הסכם המסגרת עם איראן אמור לתת דחיפה לדיפלומטיה האזורית

פורום המדינות P5+1 ואיראן מצהירות על "הסכם פוליטי מפורט" בנושא הגרעין; סעודיה ואיראן מאיצות את קריסתה של תימן; נתניהו וארדואן מתייחסים למתרחש בתימן.

al-monitor .

נושאים מכוסים

yemen, turkey, saudi arabia, p5+1, nuclear deal, israel, iran, houthis

אפר 3, 2015

אובמה: הסכם המסגרת בנושא הגרעין הוא "הזדמנות היסטורית"

נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמר ב-2 באפריל כי הסכם המסגרת שהושג בין שש המעצמות לבין איראן מהווה "הזדמנות היסטורית למנוע את התחמשותה של איראן בנשק גרעיני, ולעשות זאת בדרכי שלום, כשכל הקהילה הבינלאומית עומדת מאחורינו".

כפי שדיווחה גם לורה רוזן מלוזאן, השיחות המרתוניות הניבו "הסכם פוליטי מפורט הרבה יותר מכפי שציפינו, בדרך להסכם גרעין סופי מול איראן".

בישראל, בן כספית מדווח שהחוג הפנימי של ראש הממשלה בנימין נתניהו נתפס "להלם ואלם", לפני שפתח במתקפה. לאחר שיחת טלפון שקיבל מאובמה, גינה נתניהו את ההסכם, ואמר שהוא "יעניק לגיטימציה לתוכנית הגרעין של איראן, יחזק את כלכלת המדינה ויגביר את תוקפנותה של איראן ואת פעילות הטרור שלה במזרח התיכון ומחוצה לו".

בראיון בלעדי לאל-מוניטור, אמר לכספית האלוף (במיל') עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן: "אם היה ראש ממשלה שיודע לדבר עם האמריקאים ומחזיק יחסי אמון עם הנשיא, זה הזמן להצטרף לעגלה ולהבהיר את כל הסעיפים שדורשים הבהרה. יש עדיין מה להשיג בהסכם הזה. במקביל, זה הזמן להגיע להבנות עם האמריקאים ואולי אפילו להגיע איתם להסכם מקביל, ישראלי-אמריקאי, בו ישראל מקבלת הבהרות, הבטחות, ואולי גם פיצוי ביטחוני על הסיכונים שהיא לוקחת. עשינו דברים כאלה אחרי הסכם השלום עם מצרים ובנקודות זמן נוספות".

כמה חברי קונגרס הטילו ספק באפשרות שיגובש הסכם סופי בין שש המעצמות לבין איראן עד תאריך היעד של 30 ביוני. רוזן מדווחת על הצהרה שפרסם הסנטור הרפובליקאי בוב קורקר, יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, ולפיה ארצות הברית "חייבת לשמור על עיניים פקוחות לרווחה, בשל המשך התנגדותה של איראן לוויתורים, היסטוריה ארוכה של פעילות גרעין חשאית בהקשר הצבאי, תמיכה בטרור ותפקידה הנוכחי בערעור היציבות באזור". ועדת החוץ של הסנאט תצביע ב-14 באפריל על הצעת החוק לבחינת הסכם הגרעין עם איראן, ולפיה יובא כל הסכם גרעין סופי לבחינה של 60 יום, לפני שהנשיא יוכל לבטל או להשעות את הסנקציות נגד איראן.

סנטור ג'ון מקיין, יושב הראש של ועדת הכוחות המזוינים בסנאט, אמר: "אין שום ספק, איראן יצאה למתקפה ברחבי המזרח התיכון. פעילותה הזדונית, מעיראק וסוריה ועד לבנון ותימן, מחריפה את הפילוג העדתי באזור לכדי עימות אדיר ממדים. איננו יכולים, ואסור לנו, להפריד בין הדיפלומטיה בנושא הגרעין לבין האתגר האסטרטגי הגדול יותר שמציבה איראן". 

מקיין צודק בדבריו, כשהוא טוען שאסור להפריד בין הסכם הגרעין לבין "האתגר האסטרטגי הגדול יותר" שמציבה איראן. עם זאת, ההתקדמות בדיפלומטיה בנושא הגרעין היא גם הזדמנות להתקדמות משמעותית לא פחות בכל המשברים באזור. כמה מהמגמות הללו כבר ניכרות בשטח, כפי שסיקרנו בפרוטרוט באל-מוניטור.

נתחיל עם עיראק. משטרו של סדאם חוסיין פלש לאיראן ב-1980, הפציץ ערים שם בטילים בליסטיים והשתמש בנשק כימי נגד צבא איראן. הודות להתערבותה של ארצות הברית ששחררה את המדינה מסדאם ב-2003, נודעת היום לאיראן השפעה ניכרת בהנהגה הפוליטית של עיראק. ארצות הברית אינה יכולה לערער את השפעתה הפוליטית של איראן על עיראק. היא תמשיך להיות שחקנית חשובה בעיראק, לטוב ולרע. 

לארצות הברית ולאיראן יש גם אינטרס משותף לסייע לעיראק להדוף משטחה את המדינה האיסלאמית (דאע"ש). כפי שציינו בעבר בטור זה, טמונה גם הזדמנות במשבר בעיראק. מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, והגנרל מרטין דמפסי, יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, אמרו שניהם כי השפעתה של איראן בעיראק עשויה להיות "חיובית". גם אם ננתח שוב ושוב את הפינג-פונג שאפיין את כיבושה מחדש של תכרית לפני שבוע, השורה התחתונה אחת היא: מיליציות איראניות והפצצות אמריקאיות הן שסייעו לצבא עיראק לכבוש את העיר מידי דאע"ש. זו איננה "ברית" בין ארצות הברית לבין איראן, וכוחות הצבא של איראן לא תיאמו את הפעולות שלהם עם ארצות הברית. אבל שתי המדינות השלימו זו את פעילותה של זו, מתוך אינטרס משותף.

אשר לסוריה, בטור הזה כבר טענו בעבר שמינוף הברית בין איראן, עיראק וסוריה במלחמה נגד דאע"ש עשוי, עם הזמן, להשלים את פעילותה של הקואליציה הסונית המובהקת שתומכת בתקיפה האמריקאית נגד דאע"ש. ההזדמנות למעורבות איראנית במלחמה נגד הטרור בסוריה, באספקת סיוע הומניטרי לתושבי סוריה הנצורים, ובסופו של דבר אולי אף ביישום ההסכם הפוליטי המיוחל להחלפת המשטר, עשויה להיות ממשית הרבה יותר מאימוץ האג'נדה של טורקיה ושל שאר בנות בריתה של ארצות הברית, הקוראות לחילופי משטר. 

התוצאות של הגישה האחרונה והמוטעית הומחשו היטב גם השבוע, כשארגון ג'בהת אל-נוסרה המסונף לאל-קאעידה מילא תפקיד חשוב בכיבושו מחדש של מחוז אדלב מידי הצבא הסורי. בטור הזה הזהרנו עוד בדצמבר 2013 כי עלייתה של החזית האיסלאמית עלולה להיות "אסון של ממש לאופוזיציה בסוריה ולעתידה של המדינה", ותוביל לשילובם של ארגונים ג'יהאדיסטיים קיצוניים בזרם המרכזי. כל אחד רשאי להחליט בעצמו אם יש בשורה טובה לסוריה ולאזור כולו בעובדה שארגון המסונף לאל-קאעידה הוביל את ההסתערות על אדלב. לטעמנו, הדרך הטובה ביותר היא לפעול ביחד עם איראן ועם שאר מדינות האזור כדי לשים קץ למלחמה ולהביא הקלה לסוריה, במקום להעניק רוח גבית לטרוריסטים.

איראן היא גם זו שתקבע במידה רבה אם יישמר השקט בגבולות ישראל או שתפרוץ עוד מלחמה. חיזבאללה וישראל שומרות על פי רוב על הרתעה הדדית, כפי שדיווחו בעבר כספית ועלי האשם לאל-מוניטור. וכמו שציינו בינואר האחרון בטור הזה, המזכיר הכללי של חיזבאללה, חסן נסראללה, טשטש כנראה את "הקו האדום" שלו עצמו לגבי נשיא סוריה בשאר אל-אסד, כשאמר: "גם אם משמעות הפתרון הפוליטי שיימצא היא שאסד צריך ללכת בתום כהונתו הנוכחית, חייבים לתאם את זה מולו". בשורה התחתונה, המשך הדו-שיח בין ארצות הברית לבין איראן בנושא הסרת הסנקציות, שהושתו עליה מלכתחילה בשל תמיכתה של איראן בטרור, עשוי להוביל בסופו של דבר גם לדו שיח על תפקידו של חיזבאללה בסוריה ובלבנון.

מחירה היקר של ההתערבות הסעודית בתימן

וזה מביא אותנו למשבר בתימן, שמבקרי הסכם הגרעין עם איראן מתארים בקלות הדעת כעוד מזימה איראנית. אין ספק שתמיכת איראן בכוחות המורדים, לצד הקנוניות שרוקח נשיא תימן לשעבר עלי עבדאללה סאלח, העניקו לטהרן דריסת רגל פרובוקטיבית לאורך הגבול עם סעודיה. אבל סיפור המשבר בתימן אינו מסתכם בעימות בין איראן לבין סעודיה. טיבו של הסכסוך עמוק הרבה יותר ממאבק בין באי כוחה של סעודיה לאלו של איראן. הסכסוך בתימן אזרחי באופיו, ואת קווי החזית משרטט לא רק הפילוג העדתי; קווי החזית מבוססים על בריתות שבטיות ואחרות, ועל מאבקי כוח בין צדדים נציים רבים במדינה כושלת.

האו"ם פרסם השבוע הצהרה שלפיה 519 איש נהרגו עד כה בלחימה, 90 מתוכם ילדים; ובוול סטריט ג'ורנל דיווחו שתימנים רבים החלו להתקומם נגד סעודיה, בעקבות ההפצצות מהאוויר.

האשם כותב כי חליד אל-מדאני, מבכירי החות'ים, עמד על כך שלארגון אין כוונה לסגת: "שום דבר לא יעצור אותנו, והסעודים צריכים להבין שאם הם רוצים לעקור את אנצאר אללה, הם ייאלצו לעקור את כל התימנים מאדמתם... אנחנו מתארגנים ומתואמים עם השבטים, אנשים מאמינים בנו; זו התשובה הראשונה לתוקפנות הסעודית שנועדה לכשלון".

מאיסה שוג'ה א-דין כותבת שהתערבותו של הצבא הסעודי "גובה מתימן מחיר יקר, ברמה הפוליטית והאנושית גם יחד. ההתערבות הזו תוביל להרס הצבא הסדיר, ובעקבות זאת למציאות פוליטית של כאוס בהיעדרו של כוח צבאי שיוכל לאכוף את סמכותו, וכן בשל נוכחותם של החות'ים צבפון. המיליציה הזו נותרה הכוח המיומן והמאורגן ביותר, ויש גרעין של מיליציות שבטיות במארב, לצד גרעינים נוספים של מיליציות עממיות בעדן, מה שעלול ליצור בתימן כאוס פוליטי אדיר. כאוס פוליטי במדינה ששטחה כחצי מיליון קילומטרים רבועים ובה כ-25 מיליון תושבים, כתוצאה מהרס התשתיות, הרג של אזרחים רבים ופשיטות אלימות, יכלה את משאביה של סעודיה, שכן איראן תמצא תמיד נתיבים חדשים להתערבות בתימן, ותגרום לסעודיה לשקוע בשורה של תסבוכות".

נתניהו וארדואן מתייחסים למתרחש בתימן

ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בהתערבות של איראן בתימן עדות נוספת לאיום שהיא מציבה על ישראל ועל האזור. נתניהו התייחס למה שכינה "ציר טהרן-לוזאן-תימן" כסימן לכך שמלחמת אזרחים בתימן היא איום ביטחוני על ישראל, בשל המימון שמעניקה איראן לתנועה החות'ית.

עקיבא אלדר כותב כי לדידו של נתניהו, המצב הסבוך בתימן מחייב "תשובה פשוטה" - להאשים את איראן. לישראל יש שיקולים כלכליים וביטחוניים בשמירה על נתיבי הספנות בים האדום פתוחים, אך ג'קי חוגי כותב שאסור לישראל להתבונן בסכסוך מבעד לעדשה מוסרית בלבד: "המערכה שם איננה מאבק בין הסעודים הטובים לשיעים הרעים. היא עימות על סמכויות, על כוח ועל הון. בעולם הקדום קראו לזה מלחמת שבטים."

גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן יצא בשבוע שעבר למתקפה נגד איראן בנושא תימן, אולי בניסיון לשקם את מעמדו כמנהיג סוני. סמיח אידיז כותב: "'איראן מנסה לסלק את דאע"ש מהאזור רק כדי שתוכל לתפוס את מקומו', כך אמר ארדואן [ב-26 במארס]... הוא שמר על אותה נימה זועמת גם במסיבת העיתונאים שקיים באנקרה עם נשיא חוף השנהב אלסאן אואטרה. 'איראן מנסה להשתלט על האזור. זה מתחיל להטריד אותנו, את מדינות המפרץ ועוד מדינות רבות באזור. אין שום דרך שנוכל להשלים עם זה', הוסיף ואמר".

את הדברים השמיע הנשיא פחות משבועיים לפני ביקורו בטהרן ב-7 באפריל. עד עכשיו נזהר ארדואן בהתבטאויות שלו כלפי איראן, בהתחשב בקשרים הכלכליים בין שתי המדינות. פהים טשטקין מדווח כי ייתכן שהדברים הם חלק ממהלך שנועד לשאת חן בעיני המפרץ: "בקואליציה הזו שמובילה סעודיה, איש אינו מפורש יותר מארדואן בעוינות שלו כלפי איראן. המלך הסעודי מוביל את המלחמה עצמה, וארדואן מוביל את מלחמת המילים. זה מהלך שנועד לחזק את הקשרים עם מדינות המפרץ על חשבון שריפת הגשרים עם איראן, המדינה שיחסיה עם טורקיה היו היציבים ביותר".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

ישראל משלמת עכשיו את מחיר ההתנכרות לצרפת
רינה בסיסט-ברושנין | קשרי האיחוד האירופי-המזרח התיכון | אוג 28, 2019
האם טראמפ יניח לאיראן להתקדם לפצצה גרעינית?
בן כספית | דונלד טראמפ | ינו 4, 2019
מה צ'אד רוצה מישראל ומה ישראל רוצה בדיוק מצ'אד
רינה בסיסט-ברושנין | תיאום ביטחוני/הגנה | נוב 28, 2018
האם נתניהו וטראמפ מהמרים על חילופי משטר באיראן?
עקיבא אלדר | תיאום ביטחוני/הגנה | מאי 15, 2018
מסמכי איראן: לפיד מעז ומציב עצמו מול מר בטחון נתניהו
מזל מועלם | | מאי 4, 2018

Featured Video