ישראל פולס

איימן עודה נכשל בהחלטה הראשונה של הרשימה המשותפת

p
המחבר
בקצרה
יחסי הכוחות ברשימה המשותפת נחשפו, והחזון של איימן עודה העומד בראשה התגלה כריק מתוכן. אם אפילו הסכם עודפים עם מרצ אינו ראוי בעיניהם – לא ברור עם מי הם ישתפו פעולה ביום שאחרי הבחירות.

בשבוע שעבר [6 במארס] פורסם שהרשימה המשותפת הערבית סירבה לחתום על הסכם עודפים עם תנועת מרצ, ובכך הכשילה את המאמצים ליצור איחוד שורות בין מפלגות המרכז והשמאל בישראל. כישלון המהלך הזה עלול לעלות לגוש השמאל-מרכז במנדט או בשניים, ואולי אף לקבוע את זהותו של ראש הממשלה הבא ואת הרכב הקואליציה.

לפי שיטת הבחירות בישראל נועדו הסכמי העודפים למצוא כתובת לקולות אבודים שלא הצטברו לכלל מנדט אחד. אלמלא הסירוב של הרשימה המשותפת, "המחנה הציוני" (שחתומה כעת עם מרצ על הסכם עודפים) הייתה אולי חותמת על הסכם עם "יש עתיד" של יאיר לפיד, ואילו מרצ והרשימה המשותפת היו מחלקות ביניהן את הקולות העודפים. כך קולות המרכז והשמאל היו נשארים בבית - בתוך הגוש. אבל תנועת בל"ד ונציגי התנועה האסלאמית ברשימה טרפדו את היוזמה, בטענה שאין לקיים שום שיתוף פעולה עם תנועה ציונית.

האיחוד בין המפלגות הערביות נראה היה עד עתה כתשובה הולמת לדה-לגיטימציה שעשה הימין לחברי הכנסת הערביים וכן כתשובה לחקיקה מפלה של ערביי ישראל. ההסתה של קבוצות מהימין הישראלי, ובראשן ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן אשר סיסמת הבחירות שלו היא "אריאל לישראל, אום אל פאחם לפלסטין", אילצה כביכול את איחוד המפלגות הערביות. אבל למרות האילוץ הנסיבתי לחבור למפלגה אחת, נוצרה בציבור בערבי תחושה שמעז יצא מתוק. כלומר במקום שערביי ישראל יידחקו לפלסטין, כפי שחלק מאנשי הימין מייחלים, הם יהוו מעתה חלק בלתי נפרד מההוויה ומהפוליטיקה הישראלית.

חד"ש, והעומד בראשה איימן עודה, שעומד גם בראש הרשימה המשותפת, הצהירו בגלוי שהחזון שלהם הינו השתלבות מלאה ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית-היהודית, וכי הרשימה המשותפת, שהסקרים חוזים כי תהיה המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, מעוניינת ליטול חלק פעיל בכנסת הבאה, לרבות ראשות ועדות כנסת.

ואולם, כבר עתה, עוד לפני שהתקיימו הבחירות, נחשפו יחסי הכוחות בתוך הרשימה המשותפת, והחזון של העומד בראשה התגלה, מבחינות רבות, כריק מתוכן. אם אפילו שיתוף פעולה על הסכם עודפים עם מפלגה שזכויות אדם וזכויות ערביי ישראל הם הדגל שלה, אינו ראוי בעיני אנשי הרשימה המשותפת, איזה שיתוף פעולה עשוי להתקיים ביום שאחרי הבחירות, ועם מי? אם תנועת שמאל כמרצ נחשבת לטמאה, מי מבין מפלגות הכנסת עשויה להחשב בעיניהם כראויה לשיתוף פעולה פרלמנטרי?

יו"ר מרצ, זהבה גלאון, שתנועתה מגרדת את אחוז החסימה, הגיבה להחלטה בצער. "הסירוב של הרשימה המשותפת לחתימה על הסכם עודפים עם מרצ מוכיח שהרשימה נכשלה במבחן האולטימטיבי לשותפות", היא אמרה. "על אף הקולות שנשמעים ממנה לאחרונה, ברגע האמת הם נתנו ליסודות הלאומניים להכתיב את דרכה - לאומנות ובדלנות במקום שותפות".

בתסריט האימים של גוש השמאל, אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה ולא תשיג 3.25 אחוז מקולות הבוחרים, ירדו לטמיון ארבעה מנדטים כמעט, שעשויים היו לקבוע את פניה של הקואליציה הבאה, ובעצם, גם את המשך דרכה של הרשימה המשותפת, (זו שאפילו מצביעי שמאל יהודים הצהירו כי יצביעו עבורה). לאחר כישלון היוזמה כתב עודה בדף הפייסבוק שלו: "אני מאמין בפוליטיקה של שותפות רחבה למען שינוי אמיתי בארץ הזו, ואת הדרך הזו אנו לא מתכוונים לעזוב. כי זו הדרך היחידה לבנות כאן עתיד אחר לכולנו".

הרבה נכתב כבר, גם כאן באל-מוניטור, על היסודות הרעועים של הרשימה המשותפת. אין דבר בעצם שמאחד בין אנשיה, זולת היותם ערביי ישראל, וספק אם הרצון לשרוד את הבחירות יחזיק אותם מאוחדים גם ביום שאחריהן. מעל לכל, הועלתה כבר שאלת השאלות: מי ינהיג את הקבוצה שמכילה ברשימה אחת את האיסלאמיסטים, הקומוניסטים, המרקסיסטים ואת אנשי בל"ד החילוניים?

האם איימן עודה - שבהופעותיו בתקשורת הישראלית ביקש להראות לחברה היהודית עד כמה היא אינה מכירה את הדור החדש של ערביי ישראל - יצליח לשמור על הקו שהוא דוגל בו ומבקש להוביל? או שמא יהיו אלה דווקא בל"ד - שתכניה, פעילותה וסגנונה הפרובוקטיבי קוממו עליה רבים בחברה הישראלית - והתנועה האסלאמית, שימשכו ויגררו את חד"ש לקו של פילוג ובדלנות בכנסת הבאה?

לרשימה המשותפת יש יכולת לשנות את המפה הפוליטית בישראל ואת מעמדם של ערביי ישראל. אבל, בעיקר יש ביכולתה לשקם את הגשרים בין יהודים לערבים, שכל כך הרבה כוחות פעלו להרוס.

איימן עודה נכשל בהחלטה המשותפת הראשונה שהרשימה המשותפת התבקשה לקבל. עכשיו חובת ההוכחה עליו. יש לו כשבוע עד הבחירות ודרך ארוכה, תלולה ומאתגרת בכנסת הבאה. במהלכה של הכנסת ה-20, עודה יידרש לשמור על התפקיד שיכול להיות היסטורי - שיפור מעמדם ותדמיתם של ערביי ישראל בעיני החברה בארץ. הכל תלוי בו. אם יצליח לעשות סדר ברשימה שתפריה גסים - הוא יוכל לבצע מהפכה אמיתית אשר אף מנהיג מקרב ערביי ישראל לא הצליח לעשות עד כה. אם ייכשל וייתן לכוחות האחרים לקבוע את הדרך - הקרע בין יהודים לערבים יעמיק. הפעם, בעקבות המצב החדש שנוצר, כבר לא מדובר במפלגת שוליים - אלא ברשימה שמייצגת את קולם של כמעט כל ערביי ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: meretz, joint list, israeli public, israeli-arabs, israel, elections, ayman odeh, arab-israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept