ישראל פולס

איום קיומי: פצצה גרעינית ובחירות

p
המחבר
בקצרה
הדרג המדיני בישראל, ובראשו נתניהו, סבור שהאיראנים דוהרים לפצצה גרעינית. סביב השאלה מה עושים עכשיו ניטשת מהומה רבתי, המושפעת מהעובדה שהבחירות יתקיימו בקרוב וכמה מועמדים נלחמים כעת על חייהם הפוליטיים.

 אמירתו האלמותית של הנרי קיסינג'ר, לפיה "לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים", לא הייתה אף פעם כה מדויקת. פחות משבוע ימים לפני נאומו השנוי במחלוקת של בנימין נתניהו בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי [3 במארס], והמהומה בישראל ובוושינגטון מגיעה לשיאים חדשים. על דבר אחד יש קונצנזוס מקיר לקיר בישראל: ההסכם המתגבש בין המעצמות לאיראן הוא "הסכם רע". לא רק לישראל, לעולם החופשי כולו. סביב השאלה מה עושים, ניטשת מהומה רבתי, המושפעת השפעה דרמטית מהעובדה שבנוסף לכל זה יש בישראל בחירות בעוד שלושה ש בועות [17 במארס] וה מצב הנוכחי הוא תיקו.

ישראל רואה באיום הגרעיני האיראני איום קיומי. יחד עם זאת, לא מעט אנשים בישראל נלחמים עכשיו על חייהם הפוליטיים. ראשון הוא בנימין נתניהו. אם יפסיד את הבחירות, יפרוש מהחיים הפוליטיים. כדי להפסיד, הוא צריך לקבל ארבעה מנדטים פחות מיצחק הרצוג.

בסקר סודי שערך נתניהו בסוף השבוע הא חרון [20 בפברואר] הוביל עליו הרצוג בשיעור 25-23. הסכנה ברורה ומוחשית.

השני שנלחם על חייו הפוליטיים הוא שר החוץ אביגדור ליברמן. החקירה המשטרתית ריסקה את מפלגתו, שמגרדת אך בקושי את אחוז החסימה וגורפת בין חמישה לשבעה מנדטים בסקרים. ליברמן נלחם במרץ ומשוכנע שיפתיע. אם יובס, סביר להניח שגם ממנו ניפרד.

גם ליצחק הרצוג, העומד בראש המחנה הציוני (יחד עם ציפי לבני), אין יותר מדי כדורים במחסנית. תבוסה שלו, ולא תהיה הזדמנות שנייה.

בסוף השבוע שיגר ליברמן חיצים מושחזים לעברו של נתניהו, כשסיפר שמנחם בגין המנוח לא דיבר ולא נאם, הוא התכונן בחשאי במשך שנה וחצי ותקף את הכור הגרעיני בעיראק. יום אחד קמנו, אמר ליברמן, ולא היה כור [1981]. בלי נאומים ובלי ברבורים. על פי פרסומים זרים, אמר ליברמן, גורל דומה פקד את הכור הגרעיני בסוריה [2007].

בתחילת השבוע שבר שר הביטחון הישראלי, משה (בוגי) יעלון, את שתיקתו והצטרף לחגיגה. בראיונות ושיחות רקע שהעניק, נתן יעלון גיבוי גורף לנסיעתו של ראש הממשלה לקונגרס. הוא מנה את החולשות של ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות: "איראן לא חושפת את הממדים הצבאיים של הפרויקט, ממשיכה לפתח טילים לטווח עשרת אלפים ק"מ, ממשיכה לקדם טרור בכל העולם", אמר.

בשיחות סגורות מותח יעלון ביקורת על הממשל האמריקאי ועל הנשיא אובמה, אך משתדל "לא להעניק לאובמה ציונים". זה לא סוד, אומר יעלון, שיש בינינו לבין אובמה מחלוקת קשה באשר למה צריך לעשות, וזו הסיבה שראש הממשלה צריך לנקוט בכל הצעדים הנדרשים, כולל נאום בקונגרס, כדי להזהיר את העולם כולו מפני הסכנה הנשקפת לו. זה תפקיד חשוב מול עולם מערבי שבע שרוצה לדחות את העימות עם איראן לשנה הבאה או לקדנציה הבאה.

בדבריו אלה של יעלון מסתתר קצה הקרחון של העמדה הישראלית: אובמה, על  פי העמדה הזו, לא רוצה לעקר את הגרעין האיראני מעוקצו, אלא מסתפק בדחיית הבעיה לקדנציה של יורשו. הוא יודע שאיראן היא מדינה סף גרעינית ושהיא מרוחקת מרחק נגיעה מפצצה, הוא לא ערוך לעימות אמיתי איתה, כל מה שהוא רוצה זה לחזור הביתה בשלום ולהגיד לעצמו שזה לא קרה במשמרת שלו.

יעלון, בשיחות סגורות, מדגיש שאופציית החקיקה של הקונגרס לא ירדה מסדר היום, תיקון קירק -מננדז [להטלת סנקציות נוספות על איראן, אם לא יושג הסכם] נד חה ל-24 במארס, כל האפשרויות קיימות וזו חובתו של ראש הממשלה להסביר למחוקקים האמריקאים ולהתריע מפני אסון קולוסאלי. היו פה משלחות של חברי קונגרס וסנטורים, אמר יעלון, הם נפגשו גם איתי ועם עם נתניהו, ואחרי ששמעו אותנו אמרו שאנחנו חייבים להגיע לקונגרס ולהציג את העמדה הזו. זה מה שראש הממשלה יעשה, אמר יעלון, כי אין לו ברירה אחרת.

את עמדת הנגד מציג האלוף במילואים עמוס ידלין, מועמדו של יצחק הרצוג לתפקיד שר הביטחון הבא. ידלין היה אחד משמונת הטייסים הישראלים שהמריאו להשמיד את הכור העיראקי באוסיראק ב-7 ביוני 1981; היה ראש אמ"ן ב-2007, כשישראל השמידה, על פי פרסומים זרים, את הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור; ושימש באותו תפקיד בשנים המכריעות בהן ישראל בנתה את האופציה הצבאית שלה מול הגרעין האיראני [2009-2011].

לדברי ידלין, מדיניות לא עושים בנאומים, בקיטורים, דיבורים או האשמות. ההסכם בין המעצמות לאיראן לא גובש עדיין, הסיכויים לגיבושו לא ברורים וצריך לבדוק לפחות תשעה פרמטרים בתוך ההסכם כדי להגיע למסקנות ברורות. ידלין אומר בשיחות סגורות כי איראן היא מדינת סף גרעינית כבר שלוש שנים, זה קרה במשמרת של נתניהו וזו האחריות של נתניהו. מדהים, אומר ידלין, שהגענו למצב בו הצד האמריקאי ממדר את ישראל ומדבר עם איראן.

על פי ידלין, אחת השגיאות העיקריות של ישראל לאורך הדרך הייתה התנגדותה הגורפת להסדר הביניים עם איראן, מה שגרם להדרתה מהמשחק ומהדיון, ואחר כך תמכה ישראל בהארכתו של אותו הסדר ביניים, שהתנגדה אליו. זה לא רציני, אומר ידלין. במקום לעבוד עם הנשיא, הפכנו אותו ללעומתי, נכנסנו לו לחצר האחורית ואנחנו מנסים לתקוע טריז בינו לבין המחוקקים שלו. הדרך הנכונה היא לעבוד עם הנשיא, עם הקונגרס, עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, ולא לשסות אותם אחד בשני. ידלין מאשים, בעצם, את נתניהו בהפיכתה של איראן למדינת סף גרעינית.

גם הוא, כמו ליברמן, מדגיש שבנאומים לא עוצרים צנטריפוגות. עומדות בפנינו שלוש אפשרויות, אומר ידלין: להגיע להסכם, לא להגיע להסכם, או לתקוף באיראן. שלוש האפשרויות הללו קיימות עדיין, הוא אומר. רק בנקודה הזו הוא מסכים עם שר הביטחון יעלון, שרומז אף הוא ש"האופציה הצבאית הישראלית עדיין על השולחן". נדמה לי, שהמערכת הבינלאומית לוקחת את ההצהרות הללו בהרבה פחות רצינות מכפי שהתייחסה אליהן לפני שנים ספורות.

על רקע כל זה, פרסמה השבוע רשת אל-ג'זירה כי בכוונתה לחשוף מסמכי ביון רבים, בין היתר מסמכים המיוחסים למוסד הישראלי, בהם יתברר כי המוסד, בניגוד לראש הממשלה נתניהו, אינו מעריך כי פניה של איראן לגרעין צבאי. בישראל מקלים ראש בפרסום הזה, נדמה לי שבצדק. בשיחות סגורות הבהיר ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, כי הכוונה בפרסומים הללו היא לניואנסים ולהבדלי הגישות בין דרגים מקצועיים בישראל לבין הדרג המדיני.

גם במוסד וגם באמ"ן טוענים כי האיראנים עוד לא קיבלו את ההחלטה לבצע את "ההסתערות" או "ההתגנבות" לעבר הגרעין הצבאי, הם משאירים את ההחלטה הזו לרגע האחרון. כרגע הם מושקעים במאמצים לסגור את כל הפערים בכל הנושאים ולהיות מוכנים. הדרג המדיני, ובראשו נתניהו, חושב במונחים אחרים ורואה קדימה. מבחינתו, אסטרטגית, האיראנים כבר מזמן דוהרים לפצצה. השאלה היא, אם לא מאוחר מדי לנסות לעצור אותם. 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: us congress, us-israel relations, nuclear negotiations, israel, isaac herzog, iran, benjamin netanyahu, avigdor liberman

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept