הבחירות מקצינות את הגזענות נגד ערבים

נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ומירי רגב מהליכוד הם רק שלוש דוגמאות לפוליטיקאים שמלבים את השנאה והפחד מפני ערבים כדי לצבור קולות. על הדרך, הם הופכים את הציבור הישראלי לגזעני ואלים יותר.

al-monitor .

נושאים מכוסים

racism in israel, naftali bennett, israeli right wing, israeli politics, israeli-arabs, israel, elections, arabs

פבר 10, 2015

כשנפתחה מערכת הבחירות של 2013, נפתלי בנט, היו"ר החדש והצעיר של הבית היהודי, היה פוליטיקאי אנונימי למדי שהצליח בתוך זמן קצר יחסית להפוך את המפלגה הדתית הדועכת לטרנד גם בקרב צעירים חילוניים. עם סיסמאות חביבות ופוזיטיביות בסגנון "משהו חדש מתחיל" ו"בנט זה אח", הבית היהודי הצליחה להתנחל בלבבות ולהסתיר את הדמויות הימניות הקיצוניות ברשימתה לכנסת. מסע הבחירות עצמו הרבה לעסוק בערכי מסורת יהודיים ומשפחתיים וביוקר המחייה ברוח המחאה החברתית, עם הבטחה לעתיד טוב יותר. התוצאה היוותה הצלחה גדולה: 12 מנדטים שהפכו את בנט לכוח פוליטי משמעותי.

שנתיים בסך הכל עברו מאז, ובנט של 2015 הוא דמות שונה לחלוטין: מוביל קמפיין כוחני ולאומני לא רק בהקשר המדיני מול הפלסטינים, אלא גם בסוגיית ערביי ישראל – שעד כה הייתה מזוהה בעיקר עם אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. "נאום הגנבים" שנשא ביום ראשון [8 בפברואר] באוניברסיטת תל אביב, והסערה שנלוותה אליו, מהווה ביטוי נוסף לסממנים הלאומניים של מסע הבחירות הנוכחי של הבית היהודי.

בנאום דיבר בנט על כך שכבר מעל לעשור חלה הידרדרות בביטחון הפנים באזורים מסוימים במדינת ישראל. עד כאן אין בעיה, אלא שבנט כיוון מסתבר לאזורים שמתגוררים בהם ערבים, ובין השאר ציין כלאחר יד ש"מי שניסה לטייל בנגב בשנים האחרונות יודע שהוא לא יכול להשאיר אוטו ליד המכתש הקטן או ליד אחד הנחלים, כי בוודאות יפרצו לתוך האוטו ויגנבו". בתגובה לדבריו כמה סטודנטים, חלקם ערבים, נטשו את האולם בהפגנתיות.

כעבור כמה שעות ניסה בנט להסביר בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו, כי דבריו לא כוונו נגד הערבים, ומאז הוא מוחה שוב ושוב על הפרשנות הגזענית שניתנה כביכול לדבריו. אולם למעשה, אי אפשר להתעלם מכך שנאומו הכתים מיעוט שלם המהווה חמישית מאזרחי ישראל.

אז מה הוביל את בנט לפתוח בקמפיין על פניו מסית ובעל מאפיינים גזעניים ברורים נגד ערביי ישראל? האם הייתה זו הירידה בסקרים בשבועיים האחרונים, וזליגת הקולות מהבית היהודי אל עבר מפלגת יחד של אלי ישי וברוך מרזל הממוקמת בלב הימין הקיצוני? או אולי המלחמה מול ליברמן על האלקטורט הימני לאומני? בשני המקרים נראה שיש כאן שיקול אלקטורלי קר, כי כשבנט מכריז שידרוש אחרי הבחירות את המשרד לביטחון פנים עבור איילת שקד – המסר שהוא מעביר הוא שהבית היהודי תגביר את הביטחון האישי של היהודים החיים בתוך חברה ערבית מסוכנת.

במידה רבה, הקמפיין הנוכחי של בנט מזכיר את ליברמן של 2009, שרץ עם הסיסמה הבלתי נשכחת "בלי נאמנות אין אזרחות". יו"ר ישראל ביתנו דרש אז, וגם קיבל, את התיק לביטחון פנים עבור מפלגתו. הקמפיין הזה נחשב עד היום למוצלח ביותר של המפלגה, והוא הניב 15 מנדטים. מאז לא נטש ליברמן את הקו המיליטנטי בעל המאפיינים הגזעניים נגד ערביי ישראל. בהצהרותיו המכלילות, בהאשמותיו שחברי כנסת ערבים הם מחבלים או תומכים בטרור, בחקיקה שהוא מקדם ואפילו בתוכנית המדינית שלו "אריאל לישראל אום אל-פחם לפלסטין" - בכל אלה המסר הוא ברור: אנחנו, היהודים, בצד אחד, והם, הערבים, בצד השני.

קמפיינים פוליטיים אינם נולדים רק מתוך אידאולוגיה של מפלגה. הם תוצר של סקרים, מחקרי עומק ואווירה. כשעוד ועוד מפלגות שמות את ערביי ישראל על הכוונת הפוליטית בקמפיינים גזענים באופן מפורש או מרומז, ברור שמישהו רואה בכך אמצעי אפקטיבי לגיוס מצביעים. נראה שבשנים האחרונות יותר פוליטיקאים מהימין אינם עומדים בפיתוי ההסתה נגד ערביי ישראל, כשגם חברי כנסת מהליכוד עושים בכך שימוש יומיומי לגיוס תמיכה. אחת מהם היא מירי רגב, שבתחילת מערכת הבחירות הזאת אמרה על המועמד הערבי של המחנה הציוני, זוהיר בהלול: "אני רוצה ערבים שלא יהיו סוסים טרויאניים". היא גם האשימה אותו באותה הזדמנות בתמיכה בטרור.

תוצר הלוואי של השיח הפוליטי הזה הוא הרסני. נבחרי הציבור הישראלי הופכים את הציבור לגזעני ואלים יותר, מצב שבא לידי ביטוי בכל תחומי החיים: אלימות ברחוב כלפי דוברי ערבית, הפסקת עבודה של עובדים ערבים, קריאות לחרם והסתה ברשתות החברתיות.

"תופעת הקמפיינים הגזענים נגד ערביי ישראל היא אמנם לא חדשה בפוליטיקה הישראלית, כהנא עשה את זה בשנות ה-80", אמר לאל-מוניטור הפרופ' אמאל ג'מאל, ראש התוכנית לתקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, החידוש בשנים האחרונות הוא שהגזענות הזאת נוכחת ביותר ויותר מקומות בפוליטיקה, בין אם זה באופן בוטה יותר כמו אצל ליברמן, בנט ורגב, ובין אם זה בין השורות כמו במחנה הציוני. "הסכר נפרץ לגמרי", הוא אומר.

אל-מוניטור: איך זה בא לידי ביטוי במחנה הציוני?

ג'מאל: הגזענות החדשה משתמשת במאפיינים תרבותיים על מנת ליצור היררכיה ערכית, בניגוד לגזענות ביולוגית שקשורה לצבע עור. מעצם זה שאדם הוא ערבי, הוא צבוע בצבע מסוים, לא משנה מה הוא יגיד ומהו המקצוע שלו. לא משנה אם אתה רופא, ברגע שהשם שלך הוא אחמד, אתה שבוי בתוך הזהות הזאת. זה חלק אינטגרלי מהגזענות החדשה - בשונה מגזענות ביולוגית. היא יוצרת מצב של אנחנו פה והם שם, כלואים בתוך כלוב מוסרי אחד נחות. זה בדיוק מה שעשה בנט שלשום בנאום הגנבים, הוא חידד את הסכנה [לכאורה] מצד ערביי ישראל כמשהו מפחיד, שנושק באיום טרוריסטי. הוא חידד את הזרות והמסוכנות של הצד האחר. זה שיח פסיכו-ביטחוני שעובד על מנגנונים של הפחדה.

ליברמן עושה זאת בצורה בוטה. במקרה של ישראל ביתנו יש גם את האלמנט של תחושת העליונות התרבותית של העולים הרוסים המושרשת עמוק בהם, זה מגבש אותם כי מולם יש איום.

אפשר למצוא את זה בצורה מובלעת גם במחנה הציוני. קודם כל מעצם השם שמעביר מסר של עליונות תרבותית, של קבוצה סגורה ונשגבת. כאשר בפעם הראשונה הרצוג הציג את האיחוד עם לבני, הוא סיפר על אבא שלו ואבא שלה, ובכך הדגיש שהם ילדים לאליטה.

אל-מוניטור: ערבי ישראלי לא יכול להרגיש שייך למחנה הציוני?

ג'מאל: אין סיבה שערבי ישראלי יצביע למחנה הציוני. בעיניי, זוהיר בהלול הוא ערבי מחמד שנועד למשוך קולות, ואין שם התחשבות בזהות שלו או באוכלוסייה שאותה הוא מייצג. מה שאמר יאיר לפיד בזמנו על ה"זועביז", ומה שעושה המחנה הציוני מול חנין זועבי (עשוי לתמוך בפסילתה מהתמודדות; מ"מ) בא מאותה משפחה.

אל-מוניטור: הקמפיינים האלה עושים נזק שנשאר גם אחרי הבחירות?

ג'אמל: תקופת מבצע "צוק איתן" משפיעה על הבחירות האלה בצורה ברורה. האווירה של חוליות הסער, של הימניים הגזעניים שרדפו אחרי ערבים בהפגנות, באה עכשיו לידי ביטוי. ההכללה של בנט, שהופך ציבור שלם לעבריין, נועדה כמובן למשוך קולות, כי ככל שאתה גזען יותר ובוטה יותר ומגדיר את הצד האחר כאיום, אתה מקבל יותר קולות. זה אומר שיש רוח גזענית בחברה, שיכולה להכיל דבר כזה ולתמוך בו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
סיפוח בקעת הירדן: מתי נתניהו וגנץ יורידו את המסכות?
יוסי ביילין | | מרץ 1, 2020
האם ניצחון של נתניהו יביא לסוף הדמוקרטיה הישראלית?
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 26, 2020
נפתלי בנט הוא נזק במשרד הביטחון
שלומי אלדר | | פבר 25, 2020
גנץ: נתניהו חצה קווים שאסור לחצות
מזל מועלם | | פבר 25, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020