דילוג לתוכן העיקרי

הרוב הציוני מאבד את הדומיננטיות בפוליטיקה הישראלית

המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו בבחירות 26 מנדטים, ועל פי כל התחזיות המספר הזה צפוי לגדול. הכוח וההשפעה שלהן יגברו, והן יהפכו ללשון המאזניים בכנסת ובממשלה.
An ultra-Orthodox Jewish man stands behind a booth as he votes in the parliamentary election at a polling station in Jerusalem January 22, 2013. Israelis voted on Tuesday in an election that is expected to see Prime Minister Benjamin Netanyahu win a third term in office, pushing the Jewish state further to the right, away from peace with the Palestinians and towards a showdown with Iran. REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: POLITICS ELECTIONS) - RTR3CSDF
קראו 

תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 הציפו מעל פני השטח את ההבדלים המובנים בדפוסי ההצבעה בין מזרחיים לאשכנזים. אולם בלהט המריבות הפופוליסטיות והמכוערות שהעיסוק בסוגיה הרגישה הזאת גרר אליהן, נבלע נתון לא פחות מעניין בעל השלכות מרחיקות לכת על המבנה הפוליטי העתידי: הבחירות האלה הן הפעם הראשונה שבה ניתן לאבחן כמעט במדויק את כוחם הפוליטי הבסיסי של שני המגזרים שאינם שייכים לזרם המרכזי הציוני: הערבים והחרדים.

הרשימה המשותפת, שהשיגה 13 מנדטים עם 446 אלף קולות, היא המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. גם שתי המפלגות החרדיות, יהדות התורה האשכנזית וש"ס המזרחית, קיבלו ביחד 13 מנדטים על פי הפילוח הבא: ש"ס עם242 אלף קולות שהם שבעה מנדטים, ויהדות התורה עם 210 אלף קולות שהם שישה מנדטים. מניין הקולות של שתיהן יחד הוא 452 אלף – מספר כמעט זהה למניין הקולות של הערבים.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.