עורכי דין לזכויות אדם: שיטות החקירה בשב"כ מובילות להודאות שווא

עורכי דין לזכויות אדם טוענים כי מאז חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הותר לשב"כ לבצע "חקירות צורך" שנעשה בהן שימוש באמצעי לחץ, ושמובילות לעתים את החשוד להודות במעשים שלא ביצע.

al-monitor .

נושאים מכוסים

torture, shin bet, police, palestine, justice, israel, idf, courts

אפר 13, 2015

שמונה שעות לקח לכוחות הביטחון לאתר את ניב אסרף באזור קריית ארבע ולגלות שביים חטיפה. חברו, ערן נגאוקר, נגד בצה"ל, העביר למשטרה [2 באפריל] דיווח כוזב שלפיו אירעה תקלה ברכבם וכי אסרף נכנס לכפר בית ענון לחפש כלי עבודה ולא שב. בשעות שבהן "נעדר" סרקו כוחות גדולים של צה"ל אזורים נרחבים בחברון, בדיוק באזורים שלפני כעשרה חודשים נערך בהם מבצע "שובו בנים" לאיתור שלושת הנערים, גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל שנחטפו ונרצחו על ידי חוליה מחברון ביוני 2014. אסרף אותר לבסוף במחבוא מאולתר עם קופסאות שימורים ושק שינה, ובמסיבת עיתונאים שכינס מאוחר יותר סיפר כי הוא מסוכסך עם גורמים עבריינים, ולכן ביים חטיפה.

העיתונאי נחום ברנע  פרסם בטורו בעיתון "ידיעות אחרונות" [10 באפריל] כי במהלך החיפושים בחברון הספיק צה"ל לעצור פלסטיני שהודה בפני חוקרי שב"כ כי הוא אחראי לחטיפה. ההיעלמות המבוימת וההודאה המאולצת מעלים שוב את סוגיית השימוש שעושה שב"כ במה שמכונה "חקירת צורך" שבה ניתן בין היתר להשתמש "באמצעים מיוחדים" לחקירת עצורים.

לא ברור אם הפלסטיני שהודה "בחטיפה" של אסרף נחקר "חקירת צורך", אבל עורכי דין המתמחים בזכויות אזרח ומייצגים פלסטינים המואשמים בעבירות ביטחון בבתי משפט צבאיים אומרים לאל-מוניטור כי מאז חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הותר לשב"כ, כמעט באופן גורף, לבצע חקירות שנעשה בהן שימוש באמצעי לחץ ושמובילות לעתים להודאות שווא.

"ברור שיש לנו הרבה הודאות כאלה", אומרת לאל-מוניטור עו"ד גבי לסקי, חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ, ועורכת דין העוסקת בזכויות אדם וייצוג פלסטינים בבתי משפט צבאיים במשך שנים רבות. "מאז 'בג"ץ העינויים', (יוני 1999), שבו הגביל בג"ץ שימוש באמצעים פיזיים, בית המשפט מתיר עינויים אותם הגדיר כחקירת צורך. מאז חטיפת הנערים יש עלייה משמעותית בחקירות צורך ויש המון אנשים שנחקרו באופן כזה והודו בכל מיני דברים".

בפסק הדין משנת 1999 קבע בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים בראשותו של השופט אהרון ברק, כי "לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור...עם זאת תיתכן עמדה הגורסת שהקשיים הביטחוניים הם רבים מדי, וכי נדרשת הסמכה לנקיטה באמצעים פיזיים במהלך החקירה".

גם עורך הדין פאוזי קוואסמה, תושב מזרח ירושלים העוסק מזה 11 שנים בייצוג נאשמים פלסטינים בבית המשפט הצבאי בעופר, טוען כי מאז יוני 2014 חלה עלייה משמעותית בהיתרים לשימוש "בחקירת צורך". "יש לי עכשיו לקוח שהודה תחת עינויים שהיה שותף לחטיפת הנערים", אומר עו"ד קוואסמה. "לאחר מכן הוא אמר בבית המשפט כי הוא אמנם הודה, אך הדברים אינם נכונים. בסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום על עניין אחר. הוא הועבר למעצר מנהלי ונטען שההודאה ניתנה בנסיבות מסוימות. אמנם לא ניתן להשתמש בהודאה בהליך פלילי, אבל לטענתה [של מערכת הבטחון] יש אינדיקציות מודיעיניות שההודאה הזו היא אמת. עד היום הלקוח שלי מוחזק במעצר מנהלי, אף שהוא נמצא כעת במעצר על משהו אחר...השאלה היא, מהם הקריטריונים לשימוש בחקירת צורך? איך מחליטים שמישהו מוגדר כפצצה מתקתקת ואיזו רמה של מידע נדרשת כדי לקבל אישור ממשרד המשפטים כדי לבצע 'חקירת צורך'? בסופו של דבר, אנשים שנחקרו בעניין חטיפת הנערים, אך חקירותיהם לא הניבו תוצאות המעידות על כך שהיה להם חלק בפיגוע, הודו בעבירות אחרות כמו חברות בחמאס, סחר בנשק וכו'".

עו"ד קוואסמה מסביר כי השיטות הן מגוונות. מאז פסיקת בג''ץ, לשב"כ אסור לבצע טלטולים מכיוון שהשיטה הזו עלולה לגרום למוות, אך יש כנראה שיטות אחרות שמאושרות. "החוקרים מודים, למעשה מדווחים, שעשו שימוש בחקירת צורך", ממשיך קוואסמה. "הם מוציאים תעודת חיסיון ואומרים שבמסגרת חקירת העצור נעשה שימוש באמצעים מיוחדים וכותבים את שמם של האמצעים ואת המשמעות שלהם. אבל הם לא מציינים כמה פעמים נעשה שימוש באמצעי המיוחד ובמשך כמה זמן. הפרוטוקול חסוי. בדרך כלל מושיבים עצור על כיסא ללא משענת, ומפשקים את רגליו בצד הקדמי של הכיסא. מישהו דוחף אותו לאחור ומפשקים את ידיו לצד האחורי של הכיסא, עד שהוא מקבל צורה של בננה. כך זה גם מכונה בפי החוקרים – 'בננה'. והם כל הזמן דואגים שלא יוכל להניח את רגליו על הרצפה. אלה דברים שהם מודים שהם עושים. אני שומע על דברים נוספים. יש עוד משהו שנעשה בו שימוש במהלך חקירת צורך. מכסים את העיניים של הנחקר ומביימים התנפלות. העצור יודע שהוא מוקף בחוקרים, והוא מקבל סטירות ואגרופים. או עצור שמושב על שולחן, חוקר מושך את ידיו וחוקר נוסף מושך את ראשו לאחור. השיטות מאושרות על ידי משרד המשפטים. מאז יוני זה הפך להיות הרבה יותר שכיח, כי ככל הנראה מי שנותן את האישורים התרכך. אני נתקל בבית המשפט במקרים רבים של חקירה בתנאים הרגילים של חקירת שב"כ. והנחקרים אומרים 'הודיתי רק כדי לסיים. הייתי בבידוד, בתנאים קשים, החוקרים לחצו אותי".

לדברי עו"ד קוואסמה, הדילמה במאבקה של דמוקרטיה בטרור נעוצה בשאלה איפה עובר הגבול. "אני חושב שבתי המשפט פה נותנים לגורמי הביטחון יד חופשית בנוגע לעניינים האלה", הוא אומר, "בעיקר בנוגע להארכות מעצר, כשבית המשפט יודע ושומע, אך מעלים עין".

 

תגובת השב''כ:

שירות הביטחון הכללי ועובדיו, פועלים במסגרת החוק בלבד ונתונים לפיקוח ולביקורת פנימיים וחיצוניים, לרבות על-ידי מבקר המדינה, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, כנסת ישראל ובתי המשפט בכל ערכאותיהם, עד לביהמ"ש העליון. נדגיש כי העצורים לחקירות שב"כ, מקבלים את מלוא הזכויות ההומניטאריות להם הם זכאים בהתאם לאמנות הבינ"ל עליהן חתומה מדינת ישראל ולפי החוק הישראלי ובכלל זאת: טיפול רפואי, פגישות עם עו"ד וביקורים של הצלב האדום.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
דין עזה אינו כדין הגדה: המשוואה המוטעית של בנט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 7, 2020
האם ליברמן סייע לצעירים חרדים לקבל פטור מגיוס לצה"ל?
דני זקן | הבחירות בישראל | פבר 7, 2020
האם התיאום הביטחוני עם הפלסטינים ישרוד את "דיל המאה"?
שלומי אלדר | | ינו 30, 2020
מה יקרה קודם: פצצה גרעינית איראנית או נפילת האייתוללות?
בן כספית | | ינו 15, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020