ישראל פולס

נתניהו מסרב לעסקאות עם האמריקאים

p
המחבר
בקצרה
בארה"ב לא מבינים מדוע נתניהו דוחה על הסף שתי "עסקאות" גדולות עם הממשל האמריקאי המטיבות, לדעתם, עם ישראל. ביקורת על ראש הממשלה גם מבית: הוא ממשכן אינטרסים אסטרטגיים חשובים בסערת המלחמה שהכריז על אובמה.

 בסיומו של מסע ייסורים ארוך ומייגע יציג, מתישהו בתחילת השבוע הבא [אמצע מאי 2015], בנימין נתניהו את ממשלתו הרביעית בפני הכנסת ויקווה שזו תצביע בה אמון. אם אכן יעמוד הרוב השביר והמינימאלי (61 ח"כים מתוך 120) לזכותה של הממשלה, היא תצא לדרך. משימות רבות ממתינות לממשלה הזו ובעיות דחופות לא מעטות זקוקות לטיפול מיידי. מאז אוקטובר האחרון מתנהלת ישראל ללא ממשל מסודר, ללא תקציב, ללא מיניסטריונים פעילים פעילות מלאה וללא יד מכוונת ומרוכזת על ההגה. בדרכו לניצחון בבחירות, העמיד נתניהו בסכנה אינטרסים רבים של ישראל, בתוכם היחסים עם ארה"ב, היחסים הפנימיים עם ערביי ישראל ותדמיתה הבינלאומית של המדינה. עכשיו, הגיע הזמן לתקן.

הסוגיה הבוערת מכל היא סוגיית היחסים עם ארה"ב. מאז הבחירות [17 במארס] ביקרו בישראל לא מעט אישים אמריקאים, בהם חברי קונגרס מכהנים או פקידים בכירים לשעבר בממשל. סיכום של שיחות שניהלו המבקרים הללו עם מארחיהם הישראלים מעלה אבחנות לא פשוטות על עתיד היחסים הבילטרליים בין ישראל למי שנתפסת כבעלת בריתה האולטימטיבית, ארה"ב.

"היחסים האישיים בין נתניהו לאובמה אינם ברי תיקון", אמר השבוע גורם אמריקאי הבקי בנושא, במסגרת שיחות שקיים כאן עם עמיתים ישראלים, "אין שום סיכוי לאחות את הקרע ואי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל אחורנית. הנשיא אובמה יודע שנתניהו מחק אותו מזמן, נתניהו יודע שהנשיא אובמה יודע, והשניים מצפים בכיליון עיניים לתפוגת כהונתו של אחד מהם. סביר להניח שזה יקרה לאובמה קודם", הוסיף. הדיאגנוזה הזו משותפת כמעט לכל מי שנשאל בשבועות האחרונים שאלות בנושא. "זוהי מערכת יחסים רעילה", אמר גורם אמריקאי נוסף, "השניים לא מאמינים אחד לשני, לא סופרים אחד את השני ולא מפגינים רצון כלשהו לשינוי המצב הזה, או אמונה שהוא יכול להשתנות".

הערת אזהרה: בפוליטיקה בכלל, ובפוליטיקה המזרח תיכונית בפרט, לעולם אל תגיד לעולם לא. אביגדור ליברמן, שרק שלשום ישב עם נתניהו ונחשב לבעל בריתו, הסתער השבוע על נתניהו עם קלשון וכינה אותו "שקרן ורמאי" מול המצלמות בכנסת. זה לא יפריע לליברמן בעוד חצי שנה, או שנתיים, לחזור לשתף פעולה עם נתניהו בממשלתו החמישית, אם יחליט שהאינטרס הפוליטי שלו זקוק למהלך כזה. ככה זה כאן אצלנו, ויכול להיות שככה זה גם על הציר שהיה פעם יציב ומפואר, בין ירושלים לוושינגטון. דוגמה: בערוץ 10 שודרה ביום שישי [8 במאי] ידיעה, מפיו של העיתונאי המוערך אלון בן-דוד, לפיה הנשיא אובמה אמר לכמה מבני שיחו בימים האחרונים כי החליט בכל זאת להטיל וטו על הצעת ההחלטה הצרפתית בעניין הסכסוך במזרח התיכון, אם וכאשר זו תעלה לדיון והצבעה במועצת הביטחון. זאת, למרות ההערכות מהעת האחרונה, לפיהן האמריקאים החליטו לא להטיל וטו כזה.

ההדלפה הזו נתפסת כניסיון אמריקאי להמתיק את הגלולה ולהראות רצון טוב מול היריב הישראלי הקשוח מירושלים. סוג של משחק מקל וגזר, בו מציבים האמריקאים פיתויים מול נתניהו הסרבן והחמקמק, ומושיטים יד, או חצי יד, לשלום. אבל יש עוד משהו: גורמים בכירים בממשל מביעים לאחרונה תמיהה עמוקה על דפוס ההתנהגות של נתניהו: ראש הממשלה הישראלי יכול עכשיו ללכת לשתי "עסקאות אינטרסים" גדולות עם הממשל האמריקאי. הראשונה מכונה "העסקה הקטנה", את השנייה נכנה כאן "העסקה הגדולה".

העסקה הקטנה, היא הפסקת הפעילות הישראלית הנמרצת בקונגרס לטרפוד, השהיה, עיכוב או שינוי ההסדר המסתמן בין איראן למעצמות. ההיגיון הישראלי, על פי האמריקאים, אמור להיות כזה: רוב הסיכויים שיושג הסדר. קווי המתאר שלו כבר ברורים. רוב הסיכויים שהנשיא אובמה יעביר את ההסדר הזה בקונגרס. אי לכך ובהתאם לזאת, הדבר הנבון מבחינת ישראל לעשותו כעת, הוא "לפדות" את הפסקת הלחץ הכבד שמפעילה ירושלים על מחוקקים (בעיקר רפובליקנים), תמורת הטבות, תמיכה, סיוע, נשק, תחמושת וכו' של ארה"ב לישראל, במישור הצבאי, המדיני ובכלל. האמריקאים בשלים לעסקה כזו, אבל הרמזים שהם שולחים לירושלים נתקלים בחומה בצורה. נתניהו נעול, ממשיך להילחם בכל הכוח, בגיבוי הלובי והכסף של שלדון אדלסון ואיפא"ק (השניים לא פועלים ביחד) בוושינגטון.

העסקה הגדולה, היא אותו שדרוג יחסים וברית אסטרטגית שאמורה להיחתם בין ישראל לארה"ב במידה שייחתם ההסכם עם איראן. ברור שהסכם כזה מרע את מצבה האסטרטגי של ישראל באזור, אומר גורם ביטחוני ישראלי בשיחות סגורות, וברור שאמריקה תהיה מוכנה לנסות לתת מענה אסטרטגי להחמרה הזו של המצב. כדי שזה יקרה, הדיונים אמורים להתקיים ממש עכשיו. אבל אין דיונים, אין דיבורים, אין קשר ואין גישושים. ירושלים אינה עונה. נתניהו בשלו.

"יש כאן הזדמנות אסטרטגית בלתי חוזרת לקבל מוושינגטון דברים שמעולם לא קיבלנו", אמר במפגש סגור בתחילת השבוע גורם ישראלי שהיה בעבר הלא רחוק בכיר מאוד במערכת הביטחון, "ישראל יכולה 'לעלות מדרגה' בכל הקשור למהות הסיוע האמריקאי בעתיד, או עדכונים וייצובים של הסכמים והסדרים שנחתמו בעבר ותוקפם לא ברור", הוסיף הגורם, "בכל פעם שקרה משהו בזירה הבינלאומית שהרע את מצבה הביטחוני של ישראל, ובכל פעם שישראל לקחה סיכונים בענייני ביטחון, אמריקה ידעה לפצות אותה. רק בפעם הזו, למרות הנכונות בצד האמריקאי, זה לא קורה".

לא כולם במערכת המדינית והביטחונית בישראל תמימי דעים עם מדיניות נתניהו, שמושפע עמוקות מאדלסון, לפיה נלחמים על כל הקופה ולא מנהלים משא ומתן. גם במערכת המדינית וגם במערכת הביטחונית נשמעות מילות ביקורת נוקבת אל מול הנתק הזה ביחסים בין אמריקה לירושלים. המבקרים, שנזהרים בלשונם ומקפידים לדבר רק בעילום שם, אומרים שנתניהו ממשכן אינטרסים אסטרטגיים רבי חשיבות של ישראל בסערת מלחמת השמד שהכריז על אובמה.

"זה לא חכם וזה לא נכון", אומרים המבקרים, "צריך להסתכל גם על היום שאחרי". אנשי נתניהו אומרים, לעומתם, "שיהיה זמן ביום שאחרי גם לדברים האלה. בינתיים צריך להתמקד במטרה ולא להרפות ממנה". המטרה, לדידם, היא הפנמה אמריקאית שההסכם העומד להיחתם עם איראן הוא הסכם רע.

זריקת עידוד גדולה קיבלה ירושלים השבוע, כשמלך סעודיה סלמן בן-עבד אל-עזיז ביטל את בואו לפסגה שמתכנן אובמה בקמפ-דייוויד, במאמץ להפיס את בעלות בריתו הערביות במזרח התיכון. "הנה, גם הסעודים חושבים כמונו ומפנים כתף קרה לוושינגטון", אמר גורם בסביבת נתניהו בסיפוק.

מי צודק בוויכוח הזה, נדע בעתיד. בינתיים, מסתגל ממשל אובמה לממשלת נתניהו הרביעית כמו שמסתגלים למחלה כרונית קשה. עוד אין הזמנה של נתניהו לוושינגטון, וגם לא תהיה כזו עד אחרי ה-30 ביוני. בינתיים, בגישושים החשדניים בין שתי הבירות, הועלתה אפשרות שמוקד היחסים יעבור מהציר השבור בין נתניהו לאובמה, לציר היעיל, ידידותי וקורקטי יותר שבין שר הביטחון משה יעלון לעמיתו האמריקאי אשטון קרטר. לפחות הציר הזה ממשיך לפעול ביעילות בחודשים האחרונים. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us-israel relations, salman bin abdul-aziz al saud, p5+1, nuclear deal, israel, iran, benjamin netanyahu, barack obama

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept