ישראל פולס

המו"מ הקואליציוני מתחיל ברגל שמאל

p
המחבר
בקצרה
פחות משבועיים אחרי הבחירות, נתניהו מגלה שהניצחון גדול שלו לא מונע את הקשיים בהרכבת הקואליציה. בנט וכחלון עושים שרירים - והרעיון של ממשלת אחדות כבר לא נראה כל כך מופרך.

קבלת הפנים הקרירה והמסויגת שציפתה לראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הנשיא ביום רביעי (25 במארס), כשנשיא המדינה ראובן ריבלין הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה, היוותה סימן לתחילתו ברגל שמאל של המו"מ הקואליציוני.

שום דבר חגיגי לא היה בטקס שבו נתניהו קיבל לידיו בפעם הרביעית את המנדט להקמת ממשלה, ושפת הגוף של ריבלין שידרה שייחל להטיל את המשימה על אדם אחר. אבל לא רק הנשיא נראה מוטרד. גם ראש הממשלה גילה שלמרות ניצחונו הסוחף בבחירות - הרבה מעבר למה שיכול היה כנראה לצפות - הקדנציה החדשה מביאה עמה קשיים ישנים בהרכבת הממשלה. נתניהו מוצא את עצמו ללא סדר יום ברור, כשהוא צועד לעבר קואליציה ימנית-חרדית שהקמתה נראית משימה לא פשוטה.

בפברואר 2013, כשנשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס, נתן לו את המנדט להקמת ממשלה, נתניהו הצהיר כי משימתה הראשונה של ממשלתו תהיה עצירת הגרעין האיראני. זו הייתה גם משימתה היחידה כמעט של הממשלה שהקים עם יו"ר העבודה לשעבר, אהוד ברק, ב-2009. אבל כעת, לאחר שהצליח להביס את המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני, הוא מוצא את עצמו בתוך מציאות פוליטית חדשה וללא סדר יום ותוכנית עבודה.

בנאומו בבית הנשיא נתניהו דיבר בכלליות על משימתה של ממשלתו הרביעית: "ביצור ביטחוננו ושיפור רווחתנו". נתניהו התחייב לפעול על פי רוח המחאה החברתית וסדר היום של משה כחלון שר האוצר המיועד, להורדת מחירי הדירות ופירוק המונופולים. הוא הבטיח להמשיך להיאבק בהסכם הגרעין המסתמן מול איראן ושידר מסר של פיוס כלפי וושינגטון.

נאומו של ראש הממשלה לא היה ממוקד, ולא כלל התחייבות לפעול לקידום הסכם עם הפלסטינים, אלא אמירה כללית ולא מחייבת לפיה "ידנו מושטת לשלום עם שכנינו הפלסטינים".

למעשה, לאחר שהתרגל והתבשם מעוצמת ניצחונו החד משמעי, נתניהו מתחיל לעכל את משמעויותיה של ממשלה ימנית מול העולם והשפעתה על יחסיו המתדרדרים עם ארה"ב. לאורך קמפיין הבחירות, כולל ביומיים האחרונים, נתניהו ייחל לתוצאה צמודה שתאפשר לו לעמוד בראש ממשלת אחדות עם הרצוג. אף שהצהיר כי לא יקים ממשלה עם השמאל - האופציה הזאת נראתה אז הסבירה ביותר.

כעת, 30 המנדטים שהליכוד קיבל במפתיע מתחילים להתברר ככאב ראש לא קטן. בכירי המפלגה פיתחו תיאבון מוגבר לתפקידים בממשלה, והחלו לקרוא לנתניהו, בפגישות סגורות ובתקשורת, להשאיר את התיקים הבכירים בידי הליכוד - לאחר שלפי שעה מסתמן כי תיק החוץ יישאר בידי אביגדור ליברמן למרות שזכה רק בשישה מנדטים.

בינתיים בחזית של נתניהו מול משה כחלון העניינים מקרטעים. הדם הרע שאפיין את היחסים ביניהם בשנתיים האחרונות נותן את אותותיו גם כעת. ההחלטה של כחלון לפוצץ את השיחות עם הליכוד עוד לפני שהחלו רשמית מלמדת שזה לא הולך להיות פשוט. יו"ר מפלגת כולנו, כמו הנשיא ריבלין, קיווה שתוצאות הבחירות יאפשרו לו להיכנס לממשלה בראשות הרצוג, וכך נקמתו בנתניהו הייתה מושלמת. אולם גם בתרחיש הנוכחי כחלון הוא המפתח להקמת הממשלה, ואין לו כוונה להקל על חייו של יו"ר הליכוד.

