הנשים הצעירות שמשנות את הפוליטיקה הישראלית

שתיהן צעירות, גרות בתל אביב, הן כבשו בסערה את המקומות הראשונים במפלגות שלהן וסביר להניח שיגיעו לעמדות הנהגה בכירות. איילת שקד וסתיו שפיר מסמלות באופן מובהק את חילופי הדורות בפוליטיקה

al-monitor .

נושאים מכוסים

women in society, stav shaffir, labor party, knesset, israeli elections, israel, habayit hayehudi, ayelet shaked

מרץ 16, 2015

חברות הכנסת הצעירות איילת שקד מהבית היהודי וסתיו שפיר מהמחנה הציוני מסמלות באופן המובהק ביותר את חילופי הדורות בפוליטיקה הישראלית, שנמצאת בתקופה של שינוי עמוק מאז בחירות 2013. אף ששתיהן ניצבות משני צדי המתרס בחלוקה הפוליטית המסורתית בין ימין לשמאל מדיני, שקד כדמות בולטת במפלגת הבית היהודי - מפלגת ימין דתית, ושפיר כאייקון של השמאל הסוציאל-דמוקרטי המתחדש במפלגת העבודה, יש להן הרבה מאוד מהמשותף בכל הנוגע לעיצובה של המערכת הפוליטית העתידית.

בפריימריז במפלגותיהן לקראת בחירות 2015 התברגו שקד ושפיר לצמרת, ובכך השאירו מאחור דמויות ותיקות ומבוגרות מהן. שקד היא לא רק האישה הראשונה של מפלגת הבית היהודי והחילונית הראשונה שמכהנת כחברת כנסת מטעם מפלגה דתית, היא גם מועמדת לתפקיד שרה בממשלה הבאה אם נתניהו יהיה זה שירכיב אותה ויצרף את הבית היהודי לקואליציה.

ההיסטוריה ששפיר עשתה לא פחות גדולה. היא קטפה את המקום השני בפריימריז של מפלגת העבודה, מיד אחרי היו"ר לשעבר שלי יחימוביץ', והשאירה את שאר המתמודדים הוותיקים והחדשים הרחק מאחור. הסיכויים שתהיה שרה בממשלה הבאה נראים קטנים יותר כרגע, אבל היא ללא ספק דמות פוליטית משפיעה שמעצבת תודעה וסדר יום ומושכת אלקטורט צעיר. גם היא וגם שקד אהודות מאוד במפלגותיהן, מתחזקות דפי פייסבוק פופולריים, ומבוקשות מאוד לראיונות בתקשורת.

כניסתן של שפיר ושקד לכנסת בפעם הראשונה ב-2013 הייתה במידה רבה תוצאה של המחאה החברתית ושל רוח השינוי שהיא הביאה עמה. שתיהן הקימו והנהיגו תנועות חוץ פרלמנטריות לפני בחירתן לכנסת (שפיר ממובילות המחאה, ושקד את תנועת "ישראל שלי"), והשפיעו על החיים הציבוריים כבר אז. בין היתר הדבר התאפשר הודות למהפכת הרשתות החברתיות, שהפכה את המסרים והרעיונות שלהן לנגישים למאות אלפי צעירים. עוד לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו וצמרת הפוליטיקה הוותיקה גילו את הפייסבוק, השתיים כבר שלטו במרחבי הרשת וזכו לחשיפה יקרה לציבור.

לשקד ושפיר יש כמה נקודות ביוגרפיות דומות. שתיהן גדלו בבתים חילוניים ובמשפחות ממעמד הביניים המשכיל. האימהות של שתיהן היו מורות והאבות שלהן רואי חשבון. שתיהן בנות לאם ממוצא אשכנזי ואב ממוצא עיראקי, ושתיהן במפלגות המזוהות בעיקר עם הציבור האשכנזי. שקד נולדה בשכונת בבלי התל אביבית המבוססת ב-1976, ובמאי הקרוב היא תהיה בת 39. היא שירתה בצבא כמש"קית ת"ש, למדה הנדסת מכונות והפכה לאשת הייטק. עוד בנעוריה הייתה בעלת תודעה פוליטית מפותחת, ומצאה את עצמה פועלת ומזדהה עם הימין של הליכוד.

שפיר צעירה ממנה בכמעט עשור. במאי הקרוב היא תהיה בת 30. כמו שקד, גם היא בעלת תודעה פוליטית מפותחת כבר מנעוריה, והייתה קרובה לרעיונות כלכליים שמאליים ובמידה מסוימת אנרכיסטיים. בצבא, שפיר התגייסה תחילה לקורס טייס. כשהודחה עברה לשרת ככתבת בעיתון במחנה. כשהשתחררה ב-2006 נסעה ללונדון ללמוד עיתונות וסוציולוגיה, והשתתפה בפרויקט מנהיגות צעירה ישראלית-פלסטינית במזרח התיכון. ב-2009 חזרה שפיר לישראל והחלה בלימודי מוסיקה ותואר שני בפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב.

בשנים האלה שקד נישאה לטייס קרב, עבדה בתחום ההייטק, חזרה להתגורר בשכונת ילדותה בבלי בתל אביב, והפכה לאמא צעירה. כיום יש לה שני ילדים קטנים. ב-2006 היא לקחה פסק זמן מעולם ההייטק, והפכה למנהלת לשכתו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. בבחירות באותה שנה הליכוד נזרק לאופוזיציה עם 12 מנדטים. שקד היא זו שחיברה בין נפתלי בנט ליו"ר הליכוד בנימין נתניהו. איש ההייטק הדתי הפך לראש מטהו של נתניהו, שמונה אז ליו"ר האופוזיציה.

בהמשך עזבו שקד ובנט את הלשכה בעקבות סכסוך עם רעיית ראש הממשלה שרה, במה שהפך לצעד שישפיע רבות על המפה הפוליטית בישראל. הם הקימו יחד את תנועת ישראל שלי, שצמחה וצברה תאוצה באמצעות הרשת כמקום תוסס לימניות מעודכנת, בועטת ובעיקר לא מתנצלת. כך למשל, לאחר הפיגוע באיתמר ב-2011 שבו נרצחו חמשת בני משפחת פוגל, שקד הפיצה ברשת תמונות קשות מהאירוע. היא אמרה ש"זו הייתה החלטה קשה. אבל ככה זה במלחמה... לתמונות יש כוח יותר מהמילים... זה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה הדיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. זה הזמן להחזיר אש".

שקד גם הובילה קמפיין נגד תחנת הרדיו גלי צה"ל במטרה להביא לשילוב שדרנים ימניים בשעות האזנת השיא. מרגע כניסתה לכנסת ומינויה ליו"ר סיעת הבית היהודי, היה ברור ששקד היא בדמות חזקה ומשפיעה. ב-2012 היא נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של גלובס. את עיקר תשומת הלב משכה פעילותה שעסקה בחקיקה לאומנית ובמאבק אידיאולוגי נגד מהלכים מדיניים.

בזמן ששקד הקימה עם בנט את ישראל שלי, שפיר חזרה כאמור לישראל ובמקביל ללימודיה באוניברסיטה החלה לפעול במרחב הציבורי-תקשורתי. היא חיה אז בתל אביב בדירת שותפים, וב-2011 פגשה את הצעירה דפני ליף. שתי הנשים הצעירות היו המנוע של מחאת האוהלים, שהשפעתה על הפוליטיקה עדיין מהדהדת. השתיים, שהכירו על בשרן את בעיית יוקר המחייה ומצוקת הדיור של הצעירים בישראל, הקימו אז ב-14 ביולי אוהל בשדרות רוטשילד במרכז תל אביב - והשאר הוא היסטוריה. יחד עם ליף וח"כ איציק שמולי, שפיר הייתה הפנים של המחאה - נואמת מוכשרת שבאחת הפכה לדמות מוכרת בכל בית בישראל. בתום תקופת ההפגנות היא הקימה יחד עם כמה מחבריה את "התנועה החברתית" - תנועה פוליטית חוץ פרלמנטרית, ולאחר מכן בחרה להשפיע מתוך הפוליטיקה, ונבחרה לכנסת.

כמו שקד, שפיר פרחה מיד בכנסת. היא הקימה את השדולה לצדק חברתי, אך עיקר פעילותה והשפעתה היו מתוך ועדת הכספים. היא ניהלה מאבקים מוצלחים מול יו"ר הוועדה מהבית היהודי, ניסן סלומינסקי, וחשפה העברות כספים להתנחלויות. בכנסת, שפיר פועלת לקידום רעיונות המחאה: היא מקדמת חקיקה למען שכירות הוגנת, דיור בר השגה ושקיפות.

לא יהיה זה הימור פרוע להעריך ששקד ושפיר ימשיכו לבלוט בפוליטיקה לאורך שנים רבות, ולעצב אותה בדמותן: פוליטיקה חדשה, שקופה יותר, חדה יותר, שמנהלת קשר בלתי פוסק עם ציבור הבוחרים.

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020