוץ", מספר פרידמן לאל-מוניטור, "התחלתי ללמוד אנגלית לבד, כי הבנתי שאני חייב את השפה כדי להבין מה קורה בעולם. רציתי להיות חלק מהסטארט-אפ ניישן, והקמתי סטארט-אפ בתחום צילום הווידיאו שאהבתי".

סביבתו התקשתה לקבל את החלטתו, אבל לתדהמתו גם חילונים הפנו לו כתף קרה. "יזם חייב תמיכה מהסביבה, אבל אני כל הזמן קיבלתי תגובות שליליות כמו 'לא עשית צבא', משקיעים אמרו לי: 'אני לא משקיע בחרדים, זה סיכון, אולי הרב לא ירשה לך, אולי תתרום הכל לצדקה, אני לא יודע איך הראש שלך פועל', וכו'. חשבתי שהחילונים יקבלו אותי בתשואות כי באתי לעבוד, וחטפתי סטירת לחי".

באחד הכנסים שבהם הציג את המוצר שלו נתקל ביוסי ורדי. "הוא אמר לי שארבעים שנה הוא בהייטק ופעם ראשונה שהוא רואה סטארט-אפיסט חרדי. הסברתי לו שיש הרבה חרדים וחרדיות שמעוניינים להשתלב, אבל הדרך שלהם חסומה".

ורדי הכיר לפרידמן את זיקה אב-צוק, כיום מנהלת פיתוח עסקי בסיסקו-ישראל, שפעלה בישראל, ברשות הפלסטינית ובאפריקה לקידום האוכלוסייה בעזרת טכנולוגיה. השניים, חדורי תחושת שליחות, הקימו את פרויקט "קמא-טק" רק לפני שנתיים, על בסיסו של מיזם דומה שהקימה אב-צוק בחברה הערבית בישראל. "התחלנו בהקמת קואליציה של 36 החברות הגדולות ובהן אינטל, גוגל, אמדוקס וסיסקו כדי לפתוח אצלן את השורות לחרדים, ובמקביל להכין חרדים לתעשייה: להסביר איך לבנות פרופיל בלינק-אדין, לכתוב קורות חיים ולנהוג בראיון עבודה. יש היום כ-15 אלף חרדים שלמדו משהו שקשור לתעשיית ההייטק", היא מספרת.

כשגילו שיש לא מעט יזמים חרדים, פיתחו בתמיכת הפרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי חברת ההיי-טק המצליחה "מובילאיי", את האקסלרטור – המאיץ. "בשנה הראשונה להפעלת המאיץ הגישו מועמדות 20 סטארט-אפים", מספרים השניים בהתלהבות, "בשנה השנייה כבר הוגשו 224 סטארט-אפים, כולם חרדיים!"

בין ששת המיזמים הנבחרים, שניים מובילות נשים חרדיות. מיזם נוסף, שהגיע עד לקו הגמר אך לא צלח אותו, שייך לד"ר מירב חדד, יזמית חרדית המתמחה בבינה מלאכותית, נשואה ואם לילדים. הפטנט שרשמה אמור לשמש תעשיות ביטחוניות ומשחקי מחשב. "התאכזבתי קצת שלא נבחרתי, אבל יכול להיות שהתרשמו שהמיזם מצוי בשלב יותר מתקדם יחסית לאחרים", היא אומרת, "ברור לי שאמצא משקיע, אני מאמינה בהשגחה עליונה והקב"ה יעזור לנו".

נמצא ב: ultra-orthodox, startup, start-up, israeli economy, israel, investment, high tech

נורית קנטי היא העורכת הראשית של תכנית האקטואליה המובילה "מה בוער" בתחנת הרדיו גלי צה"ל. היא חברה בצוות המגישים של התכנית "רצועת הביטחון", וכותבת מאמרי דעה בעיתונות המודפסת. בעבר שימשה ככתבת לענייני משטרה וכתבת לענייני רווחה בקול ישראל, ובהמשך מונתה לכתבת החינוך בערוץ 10 בטלויזיה. קנטי היא ממייסדי ומובילי ארגון העיתונאים בישראל, ובעלת תואר ראשון בספרות ובהיסטוריה, תואר ראשון במשפטים והסמכה לעריכת-דין, וכמו כן תואר שני במדיניות ציבורית. 

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X