בניגוד לראש הממשלה, כחלון מגיע לרגע הזה עם תוכנית ברורה ורשימת דרישות מסודרת. אנשיו הסבירו ביום חמישי בבוקר כי ההחלטה לא להגיע לשיחות המו"מ שנפתחו בכנסת היא הצהרת כוונות. "לכחלון אין כוונה להיות לפיד 2 במשרד האוצר. הוא בא לעבוד ויוצא מנקודת הנחה שביבי ינסה להפריע. אז עד שלא נקבל את סל הכלים המתאים שיאפשר הצלחה, לא נהיה שם. ליתר ביטחון נדרוש זאת בכתב בדיוק כמו שנתניהו דרש זאת מאריק שרון כשהתמנה ב-2003 לשר אוצר".

בפוסט שהעלה כחלון בדף הפייסבוק שלו ביום רביעי בערב הוא האשים את נתניהו בספינים. הוא התייחס ברמיזה לפרסומים שיצאו מלשכת ראש הממשלה שלפיהם כבר סוכם שיו"ר כולנו יקבל את תיק האוצר. "איש לא ניהל איתנו מו"מ ולכן איש לא יכול להסכים בשמנו לדבר וחצי דבר", נכתב בפוסט.

גם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, לכאורה השותף הטבעי של נתניהו, חושד שראש הממשלה פועל מאחורי הקלעים כדי להכניס את מפלגת העבודה לקואליציה ולהשאיר אותו בחוץ. הטלפון הראשון של נתניהו בליל ניצחונו אמנם היה לבנט, אבל בסביבתו של יו"ר הבית היהודי מדווחים מאז כי נתניהו ואנשיו נוהגים בהם בחוסר הגינות. בנט, שבמערכת הבחירות הצהיר כי ידרוש את תיק הביטחון או את תיק החוץ, מתחיל להבין שנתניהו מתכוון להציע לו תיק זוטר יותר, אם בכלל. לכן הודיעו אנשיו כי לא יהסס לשבת באופוזיציה.

השאלה המשמעותית היא האם חשדותיו של בנט בדבר אפשרות להקמת ממשלת אחדות נכונים. נכון ליום חמישי בבוקר (26 במארס) נראה שחוש הריח של בנט אינו מטעה אותו. נתניהו מוטרד מאוד, ויש אומרים מבועת, מהאפשרות שיעמוד בראש ממשלה ימנית חרדית צרה מול האמריקאים והעולם.

מנגד, בתוך המחנה הציוני ובמפלגת העבודה בפרט מתחילים לעכל את גודל התבוסה. הסכינים אמנם אינן נשלפות פומבית, אבל מתחת לפני השטח נשמעות היטב ההאשמות כלפי הקמפיין הכושל שהוביל הרצוג. יו"ר הרשימה אמנם פרסם ביום חמישי בעמוד הפייסבוק שלו פוסט לוחמני, שלפיו הוא מתכוון להוביל את מפלגתו להיות "אופוזיציה לוחמת וחזקה". אבל גם שם הוא לא אמר מפורשות שלא יישב בממשלת אחדות.

בכירים בעבודה העריכו אתמול כי הרצוג הרבה יותר ממעוניין לחבור לנתניהו, מכיוון שהוא מבין שרק כך יוכל להיחלץ מהדחה מראשות המפלגה בעוד 14 חודשים. לשם כך, הם אמרו, הוא צריך לייצר עילה לכניסה לממשלה - והעילה הזאת, לדבריהם, היא בנט. אם הרצוג ישכנע את חברי מפלגתו כי כניסת העבודה לממשלה תמנע הקמת ממשלה ימנית מסוכנת, הוא עשוי לזכות גם בברכתה של יחימוביץ', שתקבל תפקיד כלכלי בכיר. לדברי בכיר במפלגה, "גם לשלי יחימוביץ' נמאס מהאופוזיציה והיא רוצה להיות שרה. עכשיו רק צריך להתחיל לבנות את הסיפור. בוז'י יגיד שזוהי ממשלת חירום מדינית וכלכלית בדיוק כמו שברק עשה ב-2009''.

יחימוביץ', שהביע בקולה התנגדות נחרצת לישיבה בממשלת נתניהו, לא השיבה נכון ליום רביעי לשאלת אל-מוניטור בעניין ההיתכנות של ממשלת אחדות. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: right wing, reuven rivlin, israeli politics, israeli elections, israel, coalition

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept