ישראל פולס

שפת המקום: יהודים לומדים ערבית בג'סר א-זרקא

p
המחבר
בקצרה
אחרי שישה מחזורים פוריים וביקוש גבוה, בג'סר א-זרקא גאים בהצלחתו של "גשר לערבית" – קורס חווייתי ללימוד השפה הערבית הכולל גם סיורי טבע ואירוח תלמידים בבתי התושבים. על הדרך נוצרות חברויות בין יהודים לערבים.

תלמידי המחזור החדש, השביעי, של הקורס ללימוד השפה הערבית "גשר לערבית" רואים את הים מחלון הכיתה. בשלושת החודשים הקרובים הם יגיעו פעם בשבוע ליום גדוש בערבית בג'סר א-זרקא, אחד היישובים הערביים העניים ביותר בישראל. ג'סר יושבת על חוף ים מרהיב בין קיבוץ מעגן מיכאל לקיסריה המבוססת.

מאות אלפי ישראלים נוסעים במהלך השנה על הכביש המהיר מספר 2 חיפה-תל אביב. זהו אחד הכבישים המרכזיים היפים בישראל, שכן כמעט לכל אורכו רואים במערב את הים התיכון ובמזרח שדות ירוקים. אבל רובם של הנוסעים חולפים באדישות על פני שלט הכניסה לג'סר א-זרקא. מעטים, כנראה, ביקרו אי פעם ב"כפר הדייגים הערבי", שכלוא פיזית ותרבותית בין יישובים יהודיים.

את פרויקט "גשר לערבית" יזם המכון לחינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים, במטרה לפרוץ את החומות המטאפוריות סביב ג'סר א-זרקא – לא רק למען תושבי היישוב אלא גם עבור היהודים, שאינם נוהגים לרדת לשולי הדרך ולבקר אצל השכנים ליד הים.

מחזור שבע של הקורס ללימוד השפה הערבית, שהחל לפני כחודש [ינואר 2015], מתקיים במתנ"ס של ג'סר א-זרקא ובמסגרתו לומדים התלמידים ערבית מדוברת וספרותית. הם לא רק מתייבשים בכיתה מול הלוח, אלא גם יוצאים לסיורים לימודיים בטבע הפראי סביב חופי היישוב, ואף מתארחים לארוחות ערב אצל התושבים, בקבוצות קטנות. התקשורת כולה נעשית כמובן בערבית.

"חיפשתי ללמוד במקום שקשור לחברה הערבית, ודרך חבר הגעתי לדף הפייסבוק של הפרויקט", מספר אור גילת, סטודנט לקרימינולוגיה בן 38, שסיים את המחזור השישי של הקורס וכעת מנסה לקדם קורס למתקדמים. "הייתי שם בקיץ האחרון  בתכנית אינטנסיבית של חודש וחצי. לומדים שלושה ימים בשבוע, כשפעם בשבועיים יצאנו לסיור טבע ולמדנו מונחים ספציפיים שקשורים למקום".

המחזור השישי נחשב מחזור מיוחד מכיוון שהתקיים במהלך מבצע "צוק איתן" [יולי-אוגוסט 2014]. "התחלנו את הקורס שלושה עשר תלמידים, וכשהתחילה המלחמה חלק עזבו ונשארו רק שישה", מספרת מארים עמאש, אחת משתי המורות בקורס, "דיברתי איתם, והתברר לי שהם מפחדים לבוא אלינו. ניסיתי לשכנע אותם, אבל בינתיים הם לא חזרו ללמוד אצלנו".

"ללמוד ערבית בג'סר הפך להיות הצהרת כוונות, מעשה אקטיביסטי", אומר גילת, "שאלו אותי מדוע אני נוסע לשם, זה מסוכן. בעיני אנשים בסביבתי זהו אקט פוליטי, אבל בעיני מדובר באקט של שפיות. זה שפוי ללמוד את השפה של השכנים שלך".

מבחינת ארנון שומר בן ה-33, לא פשוט היה להגיע לג'סר במהלך המלחמה. "כל הארץ געשה וזה משפיע עליך, אתה לא יכול להישאר אדיש", הוא מסביר, "למרות זאת, זה לא מנע ממני לבוא. עכשיו, ככל שאני מבקר שם יותר,כך אני מרגיש יותר בנוח".

בקורס של השניים למדה גם גילי, תל אביבית בשנות העשרים לחייה, שעובדת ב"אופק" –פרוייקט הבנק החברתי הראשון בישראל. השלושה חברו יחד כדי לקדם את הפיכת "גשר לערבית" לבית ספר של ממש. "אנחנו לא יודעים איך להקים בית ספר", אומר שומר, "אז כל אחד מאיתנו התגייס להביא אנשי חינוך ופעילים חברתיים שהוא מכיר, שייעצו לנו. הרעיון הוא לקחת את תכנית הלימודים הקיימת ולהפוך אותה למשהו יותר מסודר".

שומר אמנם סיים את לימודיו אך ממשיך לבקר בג'סר על בסיס קבוע, מכיוון שבחר לשלם על הקורס באופן שונה מהמקובל. הוא מעביר שיעורי עברית לבני נוער ולמבוגרים במתנ"ס בו הוא עצמו למד ערבית "עד שיימאס לנו", הוא צוחק. התלמידים שלו מגיעים עייפים אחרי יום לימודים או עבודה, ובאחד השיעורים האחרונים יצא איתם לחצר, ללמוד עברית בשמש תוך כדי משחק. "היום בשבילי ג'סר זה לא סתם שם, גיליתי את המקום הזה והכרתי אנשים חמים וטובים, זו מתנה גדולה!"

וזה לא שהוא לא יכול היה להכיר אותם קודם. שומר, מסתבר, נולד בקיבוץ מעגן מיכאל הסמוך, רק שלושה קילומטרים מהיישוב.

תלמידים נוספים משלמים את שכר הלימוד במטבע ייחודי רק להם. יוזמי הפרויקט מעודדים אותם להמיר לפחות חלק מהתשלום במשהו שיוכלו להעניק ליישוב ולהעמיק את הקשרים בין תושביו ליהודים. בין התלמידים ישנם מדריך כדורסל, מורה ליוגה ומדריך לשיווק ברשת שמלמדים את אנשי ג'סר, כל אחד בתחומו. כך התושבים המקומיים מתאמנים על העברית שלהם, ותלמידי "גשר לערבית" מתרגלים את השפה החדשה שלמדו. מעבר לשפה ולחשדנות שהתמוססה לאיטה, נוצרות גם חברויות יפות.

"אני לא מתעסקת עם אינטרנט ופייסבוק", מספרת פאתינה עמאש, שותפתה להוראה של מארים, "ובכל זאת, יש  שלוש נשים שאני עוד בקשר איתן. אל תלמידה אחת, תושבת זכרון יעקב, ממש התחברתי. אנחנו יוצאות לבילויים משותפים וגם המשפחות שלנו מבלות יחד".

פאתינה הגיעה לקורס לאחר שבן ימיני, הפציר בה להצטרף וללמד ערבית מדוברת. "בדרך כלל אני מלמדת ערבית ספרותית, בעיקר אנשים צעירים. פתאום הייתי צריכה ללמד מבוגרים את השפה המדוברת, חששתי מאוד. היה לי חשוב לתת להם את מה שהם מצפים לו, ולהציג את היישוב והשפה הכי טוב והכי נכון".

וכמו בכל כיתה, נוצרת אווירה מיוחדת, יש בדיחות, אפילו כיבוד. "המורות מביאות מעמולים שהכינו, ואני למשל הייתי קוטף עגבניות מהשדות של מעגן מיכאל בדרכי לשיעור", מספר שומר. לתוך ההוואי החברתי הזה מתגנבים מדי פעם לכיתה גם הפערים התרבותיים. כשאחת המורות מספרת על ביקורה במכה, גולש הדיון לאסלאם, לדאע"ש, ולמעמד האישה בחברה הערבית.

לאחר כמה מחזורים השאירו אנשי המכון לחינוך דמוקרטי את הפרויקט בידי מפעיליו בג'סר, ובעזרת תלמידים לשעבר ממשיכים הקורסים לרוץ.

"אנחנו רוצים להפוך לבית ספר לשפות. לעשות בקיץ סאמר סקול, ללמד תיירים", אומרת מארים, והרושם הוא שיש סיכוי שהחזון הזה אכן יתגשם. ביישוב מרגישים את השפעתו הטובה של הפרויקט, והתלמידים לשעבר מלאי רצון טוב לעזור. "יש לג'סר הרבה בעיות, אבל גם הרבה פוטנציאל", אומר ארנון שומר, "כשמסתובבים כאן ברחובות, נדמה שהמקום תקוע במקומו ארבעים שנה. הייתי שמח להיות מעורב בפיתוח היישוב בכל דרך. אני ממש יכול לראות את ג'סר פורחת בעוד כמה שנים".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: peace initiative, palestine, language, israeli-palestinian conflict, israel-arabs, israel, education, coexistence

נורית קנטי היא העורכת הראשית של תכנית האקטואליה המובילה "מה בוער" בתחנת הרדיו גלי צה"ל. היא חברה בצוות המגישים של התכנית "רצועת הביטחון", וכותבת מאמרי דעה בעיתונות המודפסת. בעבר שימשה ככתבת לענייני משטרה וכתבת לענייני רווחה בקול ישראל, ובהמשך מונתה לכתבת החינוך בערוץ 10 בטלויזיה. קנטי היא ממייסדי ומובילי ארגון העיתונאים בישראל, ובעלת תואר ראשון בספרות ובהיסטוריה, תואר ראשון במשפטים והסמכה לעריכת-דין, וכמו כן תואר שני במדיניות ציבורית. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept