ההערכה היא כי בעוד מספר שבועות, כשישלים את הרכבת ממשלתו הימנית-חרדית, יקרא בנימין נתניהו ליו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג להצטרף לקואליציה וישמיע הזמנה דומה גם ליאיר לפיד. נתניהו לא יעשה את זה מתוך אהבה או הערכה להרצוג או לפיד, אלא מחוסר ברירה.
ממשלתו הרביעית, שעל הקמתה ישקוד בשבועות הקרובים, צפויה להיות הראשונה בה אין לנתניהו "עלה תאנה" מדיני שיכול לרכך את הקהיליה הבינלאומית בכלל והממשל האמריקאי בפרט. הבעיה של נתניהו היא, שהסיכוי שמישהו מבין השניים, הרצוג ולפיד, ייענה לקריאתו, שואף לאפס. הם יתנו לו להתבשל במיץ של עצמו, להפוך למנודה בקהיליה הבינלאומית, להתחנן כעני בפתח עבור כל וטו במועצת הביטחון ולנסות לעמוד בצונאמי החרמות והנידויים שצפוי לו מאירופה, ברישיון אמריקאי.
