Syria Pulse

נערות סוריות נאלצות להתחתן בשל מצוקה כלכלית, חשש מפני אלימות

p
המחבר
בקצרה
פליטות סוריות צעירות בירדן נאלצות להינשא בגיל צעיר, בין אם על מנת להימלט מהאלימות המינית הנפוצה במחנות הפליטים או להקל את המצוקה הכלכלית של משפחותיהן.

מפראק, ירדן. בעלה הראשון היה גבר בן 46 מסעודיה שכבר היו לו שתי נשים. אחת בכמה חודשים הוא נסע לירדן לרגל עסקיו ובמהלך ביקוריו אלה נהג לשוחח עם דודתה של הנערה על רצונו לשאת אישה נוספת. דודתה סיפרה לו שיש לה מועמדת מתאימה: האחיינית הצעירה שלה. תחילה, אביה של הנערה לא רצה שבתו תתחתן בגיל כל כך צעיר, אבל כשהתברר לו שהגבר הסעודי עשיר וגם דתי, הוא נמלך בדעתו.

לכלה בפוטנציה לא ניתנה אפשרות להחליט אם היא בכלל רוצה להתחתן עם הגבר הזה. בנוסף, כבת הבכורה שעדיין התגוררה עם הוריה, היא חשה שהיא לנטל עליהם. המשפחה נמלטה לירדן ב-2013 בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, והמצוקות הכלכליות שלה הלכו ונערמו. לכן, כאשר השייח שאל אותה במהלך טקס הנישואים ב-2014 אם היא רוצה להינשא לגבר הסעודי, היא הסכימה, מתוך תקווה לעתיד טוב יותר. פטימה מהעיר חומס הייתה אז רק בת 14.

בחצר הבניין של איגוד הנשים הירדניות במחוז מפראק, היא סיפרה לאל-מוניטור על החלומות שהיו לה אז, כשהתגוררה עדיין בסוריה. פטימה, עכשיו כבר בת 15, חלמה שאחרי שתסיים את לימודיה, תינשא לגבר צעיר נאה ומתוק, כמו אלה שראתה בסרטים הוליוודיים. אבל העתיד שלה היה שונה לחלוטין.

"אחרי שמונה ימים שבהם גרתי אתו בדירה במפראק הוא הביא אותי לאבא שלי ואמר שהוא ייסע לנשותיו האחרות בסעודיה ויהיה איתן זמן מה", אמרה והוסיפה: "אבל הוא לא אף פעם חזר והתנהג בצורה יהירה כשהתקשרתי אליו. אחרי שלושה חודשים אמרתי לו שאני רוצה להתגרש".

בעלה לשעבר שלח אלף דולר למשפחתה של פטימה, סכום שאותו הבטיח מראש במידה ויתגרש ממנה אי פעם. מאז לא שמעה ממנו.

עבור סורים רבים באזורים העירוניים ומחנות הפליטים בירדן, השאתן של נערות בגיל צעיר הוא ניסיון נואש להקל את המעמסה הכלכלית של משפחות שאין להן הכנסה או שהכנסתן דלה והן לכודות במעגל אימים של עוני. הגנה על בנות צעירות – במיוחד במחנות הפליטים שם הן חשופות לאלימות מינית – היא גם סיבה נפוצה לנישואי ילדות בירדן, כמו גם המשכה של מסורת, שכן גם באזורים מסוימים בסוריה בנות מתחתנות בגיל צעיר.

אום אשרף מאיגוד הנשים הירדניות סיפרה שנישואים בקרב בנות מתחת לגיל 18 נפוצים יותר ויותר בירדן. "עבור הסורים, המצב נעשה קשה מיום ליום", אמרה בשיחה במשרדה. "משפחות חושבות שנישואים הם המוצא הטוב ביותר עבור בנות הגדלות כפליטות משום שהבעלים שלהן מבטיחים לדאוג לבנות מבחינה כלכלית".

במהלך הרבעון הראשון ב-2014, 32% מכל הנישואים המתועדים של פליטים סוריים בירדן היו עם נערות מתחת לגיל 18. בשנת 2012, שיעור נישואי הילדות בקרב פליטים סורים בירדן היה 18%. רבים מתגרשים במהלך החודשים הראשונים שלאחר החתונה, אמרה אום אשרף.

עבור רבות מהנערות הסוריות שחיות בפליטות בירדן, הלימודים בבית הספר אינם אלא חלום רחוק. פטימה נשרה מבית הספר בגיל 12 משום שבסוריה לא יכלה לבקר בבית הספר בעודה בורחת עם משפחתה מעיר לעיר.

"באופן אישי, מעולם לא ציפיתי שאתחתן בגיל כה צעיר כי בסביבה שלי (בסוריה) זה היה מוזר להתחתן לפני גיל 18. ממש מוזר", אמרה בקול רך, חסר ביטחון – קולה של נערה בגיל הטיפש-עשרה.

זמן קצר אחרי שפטימה התגרשה מבעלה הראשון, גבר ירדני התעניין בה. הוא היה בן 34, אב לחמישה ילדים מאשתו הראשונה, שאחריה גם התחתן עם אלמנה והתגרש ממנה. לבקשת משפחתה, פטימה נישאה בשנית בתוך פרק זמן של חודשים אחדים. "בילינו יחדיו לילה אחד. שכבתי אתו ואז הוא אמר לי לחזור לאמא שלי. אחרי זה הוא התקשר לאבא שלי ואמר שהוא רוצה להתגרש ממני".

עיניה הכהות של פטימה, שביצבצו מבעד לרעלה השחורה שכיסתה את פניה, נראו עצובות. כתפיה היו שמוטות, כאילו הייתה רוצה להפוך את עצמה לקטנה ככל האפשר. היא סיפרה שהחליטה לכסות את פניה כאשר עבדה בשדות חקלאיים בירדן (אביה אינו מסוגל לעבוד בגלל בעיות גופניות). "גברים תמיד תקעו בי מבטים כשעבדתי בשדות. חשתי אי נוחות גדולה", אמרה.

אחרי הגירושים השניים, משפחתה של פטימה לא קיבלה כסף. למרות שבעלה הירדני הסכים לשלם "דמי פרידה" עוד לפני הנישואים, הוא הפר את הבטחתו.

אבל לפטימה לא היה מאד אכפת מהכסף הואיל ונאלצה להתמודד עם בעיות גדולות יותר. חודש אחרי הגירושים, גילתה שהיא בהריון. אחרי התייעצות עם אחת מאחיותיה, המתגוררת בלבנון, החליטה לעשות הפלה באמצעות כדורים לא חוקיים, בלי לספר להוריה. בבית כלל לא מדברים על נישואיה הכושלים – כאילו מעולם לא היו.

"הייתה לי חברה סורית שאתה דיברתי על הכל, אבל היא כבר לא גרה כאן", פטימה אמרה והוסיפה שאבא שלה מתנהג אליה מאד יפה מאז שהכל קרה, כאילו מרגיש אשם על כך שדחף אותה להתחתן פעמיים. אבל אמא שלה מתנהגת כלפיה מאז בצורה מוזרה. לפעמים היא נוזפת בה בלי כל סיבה ברורה. "אני מרגישה כל כך בודדה ומדוכאת, כאילו שהחיים שלי נגמרו. ואני לא רוצה יותר להתחתן אי פעם, זה בטוח", אמרה.

כשנשאלה מה קרה לחברה הסורית שלה, פטימה אמרה שנישאה לגבר מכוויית ועזבה את ירדן. "לא דיברתי אתה הרבה זמן, אבל אני מקווה שהיא מאושרת", אמרה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: youth, women, syrian refugees, syria, refugee camps, poverty, marriage, jordan

ברנדה סטוטר היא עיתונאית הולנדית שכותבת על המזרח התיכון, בדגש על נשים סוריות ו"כלות ג'יהאד" מהמערב. מאמריה התפרסמו באל-ג'זירה, כמו גם בעיתונים, שבועונים וירחונים ארציים בהולנד ובלגיה, לרבות ב- Algemeen Dagblad, De Tijd, Het Parool, De Groene Amsterdammer.

 ניתן לעקוב אחריה בטוויטר @BrendaStoter

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept