ישראל פולס

משרד הביטחון – לא לגברים בלבד

p
המחבר
בקצרה
תא"ל במיל' ישראלה אורון שברה בחייה לא מעט תקרות זכוכית וכעת משמשת ראש מטה הבחירות של ציפי לבני. בראיון מיוחד היא מספרת על פעילותה לקידום נשים בתחומי אסטרטגיה, ביטחון ומדיניות, ומצהירה: אנו יכולות למלא כל תפקיד בממשלה.

כמעט שלושים שנה שירתה תת אלוף (מיל) ישראלה אורון בצה''ל. היא מילאה עד כה, בצבא ומחוצה לו שורה ארוכה של תפקידים. ברבים מהם כיהנה כאישה הראשונה, זו שהצליחה לשבור את תקרת הזכוכית הישראלית ולזכות במינוי שהיה עד אז שמור לגברים בלבד. כך היה ב-1991, ימי מלחמת המפרץ, כאשר שימשה בתפקיד מפקדת מחלקת המבצעים של דובר צה"ל והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד סגנית הדובר. כך היה כשהחלה להדריך במכללה לביטחון לאומי ומונתה לסגנית ראש המועצה לביטחון לאומי.

אורון, ילידת ברית המועצות לשעבר, עלתה לישראל כילדה צעירה. עבור רבים היא מייצגת את סיפור ההצלחה הישראלי של עולה חדשה אשר הצליחה בשורותיו של הצבא – מעוז הצבריות, עד לתפקיד קצינת ח''ן ראשית.

ישראלה אורון מלווה מקרוב את ציפי לבני, מאז שפיקדה עליה בצבא ועד היום, כשהיא משמשת ראש המטה של בכירת "המחנה הציוני" במערכת הבחירות הנוכחית.

היא חברה פעילה ביוזמת ז'נבה ובמועצה לשלום וביטחון, והשילוב בין הניסיון הביטחוני שלה למומחיות שרכשה בתחום המדיני הפך אותה לחברה טבעית בוועדת ההיגוי של "פורום דבורה", הכולל יותר ממאה מומחיות בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי וחבר בפורום הבינלאומי The Institute for Inclusive Security.

אל-מוניטור: מה הביא אותך לפתח קריירה בצבא?

אורון: אני בכלל חלמתי להיות רופאה. במלחמת יום הכיפור שרתתי במקום שבו הסתבר לי, באחד הלילות, בוודאות שקיימת סכנה ממשית להמשך קיומה של מדינת ישראל. כבת למשפחה של ניצולי שואה וכמי שעלתה בעצמה עם הוריה כילדה קטנה לארץ, נדרתי נדר שאם ננצח אשאר בצבא, כי אמנם חשוב להיות רופאה, אבל להגנה על המדינה יש חשיבות עליונה. וניצחנו. ומאז אני מחויבת לנדר.

אל-מוניטור: ובשנותיך בצבא, מי הייתה האישה-מודל שלך?

אורון: בצבא הייתה לי מפקדת בשם נאווה פלס, קיבוצניקית נטולת אגו, ומלאה בערכים ובאהבה למדינה ולאנשים, שלימדה אותנו שהיא לא מעונינת לקבל מאיתנו הסבר למה אי אפשר לבצע משהו.

אל-מוניטור: במהלך שירותך, מה היה לדעתך ההישג המרכזי שלך בתחום מעמד האישה?

אורון: ביטול חיל נשים- הסגרגציה. זה מה שאפשר לנשים להשתלב בכלל יחידות הצבא, וכמעט בכל התפקידים בצה"ל.

אל-מוניטור: איזה שינוי היית רוצה לראות בתפקיד הנשים בצה''ל ובחברה הישראלית?

אורון: הבשורה הטובה היא שברבות השנים הפכנו את רוב התפקידים בצה"ל לחסרי הטיה מגדרית. אין כמעט תפקידי נשים ותפקידי גברים. והביטוי המובהק לזה הוא שתהליכי האיתור, המיון והשיבוץ נעשים במשותף לגברים ונשים. הבשורה הפחות טובה היא תופעת ההדתה ( הפיכת הצבא ליותר דתי)  בצה"ל שמאיימים על שיבוץ נשים בכלל היחידות.

אל-מוניטור: כשפרשת מהצבא, פתחת בדרך ציבורית מרשימה. כאחת ממובילות פורום דבורה, ספרי מה אתן עושות ומה השגתן.

אורון: הקמנו את הפורום כי חשבנו שיש נראות נמוכה מאוד של נשים בתחומי האסטרטגיה, ביטחון ומדיניות. מלבד ציפי לבני, רק גברים מדברים על הנושאים האלה. כשמדובר על החלטות לאומיות אסטרטגיות, לא סופרים את הנשים. יש חוק מחייב אמנם, שחוקק על בסיס החלטה של האו"ם, אך הוא לא נאכף, אלא כאשר מוגשת עתירה בעניין. כך למשל, במדינה [הכמעט] יחידה בעולם בה קיים גיוס חובה לנשים לא חשבו שצריך למנות אישה לוועדה לשוויון בנטל בצה"ל. רק אחרי שהעלינו את הנושא זה השתנה. איש לא העלה בדעתו לכלול נשים בוועדת ששינסקי שטיפלה בנושא הגז, כאילו שכספי התמלוגים נועדו אך ורק לגברים. אנחנו עושות לובינג לקידום יוזמות לשילוב נשים בתחומים שונים.

אל-מוניטור: הימין הצליח להציב את הביטחון בראש סדר היום של הבחירות. ביטחון מצטייר אצלנו כעניין לגברים עם קול בס, חיילים שיודעים איך להתמודד עם הבריונים שמנסים להשתלט על השכונה.

אורון: לא הוכח שום קשר בין גובה הקול להצלחה במלחמה בטרור. להפך. קח לדוגמה מנהיגה ברמה העולמית כמו אנגלה מרקל, אישה-מנהיגה משכמה ומעלה. לאחר שפורום דבורה הפיץ בקרב העורכים רשימה של מומחיות בנושאים ביטחוניים, ראינו בזמן מבצע "צוק איתן" [יולי-אוגוסט 2014] יותר נשים מתראיינות בטלוויזיה. מסתבר שמה שנשים אומרות אינו פחות טוב מדברים שנאמרים על ידי גברים, למרות שהם מדברים בקול בס.

הדיון הביטחוני נעשה בפריזמה הצרה של לוחמה מודל שנות השבעים והשמונים. המסר של אישה המתגוררת בעוטף עזה יכול להיות יותר מעניין מאשר הפרשנות של קצין בדימוס החי במרכז. כשמדובר בסוג כזה של לוחמה, שילובן של הנשים יכול וצריך להיות הרבה יותר אינטנסיבי, אבל נראה שהבעיה נעוצה בתפיסת עולם. בראיון לערוץ הראשון שאל אותי המנחה מה אנו, כנשים, מוסיפות לדיון. השבתי לו בשאלה "מה אתה, כגבר, מוסיף לדיון?" אני צריכה להוכיח, הוא לא. שלא לדבר על כך שבסופו של דבר ביטחון יכול להיות מושג אך ורק בהסדרים מדיניים, ואת זה אנחנו מנסות להדגיש. נושא הביטחון חייב הרי להיפתר בהסדר ובהבנה בין הצדדים.

אל-מוניטור: כראש המטה של המועמדת לראשות ממשלה ברוטציה, כיצד ישפיעו תוצאות הבחירות הקרובות על המגמה של שילוב נשים?

אורון: היות ואני יודעת שהמחנה הציוני ירכיב את הממשלה הבאה, מצבנו מצוין. בשלושים המקומות הראשונים ברשימה יש לנו עשר נשים, יותר מבכל המפלגות. בעשירייה הראשונה יש ארבע נשים שכל אחת מהן יכולה להיות ראש ממשלה, עכשיו או בקרוב. קליבריות אחת אחת. הן יכולות למלא כל תפקיד. כן, כולל משרת שר הביטחון.

אל-מוניטור: את חשה אחריות מיוחדת לדבר בשם הנשים?

אורון: ממש כן. בחלק גדול מהתפקידים נאבקתי לקבל תפקידים שעולם לא מילאו נשים ובחלק גדול מהתפקידים הייתי אכן האישה הראשונה בתפקיד והוכחתי שאנחנו יכולות למלא כל תפקיד. הייתי האשה היחידה בחדר ברוב הדיונים שהשתתפתי בהם. ההתייחסות אלי, בהתחלה, הייתה כאל token woman. הרגשה לא פשוטה. בייחוד כאשר הרעיונות שלי שהתעלמו מהם, הפכו לרעיונות נפלאים חמש דקות אחר כך, כשגבר חזר עליהם. בסוף הם מבינים שהג'נדר אינו ערובה לזכות לתרום לנושא. ואז אפשר לעבוד.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: zionist camp, women, security, israel defense forces, israel, diplomacy

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept