אסלאמיות ופמיניזם הן שתי השקפות עולם קוטביות. לא אחת יוצאים בהאשמה נגד האסלאמיות שהיא מחבלת באמנציפציה של נשים בעוד שהפמיניזם שואף לשחרר אותן מכבלי הפטריארכיה. למרות שנושא המגדר נמצא בטבורם של האקטיביזם והפרויקטים של שתי גישות אלה, הרי שלהיות אסלאמיסטית ולהיות פמיניסטית הם שני דברים שונים בתכלית. ישנם רבים הסוברים ששילוב בין השניים הוא משולל הגיון. אבל השילוב ביניהם דווקא כן אפשרי אם מוכנים לקבל את העובדה שיש כיום בעולם צורות שונות של פמיניזם ואסלאמיות.
התנועה הפמיניסטית, שהחלה את דרכה במאבק הנשים בעולם המערבי למען שוויון פוליטי, כלכלי וחברתי, התפצלה מאז למחנות שונים. לדוגמא, ישנן פמיניסטיות וותיקות יותר - חסידות הפמיניזם הרדיקלי - שרצו לשחרר נשים לא רק מהכפייה הדתית, המשפטית והפוליטית המושרשת אלא גם מצורות חדשות של ניצול הנובעות מקפיטליזם, היפר נאו-ליברליזם, וכן מהצרכנות הנשית שמאדירה ניתוחים קוסמטיים ושופינג. עמדה זו מפנה את מקומה לסוג חדש של פמיניזם ליברלי שבמסגרתו נשים נשאבות אל מחוזות כלכליים ליברליים כאמצעי להמחשת הגשמתן העצמית.
